״אני רוצה להגיד לך סליחה, תמיד ניסיתי להיות בשבילך ברגעים הקשים ועכשיו לא הצלחתי. לרגע לא האמנתי שזה יגמר ככה. יכולת לחזור חי. אני מלא בכעס וכאב״, הספיד יובל בוכשטב את אחיו הגדול יגב, שנחטף עם אשתו רימון קירשט בשבעה באוקטובר מביתם בקיבוץ נירים, ושלשום התקבלה הודעה ודאית על מותו בשבי חמאס.
בטקס הזיכרון, שנערך אמש (רביעי) בחדר האוכל של קיבוץ להב, נכחו מאות מחבריו של יגב, קרובי משפחתו, משפחות חטופים, חברי קיבוץ נירים המפונה, חברי כנסת ושגריר גרמניה בישראל. משפחת בוכשטב החליטה לערוך את הטקס למרות שלא נערך טקס קבורה, והיא תשב שבעה בקיבוץ להב בשבוע הקרוב.
את הטקס פתחה הזמרת רונה קינן, והקדישה את שיריה 'עיניים זרות' ו'מבול' ליגב ולטוב ליבו, תכונה שעליה הרחיבו כל המספידות והמספידים.
"ביום ההולדת שלך היה ברור שנכון לנו ולך לעשות מעשה חסד"
״האמנתי בכל ליבי שתחזור הביתה" אמרה נופר בוכשטב, אחותו של יגב, "דמיינתי איך נצחק על כמה אתה מפורסם, שתספר לי על איך בישלת במנהרות בעזה. נרצחת בשבי, ואני אישאר בספק לגבי מה עבר עליך ברגעים האחרונים״.
הוריו של יגב, אסתר ואורן, סיפרו בטקס על בנם האהוב והבטיחו שהם ימשיכו להיאבק להחזרת גופתו של יגב, ולשובם של כל החטופים. אשתו של יגב, רימון, שחזרה מהשבי לאחר 53 ימים, נכחה בטקס אך לא דיברה בפומבי.
"יגב, נולדת בחצות תינוק שקט ושליו ילד אהוב", הספידה אסתר את בנה הבכור. "גדלת לילד יצירתי חכם אוטודידקט ילד דימיוני אהבת סיפורים, היה לך ידע עצום על כל דבר. גילית את המוזיקה בגיל 13 ומאז לא עזבת אותה לרגע".
אסתר סיפרה על איך הקשיים איתם התמודד יגב הפכו אותו לרגיש לאחרים, וכך גם היא ושאר המשפחה, "במשך השנים התמודדת עם כאב עצב ודיכאון, מעולם לא הסתרת זאת. דיברת ושיתפת בקשיים, ניסיתי לעודד ולעזור, הסברת לי שנוכחות המשפחה טובה לך אבל את הכאב אי אפשר להסביר רק מי שחווה יכול להבין. היום אני מבינה את הדברים, קשה לי להסביר את הדברים שמפלחים את הלב שלי. מעל תשעה חודשים, כן מעל תשעה חודשים בין תקווה לייאוש, עד היום הנורא שהבנתי שהייאוש גבר על התקווה. יגב, אני יודעת שעם כל הכאב שהתמודדת ידעת שאתה אהוב, אוהב ונאהב".
"ביום ההולדת שלך היה ברור שנכון לנו ולך לעשות מעשה חסד לאנשים שנחשבים מוחלשים ושקופים בחברה שלנו, לחלוק איתם את יום ההולדת שלך להתפלל יחד איתם לשובך", אמרה אסתר. "אני מסתובבת ברחובות תל אביב, ברחובות התחנה המרכזית הישנה ומחלקת עוגות ואוכל, ומרגישה בצעדיי אותך, את חוסר השיפוטיות שלך. מצליחה לראות דרך עיניך את האנשים שברחוב והם כבר לא שקופים".
שגריר גרמניה שנשא דברים בעברית, ליווה את המשפחה במשך החודשים הארוכים האחרונים והבטיח שיגב לא יישכח. את הטקס חתם הפעיל החברתי אבי דבוש, שהקריא קדיש קיבוצי.
