המלחמה באוקראינה, המתיחות הגוברת עם סין והבחירות לנשיאות ארצות הברית בלטו בהצהרות הפומביות של מנהיגי נאט"ו שנפגשו לאחרונה בוושינגטון. אך הרחק מהבמה הציבורית, האדריכלים הצבאיים של ברית ההגנה הטרנס-אטלנטית התמקדו בניסיון להעריך את מחירו של תיקון מערכות ההגנה המיושנות של אירופה. חזרתה של אירופה ליכולות הגנה עצמית כרוכה במחיר כבד שחורג מעבר לרובד התקציבי.

מנהיגי נאט"ו הסכימו בשנה שעברה על תוכניות שדרוג ההגנה הגדולות ביותר מאז תום המלחמה הקרה, בעקבות החשש הגובר מתוקפנות רוסית, ולאחר שדונלד טראמפ הבהיר לאירופאים את חוסר הנכונות של ארה"ב לשאת לבדה בנטל בקדנציה הראשונה שלו בבית הלבן. גורם צבאי בכיר אמר לרויטרס השבוע כי הגנרלים באירופה שלחו לממשלות השונות ביבשת בשבועות האחרונים שורת דרישות להגנה על היבשת.

הדרישות שהודלפו לרויטרס מפרטות את המחסור בצבאות נאט"ו באזורי מפתח, ומספקות אינדיקציה גסה למחיר השדרוג של מערכות ההגנה. נאט"ו שואפת להמיר את הדרישות הללו ליעדים מחייבים עבור כמה ממשלות כדי לספק את ההגנה על אירופה עד סתיו 2025, המועד הבא שתתקיים בו פגישה של כל שרי ההגנה בברית.

רויטרס שוחחה עם 12 גורמים צבאיים ואזרחיים באירופה על התוכניות המסווגות לשדרוג ההגנה בשישה אזורים ספציפיים באירופה שהברית מזהה כדחופים ביותר לנוכח האיום הרוסי. בפערים שנחשפו בולט המחסור בהגנה אווירית ובטילים ארוכי טווח, בלוחמים, בתחמושת, וכן האתגרים הלוגיסטיים והיעדר תקשורת דיגיטלית מאובטחת בשדה הקרב.

הממצאים מראים כי נאט"ו מתקשה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, והאילוצים התקציביים צפויים לחשוף את ההבדלים במידת הניציות של החברות בה כלפי רוסיה.

חשש נוסף של חברות הברית היא שטראמפ ייבחר לנשיאות ארה"ב בנובמבר. הוא ידוע בביקורתיות שלו כלפי הברית, ואף שהאשים את שותפיו האירופאים בניצול התמיכה הצבאית של ארה"ב. בפסגת נאט"ו שנערכה החודש בוושינגטון, כמה ממנהיגי אירופה הודו כי ללא קשר לבחירות בארה"ב בנובמבר, מדינות היבשת ייאלצו להגדיל דרמטית את ההוצאות הביטחוניות שלהן.

"אנחנו צריכים להכיר בכך שעבור אמריקה, לא משנה מה תהיה התוצאה של הבחירות לנשיאות, המיקוד עובר למרחב ההינדו-פסיפי, כך שהמדינות האירופיות בנאט"ו חייבות לשאת בנטל כבד יותר", אמר שר ההגנה הבריטי ג'ון הילי בשולי הפסגה.

בתגובה לשאלות רויטרס, אמר גורם בנאט"ו כי מנהיגי הברית הסכימו בוושינגטון שבמקרים רבים יהיה צורך בהוצאות גדולות יותר מ-2% מהתמ"ג כדי לתקן את החוסרים. הוא ציין כי 23 חברות בברית עומדות כעת בדרישת המינימום שתקציב הביטחון שלהן יהיה 2% מהתמ"ג או יותר – דרישה שהעלה הנשיא טראמפ כבר לפני כמה שנים ונחשבה בזמנו סנסציונית.

"ללא קשר לתוצאות הבחירות בארה"ב, בעלות הברית האירופיות יצטרכו להמשיך להגדיל את יכולות ההגנה שלהן, את מוכנות הכוחות ואת מלאי התחמושת שלהן", אמר גורם בנאט"ו.

