לאחר מספר שעות, ועם הוצאה של חברי אופוזיציה מהדיון, ועדת החוקה אישרה אתמול (ראשון) לקריאה ראשונה את הצעת החוק לשינוי שיטת הבחירה של נציב תלונות הציבור על שופטים, שיזם יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן.  

חלק מחברי האופוזיציה בוועדה האריכו במיוחד בדבריהם, ורוטמן טען שהם עושים "פיליבסטר", ואף הוציא מהדיון את הח"כים קארין אלהרר, יוראי להב הרצנו, נאור שירי ואלעזר שטרן (יש עתיד) וכן את גלעד קריב (הדמוקרטים) ואת היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר, וטען כי אף הוא "עושה פיליבסטר". באופוזיציה הגיבו בחריפות למהלך ואמרו כי רוטמן "חזר לימי ההפיכה המשטרית".  

"‏ח"כ רוטמן לא מסוגל לשמוע ביקורת", כתבה ח"כ קארין אלהרר לאחר שהוצאה מהוועדה. "‏בדיון על הצעת חוק שמזכירה את ימי ההפיכה המשטרית, גם פרקטיקת העפת חברי הכנסת מהדיון חזרה. ‏אחרי שרוטמן לא נתן לנציג הנהלת בתי המשפט להשלים את דבריו וטען שהוא עושה 'פיליבסטר', דרשתי לשמוע את עמדת היועץ המשפטי לוועדה על ההתנהלות הבזויה הזו". 

"קשה להאמין שחזרנו לימי הרפורמה המשפטית אחרי 7 באוקטובר", כתבה ח"כ אורית פרקש הכהן, שניתחה את הצעת החוק, ולפיה להצעה יש את כל המאפיינים שהיו ב"צונאמי החקיקה שכולנו ניסינו לשכוח", כדבריה, שכוללים חקיקה בהליך בזק, ללא עבודה מקצועית מקדימה עם הממשלה; חקיקה שנבעה מאירוע פרסונלי; פתרון שלדבריה יש בו "ריסוק" ומינוי פוליטי ברשות השופטת, שיכול להניע הליך הדחה של שופט; פוגע בעצמאות הרשות השופטת; מעודד שחיתות, כך לפי פרקש הכהן; בעל מנגון מסורבל; ומוחק סטנדרט של מקצועיות מדרישות המינוי. 

"חובה להבטיח שמנגנון הביקורת יהיה מאוזן"

לפי הצעת החוק, הצעה למועמד לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים תוגש בידי שר המשפטים או עשרה ח"כים, ובחירתו תיעשה במליאת הכנסת, בהצבעה חשאית, ברוב מיוחד של 70 מחבריה. זאת, בשונה מההסדר הקיים כיום, לפיו הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת הנציב, שהיא הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד. הסדרי הבחירה ייקבעו בתקנון הכנסת.  

רוטמן הודיע, כי הגיש בקשת רביזיה (דיון מחדש) כדי לאפשר להגיע לנוסח מוסכם, ופנה לחברי האופוזיציה בוועדה: "דלתי פתוחה תמיד ואני מקווה שנבוא בדברים. חלק גדול מההסדרים שדובר עליהם כאן ידונו בקריאות שנייה ושלישית ולא נפלו על אוזן ערלה; אני מקווה שממלא מקום נשיא העליון ושר המשפטים יגיעו להסכמה וייתרו את הצורך, אך האחריות מוטלת על כתפינו, כשאני מקבל תלונות רבות שלא מבוררות, את המציאות הזו אני לא מוכן להותיר על כנה. כל דבר שיפתור אותה ולא ייתן את הכוח לבית משפט או גורמים בשליטתו לברר את התלונות, מקובל עליי". 

"יש חובה להבטיח שמנגנון הביקורת יהיה מאוזן, ושלא יהיה אפשרי לעשות בו שימוש לרעה לשם פגיעה במערכת המשפט ובעצמאותה", אמרה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי. "מדובר בהצעת חוק שעוסקת בהיבטים משטריים, עמוק 'בתוך המשחק', תוך עריכת שינוי מהותי ביותר", אמרה, והוסיפה כי "סמכות החקיקה לא נועדה כדי לכפות על צד כזה או אחר להסכים למועמד כזה או אחר". 

"הצעת החוק נועדה לפתור מבוי סתום, אבל היא לא מונעת תרחיש של מבוי סתום בכנסת, כי היום יש 64 בקואליציה וההצעה היא לדרוש רוב של 70 ח"כים", אמר יועמ"ש הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, "כל שינוי בהסדר הזה הוא שינוי כללי משחק לאחר תחילת המשחק". 

"הצעת החוק מבקשת להפוך את מוסד הנציבות לגוף פוליטי, לא מקצועי, שניתן לעשות בו שימוש כקרדום לחפור בו לפגיעה ברשות השופטת, בשופטים ובציבור הישראלי", אמר יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר. "היא פותחת את הדרך למינוי פוליטי של אדם שאינו כשיר לביצוע התפקיד", וטען כי השינוי בחוק ייצור "פתח לקידום הליכי הדחה פוליטיים של שופטים".