"מי שאמיץ מול מצלמות הטלוויזיה, שיהיה אמיץ ב-4 וב-6 עיניים"
חברי הכנסת שנכחו בטקס היו נעמה לזימי, מרב מיכאלי וגלעד קריב ('הדמוקרטים') ועופר כסיף ('הרשימה המשותפת'). אף שר ואף ח"כ מהקואליציה לא הגיעו לנחם. מורן בצר תייר, דודתו של יגב, הזמינה את כל הקשת הפוליטית להגיע: ״כל מי שאמיץ מול מצלמות הטלוויזיה, שיהיה אמיץ ב-4 וב-6 עיניים. אין מישהו שלא מוזמן לבוא לנחם אותנו, כל ח״כ וכל שר".
"המשפחה כואבת עד אימה אבל היא עם חוסן והיא עם הגיון בריא. אנחנו לא מקבלים את ההתנהלות של הממשלה מאז 7 באוקטובר, אבל מקבלים את כולם גם אם דעותיהם שונות מאיתנו״.
לפני כחודש וחצי, ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) הגיב בהתרסה כשאימו של בוכשטב ביקשה לדבר בוועדה לפניות הציבור בכנסת, שהוא עומד בראשה. הוא אמר לה: "אתם רוצים לעשות פוליטיקה? רוצים להעיף את ביבי?" אסתר בוכשטב ענתה לו אז: "אתה צריך להתנצל כי לא באתי לדבר פוליטיקה, באתי כאמא של יגב שחטוף בעזה".
"הריקנות והכאב עם ההודעה על מותו של יגב מתחלפת לאט בזעם וכעס"
כל המספידים בטקס קראו לקידום עסקה ולהפסקת המלחמה. "זו הדרך היחידה להחזיר את האמון במדינה ובהנהגה״, אומרת בצר תייר, שמספרת שטקס הזיכרון נועד להעביר את דמותו הייחודית של יגב, לצד זעקת המאבק שעוד נמשך.
לצד בני משפחות של חטופים רבים, הגיע גם גיל אליאס, חבר וקרוב משפחה של אברה מנגיסטו שבשבי חמאס קרוב ל-10 שנים. ״מרגע שהודיעו, עשיתי הכול בשביל להיות ברגע הפרידה הזה", אמר אליאס. "זה בלתי ניתן לעיכול, במיוחד כשזה יגב בוכשטב, שתמונת הפרופיל שלו הייתה של אברה. אנחנו משפחה אחת של כל החטופים. אנחנו יודעים שאברה כלול בעסקה תחת הקטגוריה ההומניטרית. כולי תקווה שרה"מ יחזור מארה"ב ויביא עסקה גדולה וכוללת שתחזיר את כולם. שנוכל לעצור ולהבין מה אנחנו עוברים, כי כולנו פצועים, שנעשה את השיקום שלנו״.
בכניסה לחדר האוכל הערוך לטקס, ישבו מתנדבות 'כלבים בצו 8' עם 5 כלבים, שכשכשו בזנב לאבלים ולמנחמים. ליגב ורימון 5 כלבים, שמאז 7 באוקטובר נמצאים בפנסיון. כשרימון חזרה, טובה, הכלבה שלה, חזרה אליה.
״הכרנו את נופר אחותו של יגב בכיכר החטופים, והתחברנו סביב האהבה של יגב ורימון לכלבים״, מספרת לירון, מתנדבת במיזם לחיזוק החוסן דרך מפגש עם כלבים. ״עם כמה שזה לא טריוויאלי להביא להלוויה ולטקס זיכרון כלבים, שאלתי בזהירות את נופר אם לבוא, והיה לה ברור שכן. הכלבים אפילו באו עם הגלימות, כי זה מה שיגב היה עושה. והם עושים מה שעושים תמיד – ללקק ולחזק״.
״הריקנות והכאב עם ההודעה על מותו של יגב מתחלפת לאט בזעם וכעס, ואנחנו עובדים בלווסת את זה״, אומרת בצר תייר, ״אנחנו יודעים שהמשפחות יצטרכו ליווי ארוך של שנים קדימה, כדי להחזיק מעמד״.
