דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי י"א בתמוז תשפ"ד 17.07.24
30.5°תל אביב
  • 31.9°ירושלים
  • 30.5°תל אביב
  • 29.2°חיפה
  • 30.6°אשדוד
  • 35.5°באר שבע
  • 42.3°אילת
  • 37.0°טבריה
  • 32.5°צפת
  • 32.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מלחמה בישראל

הקטנת פשעי חמאס והאשמת ישראל ברצח עם: דו"ח חושף עד כמה ויקיפדיה האנגלית מוטה נגד ישראל

ד"ר שלומית אהרוני ליר מראה בדו"ח שבוויקיפדיה האנגלית מופיעות השוואות של ישראל לגרמניה הנאצית, מוצנעת הגדרת חמאס ארגון טרור וערכים שונים על מעשי הזוועה שלו ב-7 באוקטובר נמצאים בדיוני מחיקה: "חלק מהערכים הופכים את ויקיפדיה לכלי תעמולה"

הרס בנתיב העשרה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר (צילום ארכיון: AP Photo/Leo Correa)
הרס בנתיב העשרה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר (צילום ארכיון: AP Photo/Leo Correa)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

ערכים מוטים, פעילות מוטה של עורכים ובעלי תפקידים ומחיקה מגמתית של ערכים הקשורים לישראל – ד"ר שלומית אהרוני ליר כתבה עבור הקונגרס היהודי העולמי דו"ח המבקש לחשוף את ההטיה נגד ישראל בוויקיפדיה האנגלית. הדו"ח הוצג גם בפני מטה האו"ם בז'נבה.

אחד הערכים שבחנה אהרוני ליר הוא הערך "השוואות בין ישראל לגרמניה הנאצית". בכנס "נראטיבים בוויקיפדיה" של קהילת 'בשער – אקדמאים למען החברה בישראל' ושעסק בקרב על נרטיבים בוויקיפדיה בארץ ובעולם אחרי 7 באוקטובר, אמרה אהרוני ליר כי ישראל היא המדינה היחידה שזכתה לערך מעין זה. "אין ערך כזה לא לסוריה, לא לצפון קוריאה ולא למדינות טוטליטריות אחרות". הערך על "נאציזם בחברה הפלסטינית" לדוגמה, נמחק מוויקיפדיה האנגלית ב-24 באוקטובר 2023.

לדברי אהרוני ליר, עצם קיומו של ערך המשווה בין ישראל בלבד לגרמניה הנאצית, "מסמן את ישראל באופן יחידני. זו הטיה של הצדק ואמירה חד-ממדית ויש מי שיגיד שנגועה אפילו בתפיסות אנטישמיות". הערך מנרמל לדבריה את ההשוואה הזו, והופך אותה לדבר שאפשר לדבר עליו באופן מקובל ונפוץ.

ד"ר שלומית אהרוני ליר. "הכול מכוון לתפיסה שלילית מאוד של ישראל, באופן שעלול להשפיע במידה רבה על מי שצורך את הידע הזה" (צילום: מיקי בן ארי מזרחי, ויקישיתוף)
ד"ר שלומית אהרוני ליר. "הכול מכוון לתפיסה שלילית מאוד של ישראל, באופן שעלול להשפיע במידה רבה על מי שצורך את הידע הזה" (צילום: מיקי בן ארי מזרחי, ויקישיתוף)

לדבריה, הטרמינולוגיה בערך שלילית כלפי ישראל. "הוא נטול ההקשר של האיום על ישראל. יש בו דיון על פעולות כאלה ואחרות שישראל עשתה, אבל אין בו קונטקסט מדוע ישראל פועלת כפי שהיא פועלת, וההקשר של המלחמה על הקיום שלנו כאן אינו מופיע". היא מוסיפה שאחד הדברים הצורמים ביותר בערך הוא רשימת הקישורים בסוף הערך תחת הכותרת 'ראו גם': לערכים 'תולדות גרמניה הנאצית', 'פוליטיקה של הכרה ברצח עם' ו'ויקטימולוגיה'. "הכול מכוון לתפיסה שלילית מאוד של ישראל, באופן שעלול להשפיע במידה רבה על מי שצורך את הידע הזה".

ערך נוסף שבחנה הוא הערך "האשמה ברצח העם הפלסטיני". לדבריה, הערך מתמקד בעיקר בהאשמות (accusations) נגד ישראל תוך שימוש בטרמינולוגיה של 'האשמות' ולא במונח מרוכך וניטרלי יותר כמו 'טענות' (allegations). "לנקודת המבט או לטיעונים של ישראל אין הרבה מקום בערך, ונוצר הרושם שמדובר בהאשמות מבוססות. הטון יוצר מעין כתב אישום נגד ישראל, וגם המקורות והקישורים לאתרים אחרים אינם מאוזנים".

גם ערך זה נעדר הקשר בכל הקשור לאלימות כלפי ישראלים, האיומים שמולם ניצבת ישראל והרציונל שמאחורי פעילותה הצבאית. הערך מצייר את ישראל בתור התוקפן היחיד באזור. בפתיח הערך מופיעה מסגרת המקשרת אותו לערכים נוספים הנוגעים לרציחות עמים, ובה צילום של ערמת גולגולות. חמאס אינו מוגדר בוויקיפדיה האנגלית ארגון טרור, וההתייחסות לכך ששמונה מדינות והאיחוד האירופי מכירות בו כך מופיעה רק בפסקה הרביעית של הערך עליו.

