חוק איסור צריכת זנות נאכף הרבה פחות בשנתיים האחרונות, כך נחשף אתמול (שלישי) בוועדה לקידום מעמד האישה. הוועדה התכנסה לדון בנושא בעקבות תחקיר של ורד פלמן ששודר השבוע ב'דו"ח רולניק' בכאן 11, תחקיר שהראה כיצד אתר 'סקס אדיר' ממשיך לספק שירותי מין בסרסרות מתחת לאפה של המשטרה.

ביולי 2020 נכנס לתוקפו חוק איסור צריכת זנות ("הפללת הלקוח"), שלפיו צריכת זנות היא עבירה פלילית. החוק מטיל על צרכן זנות קנס מנהלי בסך 2,000 שקלים, ובמקרה של עבירה חוזרת כפל קנס. בעבירה הראשונה ניתן לבקש חלופה לקנס, בדמות השתתפות בטיפול פסיכו-סוציאלי בפיקוח שירות המבחן. הסנקציה על צרכני הזנות לוותה במהלך ממשלתי להרחבת  השיקום לאוכלוסיות בזנות. החוק חוקק, בתור התחלה, כהוראת שעה לחמש שנים, ואם אם לא יוארך, יפקע תוקפו בעוד שנה בדיוק.

לפי נתוני משטרת ישראל, בתקופה שבין ינואר 2021 לאפריל 2024 הוטלו בסך הכול 5,163 קנסות לעוברים על חוק איסור צריכת זנות. רובם המכריע ניתנו בשנתיים הראשונות לאכיפה – 1,361 קנסות ב-2021, ומספר שיא של 2,824 קנסות ב-2022. מאז שנת 2022 נראתה ירידה דרסטית באכיפת חוק איסור צריכת זנות, ובכל שנת 2023 הוטלו רק 859 קנסות. בשנת 2024, מינואר ועד אפריל, הוטלו כמה עשרות קנסות בחודש, ובסך הכול 119 קנסות בלבד.

הנתונים גם מצביעים על כך שיותר 85% מהקנסות ניתנו במחוזות תל אביב והמרכז, כש-93% מהקנסות ניתנו ב-3 תחנות משטרה בלבד בכל הארץ – תחנת שרת במחוז ת"א, תחנת ראשון לציון במחוז מרכז ותחנת זבולון במחוז חוף. בשאר הארץ הוטלו קנסות ספורים בלבד. בעיר אילת, למשל, בה פועלים מפעלי זנות וסרסרות רבים, לא ניתן אפילו קנס אחד.

לפי נתונים אחרים, נראה שהירידה בגביית הקנסות משקפת התרופפות באכיפה, והתופעה של צריכת זנות עודה נפוצה. על פי נתוני מכון ברוקדייל, שערך מחקר מלווה לחוק, כ-9-12% מהגברים בישראל הם צרכני זנות, משמע, קיימים כמה מאות אלפי "צרכני" זנות קבועים. לפי נתוני הטיפול והשיקום בשורדות הזנות של משרד הרווחה, תופעת הזנות מתקיימת ונפוצה בכל רחבי הארץ.

מתוך יותר מ-5,000 קנסות שהוטלו, רק 151 זנאים ביקשו את האמצעי החלופי לקנס בין ינואר 2021 למאי 2024, ורק 88 מהם השלימו את ההליך – כך לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. עוד עולה כי בניגוד ללשון החוק, שבו נקבע כי החל מהעבירה השלישית יוגש כתב אישום כנגד הזנאי, בנתונים נכללו 19 זנאים שקיבלו קנס בגין צריכת זנות בפעם השלישית ואף יותר מכך.

במשטרת ישראל טענו כי הירידה נובעת מסגירה של 15 בתי בושת בעיר תל אביב, שבה מוטלים יותר מחצי מהקנסות. כמו כן, טענה המשטרה כי מאז שהוחל החוק ישנו מעבר של זירות זנות לדירות דיסקרטיות בבנייני מגורים, מה שמקשה על האכיפה. ביחס לטענה זו של המשטרה, טענה ד"ר נלי כפיר ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, מעורכות המחקר המלווה לחוק, כי גורמים שונים ובהם משרד הבריאות אוספים בשיטתיות נתונים על זירות זנואת, אך המשטרה לא משתמשים בהם.

רפ"ק רועי ברוק, קצין בילוש ארצי בחטיבת המודיעין, הודה בדיון שהירידה באכיפה קשורה לחוסר כוח אדם במשטרה ולכך שאכיפת החוק היא בעדיפות נמוכה: "יש ריבוי משימות למשטרת ישראל. בסוף, מפקד תחנה צריך להחליט איפה לשים את השוטרים והבלשים שיש לו". עו"ד בוסנה מרדסה מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי טענה שאכיפת החוק חשובה לשר בן גביר, שמכיר את הנתונים ושם אותו בראש סדר העדיפויות.

"אנחנו מאוד חוששות מהנתונים על ירידה באכיפה", אמרה מוריה רודל סילפן, מנכ"לית מטה המאבק לסחר בנשים וזנות. "קודם כל, זה שאנחנו רואות פחות אכיפה של המשטרה לא אומר שיש פחות זנות. להיפך, אנחנו רואות את הנדידה של זירות הזנות למקומות בהם אין אכיפה – לצפון, לדרום, לרשת. הזנות הדיגיטלית חוגגת באין מפריע. שנית, משתרשת כאן תפישה שאם גם ככה החוק הזה, שהוא כרגע הוראת שעה זמנית, לא נאכף ולא מביא לשינוי מציאות – יהיה מי שיגיד שאפשר לוותר עליו ולא להפוך אותו לחוק קבוע. למשטרה יש אחריות לקחת את החוק הזה, שחוקק בדם יזע ודמעות בעבודה של 20 שנה, ולהפוך אותו לנורמה מוסרית במדינת ישראל".