כ-14% מהעסקים ביישובי הצפון שלא פונו היו עם פדיון אפסי באפריל 2024, לפי סקר שערך משרד הכלכלה. בשירותי המשקאות והמזון הופסקה הפעילות בכ-27% מהעסקים שנותרו ללא הכנסות, וב-15% נוספים צנח הפדיון ביותר ממחצית.

הנתונים הוצגו בדיון מיוחד בוועדה לפיתוח הנגב והגליל של הכנסת בנושא קריסת ענף המסעדנות בגולן ובגליל העליון, בעקבות אי-הגדרתן 'עסקי תיירות'. לפי מתווה הפיצויים הקיים, רק עסקים שנמצאים ביישובים שפונו על פי החלטת פיקוד העורף זכאים לסיוע. ברמת הגולן עסקי תיירות מקבלים סיוע אף הם, אך מסעדות אינן מוגדרות בחוק עסק תיירות, ולכן אינן זכאיות לפיצוי בשל נזק עקיף ממלחמת חרבות ברזל.

יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) קורא למשרד האוצר להציג בהקדם מתווה סיוע למסעדנים בצפון: "הכריזו על האזור נפגע מלחמה ותנו סיוע לכל בעלי העסקים שנפגעו". ביטון הדגיש כי עמדת משרד התיירות שהוצגה בפני הוועדה היא שמסעדות הן עסק תיירותי, במיוחד במגזר הכפרי.

עדי פרץ, בעל בית קפה מטרלו בעין זיוון, סיפר שסגר את בית הקפה, אך הוא עדיין חייב כסף לספקים, שגם הם תושבי הגולן: "אני כבר חודשיים בלי הכנסה ואין לי איך לשלם לספקים". לדבריו, קריסת מסעדות עלולה להשפיע בעתיד גם על תעשיית הצימרים, שלא יוכלו לעבוד בלי מסעדות מתפקדות באזור.

חברי הכנסת ולדימיר בליאק, דבי ביטון, יסמין פרידמן (יש עתיד), אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית) קראו לפצות את כל בעלי העסקים בטווח של 30 ק"מ מהגבול.

עמית גולדמן מאגף תקציבים באוצר: "אנחנו מניחים שהקהל של המסעדות הוא לוקלי. אנחנו לא יכולים להבחין בין מסעדות עם תיירות פנים וחוץ". הוא הוסיף שהחלטת ממשלת ישראל נכון להיום היא להרחיב את הפיצוי ל'עסקי תיירות' בלבד.

ביטון הודיע כי במשך היום יקיים דיון המשך, וכי הוא מצפה ממשרד האוצר להגיע עם מתווה סיוע לעסקי המסעדנות בגולן ובגליל העליון: "הוועדה ביקרה בצפת, וראינו שם מסעדות ללא לקוחות על סף סגירה. כשהמלונות ריקים גם המסעדות מתרוקנות, וכיום גם המדינה כבר לא מביאה קבוצות כגון 'מסע' ו'תגלית' לצפת בטענה שלא בטוח בעיר. בהרבה מקומות המסעדות הן הסיבה לכך שתיירים מגיעים לצפון, והאינטרס של הממשלה הוא לשמור עליהן פועלות כדי שימשיכו לשלם מסים לקופת המדינה, וכדי לא לשלם דמי אבטלה לעובדים שפוטרו".