למרות הוראת הרבנים, חבר הכנסת משה רוט (יהדות התורה) הפתיע את הנוכחים בוועדת החוץ והביטחון ודיבר לראשונה בפומבי בנושא חוק הגיוס, בדיון האחרון של הוועדה לפני היציאה לפגרה היום (ראשון). הוועדה אומנם תתכנס בפגרה לפחות פעם בשבוע לדיונים בחוק, אך בשבוע הקרוב לא צפויה להתכנס, למרות הוצאת 1,000 צווי גיוס לבני הציבור החרדי הבוקר.

הדיון היה הראשון שעוסק בנוסח החוק המוצע, לאחר דיונים חסויים וגלויים שהתמקדו בהצגת עמדות ונתונים של צה"ל, גופי ממשלה שונים וארגוני המגזר הפרטי. במרבית הדיונים הגלויים שהתקיימו לא נכחו חברי כנסת מהסיעות החרדיות, כנראה בהוראת הרבנים שמכוונים רוחנית את הסיעות, שהודיעו לאחרונה כי "אסור להשתתף בדיונים בנושא".

בדיון נכחו חברי הכנסת ינון אזולאי (ש"ס) ומשה רוט (יהדות התורה), שהשתתפו בדיון באופן פעיל יותר ממה שהשתתפו בדיונים פומביים בחוק הגיוס בחודש האחרון. "רציתי להעיר שלוש נקודות חשובות", אמר רוט להפתעת הנוכחים. "שלוש הנקודות הן קודם כול הערך הלאומי של לימוד התורה; הנושא השני הוא צורכי הביטחון, שיש לי אליהם הערכה עצומה, ויש חיילים כמו להקות צבאיות ועובדי רס"ר. יש לנו עודף בעובדי רס"ר ומנהלה. הדבר השלישי הוא ההתאמה, ועושים מאמצים להתאים את הצבא לחרדים כמו שהיה במסלול 'שחר כחול', שהיה מוצלח מאוד, שהתחיל בעשרות והגיע לאלפים.

"אני מסכים עם ח"כ שרון ניר שהגיוס לא בהכרח צריך להיות שווה ללימוד תורה. יש גם את צורכי הלאום והמדינה ולא רק את צורכי הצבא, ויש דברים שלא צריכים להיות רק לפי צורכי התורה. אבל אני יודע שגם אם יבוא חוק, האופוזיציה תתנגד אליו. זה הטבע של החיה הזו. אבל גם חשוב לי לומר שהקיצוניות מולידה קיצוניות, ועכשיו אנחנו ברגרסיה ממה שהיינו בתחילת הדיונים".

נוסח החוק: המטרה, העקרונות וערך לימוד התורה

ההבטחה המרכזית של הקואליציה מיום החלת דין הרציפות על החוק מ-2022 היא שהחוק יעבור שינויים ניכרים ויאושר בהסכמה רחבה. עיקר הדיון היום היה סביב נושא מטרת הסעיף שמוצע לתיקון בחוק (סעיף 26), שהיא כיום "לצמצם את אי-השוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי, ולקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק המדינה, והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה".

מרבית חברי הוועדה הנוכחים התנגדו לניסוח המוצע, וניסו להציע עקרונות לנוסח חלופי. "אנחנו צריכים לחוקק חוק צופה פני עתיד", אמר ח"כ משה טור-פז (יש עתיד). "עם כל הכאב בלהוריד את המילים 'אי-שוויון', ובסעיף המטרה להציב את מה שהוא רוצה לעשות. את סעיף 26ג' (הסעיף המתייחס לישיבות כגוף ייחודי – א"ג) הייתי מוריד. היה פה דיון בהמלצות האוצר, ואני לא חולק עליהן, אבל יש לנו פה מטרה לגייס כמה שיותר חרדים. אנחנו צריכים להכניס את נושא הסנקציות הכלכליות באופן אישי, ולא לשלוח עריקים לכלא. את נושא ההכרה בלימוד התורה לא לשים לפני דברים אחרים, כן להכיר בלימוד התורה ולפטור עילויים, אבל לזכור מה המטרה".

ח"כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי): "כשאומרים 'תוך הכרה בלימוד התורה', זה שם את נושא לימוד התורה לפני הדברים האחרים, כי כך זה יוצר את התכלית של החוק, כי אם הכול נעשה 'תוך הכרה בלימוד התורה' זה אומר שהמטרות האחרות הן משניות. לא כי אני לא מכבדת את לימוד התורה, פשוט בניסוח הזה, זה לא לפי הנדרש. החוק כרגע עוסק הלכה למעשה בפטור מגיוס, אין סנקציות כי אין מול המתגייס אלא רק מול המוסדות. גם העובדה שעוד לא הכנסנו את המילים 'מלחמת חרבות ברזל' דורשת תיקון".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "אני גם לא מבין למה להכניס פה את עניין לימוד התורה, זה מוריד מערכו. הייתי אומר שאפשר להכיר בלימוד התורה בכך שנפחית להם את מחירי החשמל או דברים אחרים. ערך השירות הצבאי הוא גם ערך שצריך להכיר בחשיבותו. יש דברים שהם יותר חשובים מלימוד תורה. פיקוח נפש דוחה לימוד תורה. אני מציע שהמילים היחידות שיישארו בחוק הנוכחי יהיו 'מטרתו של חלק זה'". שטרן התכוון שיש לשנות את כל החוק.

ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד): "יש לי המון הערכה אליך יולי (אדלשטיין, יו"ר הוועדה – א"ג). כשאני עליתי מליטא ב-1982, יולי היה אסיר ציון ושבת רעב במשך 15 ימים כי החרימו לו את התפילין, ואני אומר את זה כי אני יודע שעברת דברים קשים, ואני יודע שאין לך פחד ואסור שיהיה לך פחד במה שאתה עושה פה".

