מיזם לשיקום הנוי בקיבוצים שפונו, הפעלת מרלו"ג חברתי, גיוס עובדים לחקלאות, ליווי מערכות חינוך קיבוציות ואפילו "רילוקיישן חינוכי": התנועה הקיבוצית השיקה 'חמ"ל משימות והתיישבות' לעזרת הקיבוצים המפונים מהדרום ומגבול הצפון. החמ"ל מתכלל את צרכי הקיבוצים בנגב המערבי ובצפון ומלווה את חזרתם, חיזוקם וחידוש ההתיישבות בהם.  

"בכל קיבוץ מוגדר איש קשר שמרכז את הצרכים ומביא אותם בפני החמ"ל, שם נבנה לכל קיבוץ סל מענים שמתבסס על אגפי התנועה ובחיבור למשאבים נוספים", מסבירה מנהלת החמ"ל רותם שניצקי, חברת קיבוץ נצר סרני. "כמובן שהכל נעשה בתיאום מלא ובקצב הנכון לכל קיבוץ ולפי הבקשה והצורך".  

מתנדבים בתוכנית 'החיטה צומחת שוב' במושב מבקיעים. "מצטרפים לצוותי הנוי בקיבוצים הנפגעים ומשקמים את החצרות" (צילום באדיבות התנועה הקיבוצית)

לדברי שניצקי, החמ"ל עובד יחד עם הקיבוצים כדי למקסם משאבים פנים-קיבוציים, ונותן תמיכה במקומות בהם הם חסרים. "אנחנו עוזרים במענים לקיבוצים בגיוס עובדים לענפי החקלאות ולמערכות החינוך, בציוד לכיתות כוננות ומוכנות לחירום, בשיקום הנוי וחזות הקיבוץ שפונה ועוד. אנחנו פועלים גם לגיוס מתנדבים ופעילים שרוצים לקחת חלק אקטיבי בפעולת שיקום וההתיישבות בקיבוצים", אומרת שניצקי, שמרכזת בשנים האחרונות את רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית ומובילה תוכניות לפיתוח וקידום מנהיגות צעירה בתנועה.   

בטווח הקצר, מרכז החמ"ל תוכניות שנותנות מענה לצרכים נקודתיים, כמו סיוע לוגיסטי וגיוס מתנדבים לחקלאות ולפעילות בחצר הקיבוץ. כך, למשל, תוכנית 'החיטה צומחת שוב', במסגרתה מתנדבים יחידים וקבוצות מצטרפים לצוותי הנוי בקיבוצים הנפגעים ומשקמים את חצר הקיבוץ. במיזם משתתפים מתנדבים ותיקים, צעירים, נוער ומבוגרים שמגיעים לקיבוצי הנגב המערבי והצפון ועובדים בגינון: גוזמים, מנכשים עשבים, קוצרים את הדשאים ומנקים את המדרכות.

רותם שניצקי. "קשה לראות קיבוץ עזוב" (צילום: התנועה הקיבוצית)

"מאוד קשה לראות קיבוץ עזוב", מסבירה שניצקי, "גם עבור מי שמגיע רק כדי לקחת דברים מהבית או לפנות דברים מדירה שזקוקה לשיקום. לראות מדרכות נטושות, מקום שהיה גן פורח ועכשיו הוא מוזנח כי הקיבוץ מפונה, זה מאוד קשה".  

"דרושים אנשים לחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי"

הרעיון עלה כיוזמה של ותיקי קיבוץ בית השיטה, שנרתמו לטפל בגינות הבתים בקיבוץ כפר עזה המפונה. בחודשים האחרונים התרחבה הפעילות לקיבוצים נוספים בצפון ובדרום. שניצקי מספרת בגאווה שיותר מ-250 מתנדבים כבר לקחו חלק בפעילות: "הערבות ההדדית בין הקהילות מרגשת מאוד. זה נותן הרבה רוח ותקווה להמשך. עומדות בפנינו משימות של כאן ועכשיו, וגם משימות ארוכות טווח, שקשורות להחזקת הקהילות, עבודה במשק והכנת מבנים ומרחבים ציבוריים בקיבוצים לקראת החזרה הביתה". 

