סמל קיריל ברודסקי ז"ל, שגופתו הובאה ארצה מעזה במבצע חילוץ של צה"ל ושב"כ, הובא הערב (חמישי) למנוחות בבית העלמין הצבאי קריית שאול.

הוריו של קיריל ברודסקי, ויקטור ואלנה, עם קציני הנפגעים שליוו אותם (צילום: אור גואטה)

סמל קיריל ברודסקי (צילום: דובר צה"ל)

שלושה חברים ישבו מעל הקבר הטרי של קיריל, מספרים סיפורים, צוחקים ומוחים דמעות. "הכרנו אותו דרך האופנועים", מספר ליאל (23) מראשון לציון.

"זה קשר כזה שקשה להגדיר במילים", אומר יאיר (24). "אתה עולה עם חבר על אופנוע, אתם לא מתקשרים במשך חצי שעה-שעה, מגיעים לאיזה צוק עם נוף מהמם, ובתוך רבע שעה פורקים את כל העול וכל החיים שלכם, אחד לשני, הכי קרוב שאפשר, הכי וואו. הכי הכול".

"שלושה ימים לפני שהוא נהרג התכתבנו", מספר יאיר, "חגגתי יום הולדת והזמנתי אותו אבל הוא סגר בבסיס, ויום לפני יום ההולדת הוא אמר לי שהוא לא יצליח להגיע. התבאסתי וההודעה האחרונה שיש לי ממנו זה 'לא נורא, נחגוג בהזדמנות אחרת'". 

"בדיוק חודש לפני הוא מכר את האופנוע", אומר זסים (23), "הוא הבין שהוא לא יוכל לטפל בו כמו שצריך בצבא, אז הוא מכר אותו ואמר שיקנה אופנוע קטן יותר". 

החברים לרכיבה על האופנוע. "אחרון בשיירה, ראשון בשדה הקרב" (צילום: אור גואטה)

"הפער בגילים לא מעניין בכלל", אומר זסים, "אנחנו בני 23-24, הוא היה בן 19. כבר אמור היה להיות בן 20", הוא נזכר. "ברגע שאתה על שני גלגלים זה לא משנה מי אתה ומה אתה, אנחנו פשוט הופכים להיות חברים לתמיד".

"היינו בדרך כלל ארבעה, והוא תמיד היה אחרון בשיירה שלנו", אומר זסים, "'אחרון בשיירה, ראשון בשדה הקרב', היינו אומרים עליו, תמיד היה שומר עלינו שלא נעשה יותר מדי שטויות".

מי יעשה את זה עכשיו?
"אין מי שיעשה את זה", אומר זסים בעצב.

"הוא ימשיך לעשות את זה מלמעלה", אומר יאיר. 

"כל התקופה שהיינו איתו, תמיד היה לנו איזה הומור שחור כזה, על כל דבר היינו צוחקים", אומר יאיר. "ואז פתאום כשמגיעה הלוויה, כאילו, הדרך הכי קלה להתמודד עם זה, זה פשוט לצחוק דרכו. לבוא ולצחוק על זה, על איך הוא עשה את המוות שלו בצורה הכי טובה שיש, ובטח שהוא עכשיו רוכב אלפי קילומטרים בגן עדן".

הייתה דאגה בתקופה שהוא שירת בעזה?
"לא במודע", אומר זסים. "זה חבר שלי שהלך להיות לוחם, אנחנו היינו לוחמים, הוא יהיה לוחם, עוד אלף אחריו יהיו לוחמים. אף אחד לא ציפה לדבר הזה, וגם קיריל הוא לוחם מלידה, אף אחד לא חשב שיבואו עליו עשרות מחבלים, זה תסריט מאיזה סרט אמריקאי, אבל אם הייתי יכול לתאר את קיריל זה בדיוק ככה, מגיע לסכנה, מגיע לקרב, רץ ראשון, מסתער ראשון".

"הוא הלך לקשר וחזר לקרב, הלך לקשר וחזר לקרב", מתאר יאיר את הסיפור ששמעו לפרטי פרטים, בו מפקד החטיבה הדרומית אסף חממי קפץ עם החפ"ק שלו כמה דקות אחרי 6:30, כשהבין שמשהו חריג קורה עם כל האזעקות והיירוטים. 