"תודה על המחמאות", אמר אדלשטיין. "זה שאני עושה דברים שאחרים לא אוהבים, זה לא מתוך פחד, אלא מתוך הדברים שאני חושב כנכונים".

ח"כ אפרת רייטן-מרום (הדמוקרטים): "האם הניסוח כיום של סעיף המטרה הזה עונה על מה שאומר בית המשפט? כי להבנתי צוינו יעדים. אני מצטרפת לדברי אורית פרקש-הכהן לגבי הסייפא של החוק, שכתוב על שלוש תכליות אלו: לצמצם את אי-השוויון, לקדם את שילובם של חרדים בתעסוקה ולהכיר בחשיבות לימוד התורה. כשאנחנו פוטרים בני ישיבות משירות צבאי, אנחנו פוגעים במטרה של החוק. לא סתם כשהעברתם את דין הרציפות היה חשוב לכם להגיד שהחוק הזה לא רלוונטי כמו שהוא". "כמובן", הסכים אדלשטיין.

אופי החוק: שאלת ההתייחסות לחרדים

"אני חושבת שהחוק צריך להיות הוראת שעה לתקופת מעבר", הציעה ח"כ מרב מיכאלי (הדמוקרטים). "מה שאנחנו צריכים לחזור אליו זה חוק שירות ביטחון. בנוגע לעילויים, אין לנו חוק בנושא ספורטאים או מוזיקאים מצטיינים, למה שנעשה פטור לעילויים? אנחנו צריכים לעשות חוק מעבר שלא מציין את הציבור החרדי. החוק צריך להכיר בפטור של מי שלא התגייסו ולא יתגייסו, לפטור אותם משירות צבאי בלי התניה שילמדו בישיבות, ולעשות הוראת שעה הדרגתית שתוך כמה שנים אנחנו לא פוטרים אף אחד, למעט מי שצה"ל פטר. עם כל הכבוד, לימוד התורה לא צריך מאיתנו הוקרה בחוק, זה דבר שהוא חלק מחיי העם היהודי כבר אלפי שנים".

ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית): "ההצעה שלי לגבי סעיף המטרה היא להפוך אותו לכמה שיותר רזה וכמה שיותר פשוט. אם נהפוך את זה לדיון אידאולוגי, לא נשנה כלום. אני חושב שהציבור החרדי טועה כשהוא אומר שצריך לבחור בין שירות צבאי ללימוד תורה. יש צורך להגביר את ההשתלבות, יש צורך ביטחוני, יש צורך כלכלי, יש צורך חברתי, בוא ניקח את מה שאנחנו מסכימים עליו ונהיה ענייניים. אם אנחנו חוזרים לוויכוח אידאולוגי, אנחנו לא נקדם את הדברים. אין שוויון בין מי שמשרת בגולני למי שעושה קריירה ב-8200, אין שוויון ואנחנו לא נגיע לשוויון. הפרקטיקה זו הדרך היחידה שנוכל להתקדם".

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד): "סעיף המטרה צריך להיות כמו שאוהד טל אמר, ענייני, פרגמטי ו'רזה'. צה"ל גורר רגליים ואנחנו נשמעים לצבא. אין שום סיבה שנקבל את האמירה של הצבא שהוא מסתפק ב-3,000 ובשנה הבאה ב-3,000. אסור לנו להסכים למה שהצבא אומר, אנחנו בשעת חירום. אם הצבא יודע תוך יומיים לפרוש בתי חולים ברחבי העולם, אי אפשר לקבל את טענת הצבא ש'אנחנו צריכים לטרגט, להיערך, זה ייקח זמן'. אנחנו לא יכולים להמשיך להתנצל בפני העולם החרדי. מישהו חושב שאנחנו לא מכירים בחשיבות לימוד התורה? או בערך השוויון? הצגתי בפניכם את הסקר שעשיתי דרך מכון סמית', ש-56% מהחרדים מסכימים שאם צה"ל ישכנע אותם שהם יכולים להתגייס, הם יתגייסו. אי אפשר להתעלם מהסקירה של אנשי האוצר, הסקירה הכלכלית של איך הדברים ישפיעו עלינו, זו סקירה אפוקליפטית ממש, אנחנו צריכים לגייס לפי הצרכים".

ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד): "זה לא רק מה אנחנו רוצים, זה גם מה הצבא יכול. אנחנו בתקופה קשה של מלחמה ארוכה, יש לנו מספיק חזיתות ואני לא צריך חזית כאן בפנים. אומנם אני בכנסת והנושא פוליטי, אבל בואו נסתכל על שלושת-רבעי הכוס המלאה, כי החרדים מתגייסים. בסוף כמו שראש אכ"א אמר, זה תלוי בזווית ההסתכלות".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס: "אני מציע לעקוב אחרי הצווים שיצאו היום ולעקוב אחרי ההתייחסות בציבור החרדי. הצורך בחוק פרטני נובע מכך שבתפיסה החרדית צריך לעשות חלוקה בין אלה שתורתם אומנותם, וגם בציבור שלי יש כמה שיושבים ולומדים שנים ארוכות ומי שמשרת עושה שירות מקוצר. אם החוק הזה נועד רק לגייס את כל החרדים ולא להסדיר את המעמד של לומדי התורה, אז למה צריך את החוק? הם אומרים, וגם השר לשעבר בני גנץ יודע את זה, אתם לא תקבעו כמה יישבו וילמדו תורה".

ח"כ רייטן-מרום השיבה: "המשמעות של מה שהצגת היא להשאיר את המצב על כנו".