הסולידריות בין הקיבוצים באה לידי ביטוי גם במחוות חד-פעמיות. תוכנית 'בריכה מהמציאות', לדוגמה, מזמינה קיבוצים מפונים וקיבוצים באזור קו העימות להתארח להפוגה ולמפגשי התרעננות קהילתיים בבריכות השחייה של קיבוצים מארחים עורפיים. "זאת הזדמנות להפגה, להתרעננות, תרתי משמע, לטובת זמן איכות קהילתי", אומרת שניצקי. 

בטווח הבינוני, מרכז החמ"ל משימות בנייה חברתית, חינוכית ויישובית. בימים אלה מתארגנות קבוצות צעירים לשנת שירות, מכינות, חברי תנועות הבוגרים ואפילו פנסיונרים שיסייעו לקהילות לעמוד על הרגליים. המשימות כוללות השתלבות בקהילות וסיוע בשיקום: הנוי, החקלאות והחינוך.

מתנדבים בתוכנית 'החיטה צומחת שוב' עובדים בקיבוץ סופה המפונה. יוזמה של ותיקי קיבוץ בית השיטה, שנרתמו לטפל בגינות הבתים בקיבוץ כפר עזה (צילום: התנועה הקיבוצית)

לדברי שניצקי, מדובר בקבוצות זמניות, שלא בטוח שימשיכו וייקלטו בקיבוצים. "כרגע אנחנו מכוונים לקבוצות שישתתפו בתוכניות שנתיות, שיאפשרו לנו לתת סיוע בשנתיים הקרובות. אנחנו מחפשים אנשים שרוצים לתרום מהניסיון שלהם למרקם קהילתי וחינוכי". 

תוכנית כזו היא יוזמת 'רילוקיישן חינוכי', שמטרתה למלא את החוסר במערכות החינוך, בדגש על עשרות הקיבוצים המפונים ואלה הנמצאים בקו האש. "זו אחת המשימות הדחופות ביותר שלקח על עצמו חמ"ל המשימות וההתיישבות התנועתי", מדגישה שניצקי. "יש קיבוצים שהתפנו וחזרו, ויש שמונה קיבוצים שלא פונו באצבע הגליל, שממש משוועים לעזרה.

"הסוגייה של חינוך היא קריטית. הקיבוצים האלה צריכים חיזוק של כוח אדם בחינוך, במיוחד כשנמצאים באזור מלחמה, ובטח כשמדובר בצעירים. דרושים לנו אנשים לחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, שיעברו לגור בקיבוצים ויהיו עמודי תווך בהחזקת הקהילות. התפקיד שלנו הוא לא רק למצוא את אנשי החינוך, אלא גם ללוות אותם חינוכית וחברתית, ולתת להם את כל הגיבוי הדרוש. ליוזמה הזו שותפים אגף החינוך והאגף לצעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית".  

שניצקי תולה הרבה תקוות בצעירים והצעירות בקיבוצים הנפגעים, שלדבריה הם עמוד השדרה הקהילתי. "הם הרוח החיה של הקיבוץ", היא מסבירה, כמי שמלווה את ועדות הצעירים בקיבוצים. "כל קיבוץ בונה יחד איתנו תוכנית אסטרטגית לפיתוח מעורבות צעירה ושילוב הצעירים בקהילה הקיבוצית היום ובעתיד. אנחנו ערים במיוחד למצבן הקשה של הקהילות בקיבוצי הצפון. ניהול והחזקה של קהילה מפוזרת הוא אתגר גדול. מכאן גם החשיבות לתפקידם של הצעירים בשיקום והנהגה של הקיבוצים".

עבור צעירים מקיבוצים מפונים שמעוניינים להמשיך לחיות ולעבוד בסביבה קיבוצית, נתפרה תוכנית 'מעגן צעירים' בקיבוץ מעגן מיכאל. במסגרת התוכנית מוזמנים בני הקיבוצים בגיל 20-25 להיקלט בקיבוץ בסטטוס זמני: במב"חים – בני משק בשנת חופש. לדברי שניצקי, סטטוס זה מאפשר ליצור עבור הצעירים אי של יציבות וביטחון בתקופה מאתגרת. בני הקיבוצים המפונים שייקחו חלק בתוכנית יקבלו מגורים, עבודה וליווי אישי, ויהיו חלק מקהילה.  

