בג"ץ דורש משר המשפטים יריב לוין לעדכן אותו עד 8 באוגוסט במינוי נשיא העליון ושופטיו, וקרא להסכמות רחבות.

"כל מי שצפה בדיון היום בבג"ץ בסוגיית מינוי שופטים ונשיא לבית המשפט העליון, הבין מיד את ההכרח שבביצוע מינויים בהסכמה רחבה", אמר השר לוין. "אמשיך לעשות מאמץ להגיע להסכמות כפי שעשיתי כל העת, ואני קורא לכל חברי הוועדה לבחירת שופטים להתכנס למאמץ הזה. בעת מלחמה ממנים בהסכמה. הגעה להסכמה היא צו השעה ותחזק את אמון הציבור במינויים שייעשו. הדרך להגיע להסכמות היא באמצעות נכונות אמיתית לקבל את השונה ולהגיע לפשרות, ולא באמצעות צעדים חד-צדדיים וצווים שיפוטיים".

המאבק בחדרי הוועדה לבחירת שופטים עבר לכותלי בית המשפט העליון, שם התקיים היום (חמישי) דיון בעתירה הדורשת לחייב את הוועדה להתכנס ולבחור שני שופטים ונשיא לבית המשפט העליון. נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס השבוע למחלוקת, ואמר כי הוא "מודאג ומוטרד מהעימות המתמשך והמיותר סביב מערכת בתי המשפט והמינויים".

כזכור, בשנה שעברה לא התכנסה הוועדה לבחירת שופטים עד נובמבר, ורק אז הסכים שר המשפטים לוין לכנס אותה לאחר פרוץ המלחמה. הוועדה התכנסה פעמים ספורות מאז, כאשר לפי עדות חברת הוועדה אורית סטרוק (הציונות הדתית) על אחת הישיבות, "רוב הישיבה הייתה בחדרים נפרדים, אבל בסוף יצא עשן לבן". חברת הוועדה קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה ל'דבר' כי על אף שהוועדה התכנסה מספר פעמים מתחילת המלחמה, אך רק פרוטוקול של ישיבה אחת נמסר לה, למרות החובה בחוק, וכי מאז המינויים האחרונים ב-9 במאי לא כונסה הוועדה למרות הצורך בשופטים רבים שטרם מונו, והפגיעה בשל כך בשירות לאזרח.

העתירה: אי כינוס הוועדה היא חריגה מסמכות ומחדל

לפי התנועה לאיכות השלטון, שהגישה את העתירה, העובדה שלוין לא מכנס את הוועדה מהווה מחדל וחריגה מסמכותו כשר משפטים. טענה נוספת נגד לוין היא כי ההחלטה שלא לכנס את הוועדה על מנת לבחור בנשיא ובשופטי בית המשפט העליון נגועה בשיקולים זרים ובחוסר תום לב. לטענת התנועה, החלטתו מהווה פגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות בית המשפט העליון, והוא משתמש בסמכותו לרעה, מפר את חובתו כנאמן הציבור ופוגע באמון הציבור ברשויות.

לוין עצמו הגיש בתחילת השבוע תצהיר תגובה מפורט, ובו הוא תוקף את התנועה לאיכות השלטון שעומדת בראש העתירה, וטוען כי הם למעשה מבקשים שינוי בשיטת הבחירה של שופטים, שאותו ביקש לבצע בעצמו טרם המלחמה.

לוין טוען בתצהיר שהגיש, אשר נפרש על פני 30 עמודים (לא כולל נספחים), כי הוא מעוניין לכנס את הוועדה, אך מעוניין להביא מועמד שיהיה מוסכם על 7 מתוך 9 חברי הוועדה כפי שנדרש, ואין עדיין הסכמה כזו לדבריו.

בטענה כי העתירה "מבקשת לשנות את שיטת בחירת השופטים הנוהגת בישראל למעלה משבעים שנה", טוען לוין כי העתירה למעשה מבקשת "לשנות את האיזונים שקבע מחוקק היסוד בשיטה זו, לבטל את הצורך להגיע להסכמות… ולגרום לאיוש משרות השיפוט והנשיאות בידי נציגי מערכת המשפט באופן בלעדי וחד צדדי". לוין עצמו ביקש לשנות בחקיקה את שיטת בחירת השופטים, בשינוי הרכב הוועדה לכך שתכלול 5 חברי קואליציה מתוך 9 חברי הוועדה.

