סערה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת הבוקר (רביעי), כאשר במהלך דיון מיוחד בו נדרשו נציגי צה"ל להציג כמה צווים ראשונים הם יוציאו לתלמידי ישיבות בעקבות הפרסום לפיו אלפי צווים יצאו ביום ראשון. בדיון הוועדה השתתפו באופן חריג יותר מ-30 חברי כנסת, אליהם הצטרפה גם ח"כ לשעבר וראש אכ"א לשעבר אורנה ברביבאי.
"הצבא הודיע לפני שבוע שצריך להוציא 12 אלף צווים כדי לגייס 3,000 חרדים נוספים", אמרה חברת הוועדה ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו), ודרשה להבין כמה צווים צה"ל אכן מתכוון להוציא לבני הישיבות.
"היעד שלנו מחולק לפי האפקטיביות של הצווים", אמר תא"ל שי טייב, רח"ט תכנון ומיצוי כח אדם באכ"א, "רק מחר בערב אדע כמה צווים בדיוק אני יכול להוציא. ברגע שזה יעבור אותי, את ראש אכ"א, את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון, אדע מה המספר".
"היום הגיעו אלינו בבקשה להאריך את השירות ל-36 חודשים", אמר ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), שכיהן כראש אכ"א בעבר, "אנחנו רוצים לראות שאתם מקלים את העומס". חברו לסיעה משה (קינלי) טור פז, יו"ר שדולת המילואימניקים הוסיף "אתם מגייסים 350 אלף ביומיים".
"ההשוואה שנעשתה פה בין גיוס 350,000 איש לגיוס יחידות סדירות היא השוואה לא נכונה", השיב תא"ל רלי מרגלית, סגן ראש אגף המבצעים בצה"ל. "אנחנו מנסים ליצור פה בניין כח בתהליך מדוד וסדור שגם יחזיק לאורך שנים. גם גדוד סדיר רגיל לוקח שנתיים לבנות, זה לא אותו דבר כמו גיוס מילואים מהיר.
בשלב מסוים פנו חברי הכנסת לח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי), בבקשה שכרמטכ"ל לשעבר יגיד איך היה מנהל את המצב. "ההירתמות לגודל השעה הייתה צריכה להיות הרבה לפני פסיקת בג"ץ. תחזרו לקום המדינה ותשמעו איך דיברו ראשי הציבור החרדי. כיום השיח הוא שונה", אמר אייזנקוט. "שר הביטחון הציג צורך ב-10,000 חיילים, וצה"ל צריך להבין איך עושים את זה בצורה המיטבית. כדי להצליח לגייס באמת 3,000, מספר הצווים שייצאו צריך להיות בין 8,000 ל-10,000".
"הקמנו אתר בנושא שמפרט את כל מסלולי השירות לחרדים", אמר טייב, אך ספג האשמות מחברי כנסת באופוזיציה, בהם אפרת רייטן ונעמה לזימי (הדמוקרטים), על כך שהם לא מתאימים את הפלטפורמה לציבור "אז אתם מגייסים את מי שיש להם סמארטפון?", שאלה לזימי, "זה לא מקובל!".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "מה מקור הסמכות לגיוס?"
לורה הלר יועמ"שית אכ"א: "החוק קובע שאנחנו צריכים לגייס, והחובה הזו מתחילה ב-1 ביולי 2023. צה"ל החל לפעול, אבל צריך להקים תשתיות. מרגע שבג"ץ קבע שזו לא אוכלוסייה ייחודית, אבל התייחס לזה ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם ביכולת להיערך. מאיפה מתחילים? מהצרכים המבצעיים. המטרה היא לגייס לפי סדרי העדיפויות".
ח"כ מאיר כהן (יש עתיד): "ישב כאן שר הביטחון ואמר שאנחנו צריכים 10,000 נוספים כי זה המספר שיצא מסדר הכוחות. אתם מגיעים לא מוכנים, וזה משדר גם לאחינו החרדים שאתם לא באמת צריכים אותם".
הלר: "פסק הדין הוא לא עתירה יישומית אלא עקרונית. בהתאם להתייעצות משפטית התחייבנו לגייס 3,000 נוספים השנה, והגיוס הזה יתפרש על פני השנה. מקור הסמכות החוקית הוא הקריאה לגייס את כולם והצרכים והיכולות של הצבא".
תא"ל רלי מרגלית מאגף המבצעים: "ההשוואה שנעשתה פה בין גיוס 350 אלף איש לגיוס יחידות סדירות אינה נכונה. אנחנו מנסים ליצור פה בניין כוח בתהליך מדוד וסדור שגם יחזיק לאורך שנים. גם גדוד סדיר רגיל לוקח שנתיים לבנות, זה לא אותו דבר כמו גיוס מילואים מהיר".
ברביבאי: "בניין כוח? תגיד שלוקח לך זמן, אין בעיה, אבל אין שום בעיה לבנות עכשיו לשכת גיוס ייעודית. אני מכירה אנשים שישמחו להתגייס כדי להקים את הלשכה הזו. זה לא לוקח שנתיים, זה יכול לקחת גם חודש".