"התנועה הקיבוצית לוקחת משימה היסטורית ראשונה במעלה"

אלפי מתנדבים כבר התגייסו לסייע לקיבוצי הצפון והדרום במשימות החקלאות מאז פרוץ המלחמה. לצד משפחות וקבוצות בני נוער, חברות מסחריות ובודדים מכל רחבי הארץ שהגיעו לסייע בהצלת התוצרת החקלאית בהתנדבות, הקימה התנועה הקיבוצית את 'הקיבוץ הנודד': קבוצות צעירים שעובדות בקטיף עונתי בקיבוצים המפונים. "העבודה אינטנסיבית מאוד, אבל השכר מתגמל", אומרת שניצקי.

העבודה בקטיף מתרכזת בצפון בחודשים יוני-דצמבר ובדרום בינואר-מאי. במקביל לקבוצות הקטיף, מגייסים בתנועה הקיבוצית גרעיני צעירים לעבודות גד"ש (גידולי שדה) לתקופה של 3-6 חודשים, במסגרת מיזם 'דור השדה'. 

השיקום הפיזי והחברתי של הקהילות דורש מאמץ לטווח הארוך, אומרת שניצקי. "רוב הקהילות בצפון ובדרום היו בתקופה של פריחה ובנייה לפני המלחמה. הקיבוצים קלטו חברים חדשים ובני משק שחזרו, רשימות המתנה היו מלאות. המלחמה טרפה את הקלפים וברור לנו שלא כולם יחזרו. נדרשות תוכניות כלכליות ותהליכי צמיחה דמוגרפיים לחידוש ההתיישבות והקליטה של חברים חדשים".

לדבריה, בחלק מהקיבוצים מעוניינים לקלוט קבוצות וגרעינים חדשים, ומשפחות רבות כבר הביעו עניין להצטרף לקיבוצים: "כבר מתחילת המלחמה יש פניות של זוגות, מבוגרים, משפחות, שרוצים לבוא לסייע. הרצון טוב, אבל זה חייב לפגוש רצון וצורך של הקהילות. חשוב לוודא שיש תשתית שמתאימה לקלוט אותם מבחינה חברתית וטכנית. המשימה של החמ"ל היא למפות את הצרכים דרך הפלטפורמות של התנועה הקיבוצית ולחבר לקיבוצים לפי תוכניות הקליטה שלהם. יש המון יוזמות בשטח ויש קיבוצים שכבר מתחילים לקלוט, כמו יד מרדכי. יש קיבוצים שהתהליך הזה ייקח להם הרבה זמן. אנחנו כאן כדי להוביל ולחבר".  

שניצקי אופטימית ומזהה בפעולת החמ"ל משימה ציונית ראשונה במעלה. "שעת המבחן הזו היא הזדמנות גדולה. המשימה המרכזית היא לייצר שיתופי פעולה בין הקיבוצים ועם הארגונים שאנחנו בקשר איתם". לדבריה, גם התגובות מהשטח מעודדות מאוד. "אחרי שנים של דעיכת הקשר בין הקיבוצים וצמצום פעולת התנועה, שהובילו למסמוס המשמעות של היות תנועה קיבוצית, כיום יש בקשה ואפילו דרישה מצד הקיבוצים שהתנועה תתייצב ותיקח אחריות. שתהיה תנועה". 

התהליך המקביל להתפוררות הפנימית היה נטייה להשתבללות התנועה וקיבוצים פנימה, לעיסוק בעצמם. שניצקי מאמינה שגם התהליך הזה הפיך. "כולם מבינים היום שנצליח לעשות חיבורים משמעותיים רק כחלק מהחברה הישראלית, ממדינת ישראל.

"בשנים האחרונות אנחנו פועלים בשגרה במשימות שחוצות את השער הצהוב, לכן גם בתקופת המלחמה היה לנו ברור שיש לנו תפקיד. היה ברור שאנחנו מתייצבים לסייע בחקלאות במטולה ובמושבים, קיבוצים פתחו את הדלת בפני מפונים מהערים והמושבים, שהמרלו"ג החברתי שלנו פתוח בפני כל מי שצריך", היא אומרת בסיפוק. "התנועה הקיבוצית לוקחת בעת הזו משימה היסטורית חשובה וראשונה במעלה. זאת תזכורת טובה לגבי התפקיד שלנו".