נאט"ו נמצאת בכוננות הגבוהה ביותר שלה מאז המלחמה הקרה, וגורמים פסימיים, בהם שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס, מזהירים כי מתקפה של רוסיה בגבולותיה עלולה להתרחש בתוך חמש שנים.

הכלכלה הרוסית כבר עברה טרנספורמציה לכלכלת מלחמה, ואילו ממשלות אירופה עלולות להיתקל בהתנגדות אם יידרשו להעלות מסים כדי להגדיל את תקציב הביטחון, שכן אזרחים רבים בהן לא רואים במלחמה תרחיש שצריך לחשוש ממנו כעת.

שדרוג כוחות נאט"ו מיועד להשיב את יכולתה של הברית להגן על אירופה מפני מתקפה רוסית. רויטרס דיווחה בעבר כי בנאט"ו זקוקים ל-35 עד 50 חטיבות נוספות כדי לעמוד בתרחיש כזה. חטיבה מורכבת מ-3,000 עד 7,000 חיילים, כלומר בין 105 אלף ל-350 אלף חיילים.

זה אומר, למשל, שגרמניה תזדקק לשלוש עד חמש חטיבות נוספות, או ל-20 אלף עד 30 אלף לוחמים נוספים, אמר גורם רשמי לרויטרס, נוסף על שלוש החטיבות שגרמניה מנסה להקים כעת. משרד ההגנה בברלין סירב להגיב על התוכניות המסווגות.

טולי דונטון, סגן שר ההגנה של אסטוניה, אחת הממשלות הניציות ביותר באירופה, הציע בתדרוך מקוון ב-2 ביולי לקראת הכינוס בוושינגטון כי פסגת נאט"ו בשנה הבאה צריכה לדון בהעלאת יעד ההוצאות ל-2.5% או 3% מהתמ"ג.

ארה"ב היא התורמת הגדולה ביותר לנאט"ו. לפי הערכות נאט"ו שפורסמו ביוני, ארה"ב תוציא 967.7 מיליארד דולר על הגנה ב-2024, בערך פי עשרה מגרמניה, התורמת השנייה בגודלה, שתשקיע השנה 97.7 מיליארד דולר בביטחון. סך ההוצאות הצבאיות של נאט"ו ל-2024 נאמדות ב-1,474.4 מיליארד דולר.

מינוי ג'יי די ואנס למועמד של טראמפ לתפקיד סגן הנשיא עורר דאגה בכמה בירות באירופה, שכן הוא מתנגד לסיוע לאוקראינה וביקר את ארה"ב על החברות בנאט"ו.

לוטננט קולונל צ'רלי דיץ, דובר הפנטגון, אמר כי ארה"ב תומכת במאמצי בעלות בריתה באירופה להגדיל את הוצאות הביטחון ליותר מ-2% מהתמ"ג, וציין כי הם כבר התקדמו מאוד בהגדלת התקציבים.

"תוכניות ההגנה האזוריות של נאט"ו כרוכות בשיפור המוכנות והגמישות ברחבי הברית", אמר דיץ לרויטרס. "אנחנו נשארים מחויבים לתרום רבות למאמצים אלה".

על פי תוכניות ההגנה החדשות, גרמניה תצטרך להכפיל פי ארבעה את ההגנה האווירית שלה – לא רק את מספר סוללות הפטריוט אלא גם מערכות קצרות טווח – כדי להגן על בסיסים, נמלים ויותר מ-100 אלף חיילים שצפויים לחצות את המדינה בדרכם למזרח במקרה של מתיחות גבוהה או מלחמה עם רוסיה, כך אמר מקור ביטחוני לרויטרס.

לגרמניה היו 36 יחידות הגנה אווירית מסוג פטריוט כשהייתה מדינת קו החזית של נאט"ו בימי המלחמה הקרה, וגם אז הסתמכה על תמיכה משותפות אחרות בנאט"ו. כיום הכוחות הגרמניים מגיעים לתשע יחידות פטריוט, לאחר שתרמו שלוש לאוקראינה בשנתיים האחרונות, ויש צורך דחוף להגדיל את כיסוי ההגנה האווירית. ברלין הזמינה לאחרונה ארבע יחידות פטריוט במחיר של 1.35 מיליארד יורו.