ועדת הכלכלה אישרה בישיבה לילית מיוחדת לקריאה שנייה ושלישית את הסעיף האחרון בתיקון לחוק התקנים ("מה שטוב לאירופה טוב לישראל"), שיצמצם משמעותית את הרגולציה על ייבוא של מוצרים רבים מאירופה.
הסעיף, שהסדיר את סמכויותיה ואופן פעילותה של ועדת החריגים, הוא מהסעיפים המרכזיים ביותר בחוק. רבים מהסעיפים האחרים עסקו במוצרים שיופנו לוועדת החריגים או לא יופנו אליה, והסמיכו אותה להיות הכלי המרכזי להחליט אילו מוצרים לא יוכלו להיכנס אוטומטית לישראל, משום שדורשים פיקוח נוסף או משום שהם מסכנים את הציבור.
הדיון התקיים בשעה מאוחרת ובנוכחות מצומצמת של ח"כים: מכל חברי הוועדה נכחו במרביתה רק היו"ר דוד ביטן וח"כ משה פסל (הליכוד). שר הכלכלה ניר ברקת, מקדם החוק, לא נכח בישיבה, אך ביקש לדחות את ההצבעה כדי שיגיע אליה, ואכן כלל חברי הוועדה חיכו לו זמן ממושך כדי להצביע.
בדיון נכחו פקידים רבים מהמשרדים השונים, שנראה שהיו חרדים מאוד לאופן שבו ינוסח החוק. "כל הפקידים פה", אמר ביטן, "כל אחד רוצה שישמעו את המשרד שלו".
פקידי המשרדים היו נוכחים ומעורבים מאוד לאורך כל התהליך, והביעו את חששותיהם במגוון נושאים. המשותף לכולם הוא החשש שעם העברת הפיקוח על רבים מהמוצרים ממשרדיהם למשרד הכלכלה ולוועדת החריגים, ייכנסו לשוק מוצרים שיפגעו בציבור או בתשתיות, כמו מוצרים מזהמי מים, מוצרי חשמל מקצרים ועוד.
נתנו לחתול לשמור על השמנת
המחלוקת הגדולה ביותר נסבה סביב הרכב הוועדה, שכוללת רוב לנציגים של משרדי האוצר והכלכלה. האינטרס שלהם ככלל, הן על פי דברי הח"כים והן על פי דברי הפקידים, יהיה לאשר כמה שיותר פריטים לייבוא. על פי הצעת החוק, שר שפנה לגבי מוצרים שבתחום אחריותו יוכל לכנס את ועדת החריגים, להשתתף בדיוניה ולהיות בעל קול. במצב כזה, צפוי שוויון בנטיות הבסיסיות של יושבי הוועדה.
אלא שאם שר הכלכלה הוא זה שפונה לוועדה לגבי מוצר, לא יהיה נציג למשרדים שהמוצר קשור אליהם. המשרדים השונים ביקשו שגם במקרה כזה יהיה להם נציג בעל קול בוועדה, אחרת יהיה למשרד הכלכלה אינטרס לפנות ראשון ובכך לשמר את הרוב שלו בוועדה.
מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב התנגד בתוקף, ודרש שנציגי המשרדים יהיו במקרים כאלה משקיפים בלבד – כלומר, יוכלו להביע את דעתם אך לא להצביע. היו"ר ביטן קיבל את הצעתו. לאחר מכן ביצע משרד הכלכלה מהלך נוסף, ודרש שבמקרה שכמה שרים פונים לוועדה, רק לאחד מהם יהיה קול. פקידי המשרדים קיבלו את הדרישה, היות שהאיזון בוועדה נשמר. אלא שמשרד הכלכלה דרש שהנציג הזה ייבחר על ידי הוועדה עצמה.
ביטן קיבל את הבקשה, אך המשרדים השונים התנגדו בתוקף. חששם העיקרי הוא שהענקת כוח רב כל כך למשרדי הכלכלה והאוצר תהיה 'לתת לחתול לשמור על השמנת'. כלומר, במצב כזה הוועדה תבחר את נציג המשרד שנראה לנציגי משרד הכלכלה הכי נוח לטובת אישור המוצרים לייבוא.
נושאים נוספים שנידונו היו סמכויותיהם של שר הכלכלה והשרים האחרים להשהות את הסדרתו האוטומטית של מוצר מסוים ולהפנותו לוועדת החריגים, עניין שנועד למנוע כניסה לא מבוקרת לשוק של מוצר שנראה לאחד השרים כמסוכן.
אולם גם בנושא זה, לא קיבלו הפקידים את היחס שאליו קיוו, ולא רק שלשרי המשרדים השונים תהיה השפעה מעטה בנושא, משרד הכלכלה ביקש, וקיבל במידה מסוימת, גם יכולת להגביל את יכולתו של שר הכלכלה עצמו לדחות הסדרות כאלו ללא אישור ועדת החריגים. זאת מתוך עמדה מוצהרת של מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב, שדרש שגם במקרה ששר הכלכלה הבא יתנגד לרפורמה, "הוא לא יוכל להפיל את כל מה שעבדנו עליו".
הרכיב האחרון ברפורמה, לעת עתה
הסעיף הוא למעשה הרכיב האחרון בחוק שיהיה החוק המרכזי ברפורמת ההקלות הייבוא, וצפוי לעלות להצבעה בתחילת השבוע הבא, כחלק ממרתון החקיקה שייערך לפני הפגרה. ועדת הכלכלה עסקה בחוק המדובר יותר מכל חוק אחר בחודשים האחרונים, כולל מרתון חקיקה של שמונה וחצי שעות לפני פחות משבועיים. בנוסף עבר החוק גם בוועדות נוספות, כגון ועדת הבריאות, ועדת האנרגיה והמים ועוד.
לו"ז החקיקה המהיר והלחוץ הזה הוכתב במידה רבה בידי שר הכלכלה, ניר ברקת, שראה ברפורמה פרויקט אישי שלו, ועשה כל מאמץ להעביר תיקונים קיצוניים במהירות הבזק, כולל ניסיון, שנבלם פעמיים, לקחת למשרדו סמכויות משפטיות רחבות בהקשר זה כדי לקדם את הרפורמה.
הסיבה לדיון הנפרד הייתה שהסעיף המורכב של ועדת החריגים לא היה בשל, לדעת יו"ר הועדה, להצבעה עם שאר סעיפי החוק בישיבה שנעשתה ביום ראשון, במהלכה נעשו החלטות מהותיות רבות, כולל עסקה של חלק מהח"כים עם האוצר, לפיה יכניס בחוק ההסדרים תיקון בעל השלכות משפטיות, שביטן לא הסכים לקדם בתוך החוק הנוכחי לאחר שהיועץ המשפטי לוועידה הגדיר אותו כ"לא חוקתי".
היו"ר ביטן בחר לדחות את הסעיף המורכב מכולם לשעת ערב ביום שלישי- אולי כי הוא טרם נוסח לשביעות רצונו, ואולי כי העדיף ישיבה דלילה יותר במשתתפים.
גם התיקון לחוק מוצרי החשמל שעבר ביום ראשון בקריאה שלישית, לילית גם היא, שיאפשר הכנסה של מוצרי חשמל רבים בפחות פיקוח, הוא חלק מאותו הרפורמה. הרפורמה, אם תעבור במלואה, צפויה לשנות מקצה לקצה את אופן הפיקוח על הייבוא, ותקוותם של השרים שגם תשנה את המחירים.
