מקן שדרות של הנוער העובד והלומד אפשר לראות את המקום שהייתה בו תחנת המשטרה. בשטח מפוזרים דגלי ישראל עם פרחים מפלסטיק ושלט זמני עם שמות הנופלים משדרות ב-7 באוקטובר.
בתוך הקן עולם אחר לגמרי: זה היום האחרון של הקייצת, פעילות הקיץ המסורתית של התנועה, ולפני תחילת הפעילות החניכים לבושים בחולצות תנועה ומשחקים בכדור עם המדריכים כשברקע מתנגנת מוזיקת פופ קצבית ישראלית. בקרוב יתחיל המסדר שבו החניכים מתכנסים, ואביב אלפרן, רכזת הקן תסביר מה התוכנית להיום: תחילה כל קבוצה עורכת פעולת סיכום, לאחר מכן עורכים חזרות למופע הסיום, ובשש בערב יתקיים מופע הסיום מול ההורים.
הקייצת, שנעשתה בסיוע יחידת הנוער של עיריית שדרות, ארכה שלושה שבועות. בכל שבוע היו שלושה ימי פעילות אחר הצהריים, ובשבוע השני בילו החניכים שלושה ימים בפארק מקורות הירקון. בקייצת השתתפו 50 חניכים מסיימי כיתות ג'-ה', שעליהם היו אחראים מלבד אלפרן שמונה מדריכים בגילי תיכון וארבעה חיילים במסלולי חינוך שונים בצה"ל.
הפעילות התקיימה בשעות אחר הצהריים כדי למנוע התנגשות עם הקייטנה שהפעילה עיריית שדרות. זה מצב יוצא דופן. לרוב עיריות לא מפעילות קייטנות לשכבות אלו, שכן משרד החינוך אינו מתקצב אותן. השנה משרד החינוך הרחיב את תוכנית הקיץ שלו 'בית הספר לחופש הגדול' לשכבות ד' ומעלה, אך לתלמידים מפונים בלבד, ולא לתלמידי שדרות שחזרו במרץ האחרון. מקורן התקציבי של הקייטנות הוא מנהלת תקומה.
פעולת הסיכום של קבוצת 'הווינרים' משכבה ה' התחילה. "הבנות הכתומות לשעבר", דייקה אחת החניכות. "בוא נשחק חיית מים!" צעק חניך אחר, וחניכים אחרים חיזקו אותו: "כן! כן! כן!" והתיישבו במעגל אחרי משחק פתיחה קצר. בתאל רחמינוב, מדריכת הקבוצה, חייכה והנידה בראשה לשלילה: "לא, נעשה משהו אחר. כל פעם אני אגיד מי הילד הכי…" פתחה רחמינוב, "מעצבן!" צעקו החניכים והצביעו אחד על השני. "לא, תכונות חיוביות יותר", אמרה רחמינוב והתחילה למנות תכונות כמו שמח, מתמיד ו'צהוב' (כלומר ילד טוב). בשלב מסוים החניכים התחילו להעיד על עצמם, למשל 'נדיב' או 'ותיק'. "אני פה ארבע שנים", צעקה חניכה.
בזמן הפעולה שני חניכים הפריעו, וליאם חג'בי, המדריך השני של הקבוצה, קרא לאחת החיילות לבוא לסייע. היא הציעה לחניכים לשחק איתה בכדור מחוץ לחדר הפעילות. המלחמה הפציעה רק בחלק השני של פעולת הסיכום, שבו החניכים צריכים לענות בסבב מה הדבר הכי מבאס שקרה להם השנה. הם השיבו פה אחד: "המלחמה". הדבר הכי טוב שקרה השנה לדעת החניכים היה פעילויות שונות מהקייצת.
לאחר פעולת הסיכום התחלקו כלל החניכים לקבוצות שעשו חזרות על הריקודים ועל ההצגה של מופע הסיום. המדריכים עבדו קשה מאוד עם החניכים כדי שהמופע יהיה מוצלח. המדריכה שעבדה עם החניכים על ההצגה עזרה להם לשנן את הטקסט; המדריכים שעבדו עם החניכים על הריקודים השונים הדגימו להם שוב ושוב את הריקוד; ובמופע עצמו אחד המדריכים עמד בצד ורקד את הריקוד כדי שהחניכים לא יתבלבלו.
החניכים היו נרגשים לקראת ההופעה והתאמנו במרץ לקראתה. הם התרכזו בחזרות טיפה יותר משהתרכזו בפעולה, והדגימו זה לזה את תנועת הריקוד או את הזכירו אחד לשני את התזמון הנכון של המשפטים בהצגה. להתרגשות היו גם תוצאות פחות טובות: חניך אחד התרגז מחוסר הרצינות של חניך אחר להצגה והכה אותו. המדריכים התערבו מייד והפרידו בין החניכים, והחלו במאמצים להשיב את החניכים לחזרות ולהחזיר את האווירה החיובית ששררה עד לפני כמה רגעים.
ההורים, שחלקם הביאו את ילדיהם הקטנים יותר, נראו נרגשים לפגוש את ילדיהם ולראות אותם שמחים בפעילות.
במופע רקדו לצלילי 'מכשפה' של סטטיק ועדי ביטי ו'יהלומים' של נועה קירל. עלילת ההצגה לקוחה מסדרת הטלוויזיה 'בובספוג' שהייתה הנושא של הקייצת כולה. שתי חניכות הנחו את האירוע, הודו למדריכיהם ואמרו: "אנחנו רוצות להיות מדריכות כשנגדל". אלפרן הדגישה בפני ההורים: "כל המופע הוא פרי יצירתם של החניכים".
כמעט אפשר היה לשכוח את השנה החולפת, אך מצגת סוף השנה עם התמונות הרצות והשיר הקצבי הזכירו. תחילה רואים פעילות תחילת השנה, מבצע 'תפוח בדבש' וטיול סוכות. לאחר מכן במעבר חד עוברות תמונות במצגת תחת הכותרת 'אתם במוקדי הפינוי השונים' וסמינר מדריכים שהתקיים גם הוא במוקדי הפינוי. החל ממרץ חוזרים לשגרת הפעילות הרגילה: פורימון, פעילויות פסח, זר לנופל, אירוע העצמאות וציון יום הולדתו ה-69 של הקן, וכמובן הקייצת.
אך לאורך השנה החניכים הודרכו. "אני מדריך אותם כל השנה", אומר חג'בי, העולה לכיתה י"ב. "בהתחלה בקייצת היה קשה. אבל בסופו של דבר היה לי ממש כיף להדריך אותם".