ברודסקי הנהג, ותומר אחימס הקשר, קפצו יחד איתו, הגיעו לשער של קיבוץ נירים וראו שהוא פרוץ. לפי העדויות, עשרות מחבלים הסתערו עליהם והשלושה ניהלו קרב למעלה מ-12 דקות, זמן שנראה כמו נצח במושגים של קרב חי"ר פנים מול פנים בתא שטח קטן, קרבות שבהם גם שלוש דקות נחשבות לזמן ארוך.

"באותו הרגע, הם נכנסו למיגונית, תומר באמת דיווח בקשר, קיריל חיפה עליהם, והם המשיכו לחטוף צרורות", מתאר זסים. "בשלב מסוים גם תומר נפצע, קיריל רץ להזעיק תגבורת וחזר תוך כדי שבעצם תומר שומר על אסף. הוא מגיע, ורואה גם את תומר פצוע, ואומר, 'אוקיי, זה החברים שלי, או שאני אצליח לחיות את הדבר הזה, או שאני אמות', והתוצאה די ברורה. להסתכל על זה שהבן אדם בסופו של דבר יודע שיש פה שני חברים כשהוא יודע שיכול לקחת את הרכב ולברוח לכל מקום אחר, והוא נשאר כדי לבוא ולהילחם עד המוות". 

"זה הבן אדם", מוסיף יאיר. "בנקודה הזאת הם כבר נחטפים. מה שאנשים רואים אחר כך, יש שלוליות דם והרבה תרמילים, עוד לא מקשרים בין הדברים, ובהמשך מקשרים ומבינים שזו הייתה הנקודה האחרונה שבה הם מתו, ומשם הם כבר נחטפו לעזה".

"המשפחה הזו ממש נכנסה לי ללב", מספר א', קצין הנפגעים שהודיע להורים על נפילת בנם, אחרי ששני קצינים אחרים המתינו להם בנתב"ג כשחזרו מחופשה בחו"ל, וסיפרו להם שבנם נעדר וככל הנראה נחטף לעזה. 

בדרך כלל הקשר של קצין נפגעים עם משפחה נמשך שבוע, לפעמים קצת יותר אם יש מקרים מיוחדים. א' ליווה אותם במשך יותר מ-9 חודשים.

"היום אנחנו מחזירים לך מעט ומביאים אותך לקבורה לה אתה ראוי"

סמ"ר תומר אחימס ז״ל הובא גם הוא למנוחות, בבית העלמין בלהבים.

הלווייתו של סמ"ר תומר אחימס ז"ל (צילום: הדס יום טוב)

מפקדו של אחימס, סא"ל אלון פלד, ספד לו: "משפחה יקרה אני מצטער שאתן צריכים לעבור את זה שוב.

"תומר, פגשתי אותך כחייל צעיר שהגיע מהנח"ל והתעקש לעשות יותר. עשית כל מה שיכולת כדי להגן על קיבוץ נירים. שמעתי את ההקלטות – איזה חדות, איזו תושייה. אני גאה בך ומבקש ממך ומהמשפחה סליחה שזה נגמר ככה. היום אנחנו מחזירים לך מעט ומביאים אותך לקבורה לה אתה ראוי. המשימה עוד לא הושלמה, יש לנו עוד 115 חטופים וחטופות להחזיר לבתים ולמשפחות שלהם. אזכור אותך מחייך, אהוב, הארץ היפה".

אבי דבוש, נציג קיבוץ נירים, סיפר על הגבורה של תומר: "בשבת, 7 באוקטובר, תומר נכנס לקיבוץ כדי להגן על קיבוץ נירים. ילד יפה תואר ואמיץ. אנחנו גאים בתומר, מגן נירים, יחד איתכם. נוח בשלום על משכבך מגן נירים, שלום נירים קשור בחוט שלומך ושלום משפחתך".