"אף שביקורת על ישראל באנציקלופדיה סבירה כל עוד היא מבוססת על עובדות ומחקר תקפים, תיאור שלילי עקבי ללא נקודות חיוביות עלול להצביע על הטיה", כתבה אהרוני ליר בדו"ח. "מבחינה שיטתית של מספר רב של ערכים הקשורים לסכסוך, ניתן להסיק שהטיית התוכן נגד ישראל ניכרת בערכים בעייתיים המציגים את ישראל כמדינת אפרטהייד קולוניאליסטית בלי לאזן מאפיינים אלו עם נקודות מבט נוספות או לתת הקשר הולם. זאת, לצד ערכים המשתמשים במונחים חד-צדדיים ותעמולתיים, תוך הפרת עיקרון הניטרליות והיכולת להציג תמונה אמיתית של הנושא. בדרך זו, הערכים הללו הופכים את ויקיפדיה לכלי תעמולה".

'מתקפת מחיקה' של ערכים על הטבח ביישובי העוטף

אהרוני ליר מוסיפה שמלבד ההטיה נגד ישראל בערכים, מאז 7 באוקטובר נפתחו דיוני מחיקה בערכים שעסקו בזוועות מתקפת הפתע הפלסטינית, במה שלדבריה ניתן לפרש כניסיון להמעיט מחשיבות האירועים החמורים שהתרחשו נגד ישראל. בחלק מהמקרים דיוני המחיקה נעשו בו-זמנית בכמה ערכים, במה שהיא מכנה 'מתקפת מחיקה': כך למשל הועמדו הערכים על הטבח בנתיב העשרה, בניר יצחק ובחולית להצבעה בו-זמנית, לצד הערך על רבש"צית קיבוץ ניר עם, ענבל ליברמן, שהובילה את ההגנה על הקיבוץ. ערכים אחרים נמחקו בפועל, או אוחדו אל תוך ערכים כלליים על המלחמה ועל מתקפת הפתע, כמו הערך על הטבח ביכיני והערך על אירועי עריפת ראשים שביצע חמאס. במקרים אחרים התנהלו דיונים במטרה לשנות את הטרמינולוגיה ולהפחית מחומרת האירועים. כך שונה שמו של הערך על הטבח בחולית ל'המתקפה על חולית'.

מראיונות שערכה אהרוני ליר עם ויקיפדים ישראלים הפועלים בין היתר גם בוויקיפדיה האנגלית, עלה כי ערכים רבים המוטים לתחושתם נגד ישראל נחסמו לעריכה של עורכים עם פחות מ-500 עריכות בוויקיפדיה האנגלית, מה שמקשה על ישראלים לערוך ערכים הנוגעים לתחום שיש להם לגביו ידע רב ונגישות למקורות.

הוויקיפדים הישראלים אמרו שהתחושה היא שהקהילה הוויקיפדית באנגלית מאוד פרו-פלסטינית, והם נתונים בה לביקורת מוגזמת ומתקשים להשתלב בה. חלקם אף דיווחו כי חוו יחס עוין מצד בעלי התפקידים ומפעילי המערכת בוויקיפדיה האנגלית, שלא אפיינו את היחס שלהם לוויקיפדים אחרים. חלק מהויקיפדים אמרו שיש כמה עורכים פעילים שמובילים את הנימה האנטי-ישראלית, בלי לחשוף את שמותיהם ואת זהותם.

אהרוני ליר, ויקיפדית ותיקה בעצמה, שעבודת הדוקטורט שלה עוסקת בפער המגדרי בוויקיפדיה, כתבה המלצות לפעולה כדי להבטיח את הניטרליות של ויקיפדיה.

  • מיסוד של מחקר בנושא ההטיה בוויקיפדיה האנגלית באמצעות מלגות וקרנות מחקר, ובתמיכת קרן ויקימדיה, שיאפשרו להבטיח שהוא נותר חלק מהשיח המתמשך.
  • פיתוח שיטות עבודה מומלצות לאיסוף תוכן ניטרלי.
  • פורומים לדיון בתוך הקהילה הוויקיפדית וטיפול בחששות לגבי ניטרליות.
  • איסוף משובים מהמשתמשים לשיפור המדיניות.
  • פרסום דו"חות שקיפות ציבוריים על המאמצים לשמור על ניטרליות, לרבות האתגרים הניצבים בפני הקהילה וההתקדמות שנעשתה בהם.
  • שימוש בכלי ניטור אוטומטיים מבוססי בינה מלאכותית לזיהוי שפה מוטה ותוכן לא מאוזן.
  • קביעה בנוהלי ויקיפדיה כי נושאי תפקידים מטעם הקהילה בעלי סמכויות למחיקת ערכים וחסימת עורכים יחויבו בשקיפות באשר לשמם וזהותם, יעברו הכשרות בנושא הטיה בדגש על רגישות פוליטית ותרבותית ויעשו צעדים להבטיח שציבור בעלי התפקידים מבטא גיוון שיאפשר למגוון פרספקטיבות לבוא לידי ביטוי.
דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!