הכוח היחיד העומד ללוין כשר משפטים במינוי שופטים, לדבריו, הוא בזכות הווטו הלכה למעשה שיש לו כיו"ר הוועדה. לוין אף טוען כי העובדה שבית המשפט העליון דן בעתירה שעוסקת בנושא מינוי שופטים, בין היתר לבית המשפט העליון, הופכת את עניין העתירה לבלתי שפיט. לפי לוין, הבחירה חייבת להיעשות בהסכמה רחבה, אחרת הדבר "יפגע באמון הציבורי, במערכות השלטון… ובסופו של יום בתפקודם של בתי המשפט".

המחלוקת העיקרית: חסרים נשיא ושני שופטי עליון

מאז שפרשו באוקטובר האחרון נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטת ענת ברון, בבית המשפט העליון מכהנים 13 שופטים מתוך 15 הנדרשים לכהן בו, בהם סגן הנשיאה לשעבר וממלא מקום הנשיא כיום, השופט עוזי פוגלמן, שמכהן כחבר בוועדה לבחירת שופטים ונמצא במחלוקת קשה עם יו"ר הוועדה ושר המשפטים יריב לוין בנוגע למינוי שופטי העליון, הנשיא ונציב התלונות על השופטים.

נשיא לבית המשפט העליון מתמנה לרוב לפי ותק מקרב שופטי העליון, במה שמכונה שיטת הסניוריטי. פוגלמן עצמו, השופט הוותיק בעליון, לא ביקש להתמנות לנשיא מכיוון שב-6 באוקטובר הקרוב ימלאו לו 70 ויידרש לרדת מכס השיפוט, אך בשל המלחמה ואי ההחלטה על מינוי נשיא, הסכים לשמש כממלא מקום הנשיא, ומי שמתפקד כנשיא בפועל.

מי שאמור להתמנות כנשיא לפי שיטת הסניוריטי הוא השופט יצחק עמית, שמרבה לספוג ביקורת מהימין בשל עמדותיו, ושר המשפטים לוין נעמד על רגליו האחוריות במטרה למנוע מעמית לכהן כנשיא בית המשפט העליון, ואף דווח על כך שהנשיא יצחק הרצוג הציע לו למנות את עו"ד מיכאל ראבילו, המקורב לנתניהו, לשופט בעליון, "בתמורה" למינוי עמית לנשיא העליון, אך לוין סירב.

הריב על הנציב: "לוין עובד בשיטה של איומים – 'לא תסכים איתי? אביא לך חקיקה על הראש'"

בנושא מינוי נציב התלונות על השופטים, תפקיד שכאמור אינו מאויש מתחילת חודש מאי, לוין משתמש בתגובתו כדי להצדיק את אי כינוס הוועדה, ובה אי העמדה של מועמד לתפקיד זה, הדורשת הסכמה פה אחד בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון (או במקרה זה – ממלא מקומו).

בשבוע שעבר התקיים דיון סוער בוועדת החוקה. יו"ר הוועדה רוטמן ניסה להעביר חוק שמשנה את שיטת הבחירה לנציב התלונות על שופטים. הנציב אורי שהר סיים את כהונתו לאחר הארכה ב-1 במאי 2024, אך למרות שהוועדה לבחירת שופטים התכנסה, השופט פוגלמן והשר לוין לא הצליחו להגיע להסכמה ביניהם.

בשיחה עם 'דבר', אומרת אלהרר כי לדעתה לוין עומד מאחורי ניסיון החקיקה. "זה ה'פייבאק' שלו על זה שפוגלמן לא מסכים איתו", אומרת אלהרר. "אין שום סיבה להסכים איתו על משהו. הוא עובד בשיטה של איומים. לא תסכים איתי? אביא לך חקיקה על הראש".

"יותר מזה", אומרת אלהרר, "לוין אמר במליאה 'אין לי בעיה להוריד את החקיקה במידה ותהיה הסכמה', זה הכי סחיטה באיומים".

ארגון הימין 'לביא', הפועל לקידום מינהל תקין, הגיש עתירה בנושא מינוי נציב התלונות על השופטים נגד השופט עוזי פוגלמן ושר המשפטים יריב לוין, בדרישה למנות נציב בהקדם. השופטת יעל וילנר, שדנה בתיק, חייבה את פוגלמן ולוין להשיב לעתירה עד 4 באוגוסט.