סמ"ר תומר יעקב אחימס (צילום: דובר צה"ל)

חברו, תומר ברנט, סיפר על ההקלה שבידיעה: "8 חודשים מאז שקיבלנו את הבשורה הנוראית, מאז שעמדנו פה כולם וחלקנו לך כבוד. כל סוף שבוע באנו לפה, כשבתכל'ס לא היית פה. עכשיו, כשבאת לקבורה ראויה, יש מעט הקלה. היית ונשארת תמיד הלב של החבורה, בכל שיר ובכל יציאה החיסרון שלך מורגש. חשבנו הרבה איך להנציח אותך, ומגרש הכדורגל נראתה לנו הדרך הכי טבעית לעשות את זה".

בת הזוג שי-לי חן, הודתה לתומר: "תומר שלי אהובי, המעמד הזה בשנית קשה מנשוא. קשה לי למצוא מילים לתאר את ההרגשה. המסע הארוך והמבלבל נגמר. אני לא אותו אדם שהייתי כשעזבת, וחבל שאתה לא פה. אני חושבת שהיית גאה בי. תודה על כל מה שהיית, על כל מה שלימדת אותי. אתה ממלא כל חלל שאני נמצאת בו. אתה בכל שיר, כל רגע שמח ועצוב. אני אוהב אותך לנצח".

האחות גיל, עדיין מתקשה להאמין: "זהו, זה סופי. אתה כאן. לא נותרה ברירה אלא להאמין שאתה לא פה. עזה לא תיבנה מעליך, זאת הקלה. כל יום דמיינתי אותך שם סביב המפלצות האלה וזה עשה לי בחילה. אבל זהו. אתה כאן".

בת הזוג שי-לי חן. "המסע הארוך והמבלבל נגמר" (צילום: הדס יום טוב)

מאיה ריבלין, אחותו של תומר, סיפרה על בנה התינוק, שלא יזכה להכירו: "טוי, פעם ראשונה שאני מרגישה שאין לי מילים. אני יודעת שאחרי מאבק כל כך ממושך אני אמורה לשמוח, אבל אני לא שמחה. כואב לי כל כך. 

"בהלוויה הראשונה, כשקברנו את האדמה של קיבוץ נירים הספוגה בדמך, הייתי בהריון. היום אני אמא ליהלי בן הארבעה חודשים, שלא זכה להכיר אותך. אבל אתה בכל שיר שלנו, בכל סיפור. בשבילו אתה תומר דוד גיבור".

האח התאום, אמיר: "לוויה פעם שנייה. שבעה פעם שנייה. 30 פעם שנייה, אזכרה פעם שנייה. אתה לא יודע כמה זה שואב ממני הגעגוע אליך, חצי שלי. אתה כאן, המעגל נסגר. זכית סופסוף לקבורה של גיבור, כמו הגיבורים שכל כך אהבנו מהסרטים. כמו דמבלדור מהארי פוטר, כמו פול ווקר, כמו אקסמן. כמו הוויקינגים שכל כך אהבנו לראות, אני בטוח שאתה יושב בשולחן הגדול בוולהאלה של העם היהודי.

"אח שלי, תאום שלי. אני מרגיש שאתה פה. אני אוהב אותך, מתגעגע אליך בכל רגע ביום ובלילה. תנוח על משכבך בשלום".

אביו של תומר, משה: "אהוב שלנו. זו הפעם השנייה שאנו מנהלים טקס קבורה עבורך. בפעם האחרונה קברנו חלק מאדמת נירים הספוגה בדמך הקדוש בעוד גופך היפה בעזה. קסם שלי, מוכשר חכם צ'ארמר במלוא מובן המילה, חבר אמיתי לכולם. אתה גיבור אמיתי".

הלווייתה של מיה גורן תתקיים מחר (שישי) בקיבוץ ניר עוז

מאז הובאו ארצה גופותיהם של מיה גורן, אורן גולדין, תומר אחימס, קיריל ברודסקי ורביד כץ, חמשת החטופים שהוחזקו בעזה, שנרצחו ב-7 באוקטובר, נמסר עוד כי מועד הלווייתה של מיה גורן ז"ל נקבע למחר (שישי) בשעה 10:00 בקיבוץ ניר עוז.

טקס פרידה לאורן גולדין ז"ל התקיים ב-12 בנובמבר 2023. טרם נמסר מועד הלווייתו.

טרם נמסר מועד הלווייתו של רביד כץ ז"ל.