הפרלמנט הטורקי אישר אמש (שני) חוק שיעניק חנינה לאלפי לוחמי "מפלגת פועלי כורדיסטן" (PKK), במטרה לקדם את פירוק הארגון ואת הפיכתו למפלגה לגיטימית. החוק עבר במסגרת תהליך השלום שמקדמת הממשלה באנקרה עם המחתרת הכורדית, שניהלה נגדה מלחמה בין השנים 1984 ל-2025, ובה נהרגו כ-40 אלף בני אדם. הפרלמנט אישר את הצעת החוק ברוב של 468 תומכים מול 88 מתנגדים, אך היא תיכנס לתוקף רק לאחר שהרשויות בטורקיה יוודאו כי ה-PKK אכן התפרק לחלוטין מנשקו.

המהלך מתרחש כשנה וחצי לאחר שהמחתרת הכורדית החליטה לסיים את המאבק המזוין נגד המדינה הטורקית, וערכה טקס שבו שרפו לוחמיה את כלי הנשק האישיים שלהם באש, בצעד נדיר של התפרקות מרצון מנשק במזרח התיכון. ההחלטה התקבלה בעקבות קריאתו של מנהיג המחתרת הכורדית, עבדוללה אוצ'לאן, הכלוא לבדו באי מול איסטנבול זה קרוב לשלושה עשורים.

המחתרת הודיעה כי הסיגה את לוחמיה ממוקדים מרכזיים בטורקיה לעבר שטח עיראק, שם ישהו עד שיורשו לשוב לטורקיה כאזרחים מן השורה. לצורך כך אושר החוק אתמול בפרלמנט ברוב גדול, לרבות בתמיכת מפלגת הימין הלאומנית שבראשות הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן.

מימין חברת הפרלמנט גוליסטאן קיליץ' קוצ'ייגיט ואנשי מפלגת DEM (צילום: Diego Cupolo via Reuters Connect)

החוק החדש כולל 12 סעיפים המתווים את הנהלים לפירוק ה-PKK מנשקו, לשיקומם של אלפי חברי הארגון ולשילובם בחיים האזרחיים. החוק ישעה עונשי מאסר שהוטלו על חברים שונים ב-PKK וידחה חקירות ומשפטים המתנהלים נגד אחרים למשך חמש או עשר שנים, בהתאם לחומרת העבירות המיוחסות להם. אם לא יבצעו בתקופה זו עבירה כלשהי הקשורה לטרור, התיקים נגדם ייסגרו.

פעילים שהורשעו ברצח בכוונה תחילה וכאלה שנשפטו למאסר עולם לפני 2005 הוחרגו מהוראות החוק. נוסף על כך, קובעת ההצעה כי יוקמו ועדות שרים וועדות פרלמנטריות שיפקחו על תהליך פירוק הנשק. למעוניינים שהחוק יחול עליהם יוקצו שישה חודשים להגשת בקשה רשמית למוסדות המדינה.

למרות שהחוק נתפס כצעד המשמעותי ביותר שעשתה טורקיה במסגרת הפיוס עם הכורדים, אתר החדשות הכורדי ANF, המזוהה עם ה-PKK, פרסם הודעה מטעם הארגון, שבה נמסר כי אף שהחקיקה הטורקית היא "התחלה" לפתרון הסוגיות הפתוחות, עדיין יש בה "ליקויים ומגרעות חמורים".

תמונותו של עבדאללה אוג'לאן מנהיג ה-PKK במסדר צבאי של לוחמות כורדיות לאחר שניצחו את דאע"ש בא-ראקה, סוריה. 19 באוקטובר 2017 (Ronahi TV, via AP)

הארגון קרא לשחרורו של אוצ'לאן מהכלא והדגיש כי תהליך השלום יוכל להתקדם רק אם הוא "יחיה ויפעל בחופשיות". עוד נמסר בהודעה כי החקיקה אינה נותנת מענה לדרישות לרפורמות דמוקרטיות ולהכרה בזכויות הכורדים, והודגש כי לוחמי ה-PKK לא ימסרו את נשקם וישובו לטורקיה "אם לא יוכלו אחרי שובם לעסוק בפוליטיקה דמוקרטית על בסיס חופש המחשבה וחופש ההתאגדות, ואם יעמדו לדין וייכלאו בשל דעותיהם או בגלל הארגונים שיקימו".

חברת הפרלמנט הטורקי גוליסטאן קיליץ' קוצ'ייגיט, ממפלגת DEM, שרבים מחבריה כורדים, אמרה בפרלמנט לפני ההצבעה: "לעם בטורקיה, ששילם מחיר כבד במשך שנים רבות, יש כעת הזדמנות לבסס את השלום ולבנות דמוקרטיה כמובן שבהצעה יש מגרעות, וכעת מוטלת עלינו האחריות לטפל במגרעות הללו". מנגד, מוסאוואט דרווישואולו, מנהיג מפלגת מרכז-ימין לאומית המתנגדת לחוק, הזהיר כי היא "תסלול את הדרך" להישארותו של ארדואן בשלטון.

הליך הפיוס בין ה-PKK לממשלה באנקרה החל באוקטובר 2024, לאחר שדבלט בהצ'לי, מנהיג מפלגת הימין הקיצונית MHP, הידוע בעמדתו הניצית נגד המחתרות הכורדיות, הציע באופן בלתי צפוי כי אוצ'לאן ינאם בפרלמנט ויכריז על פירוק ה-PKK. אוצ'לאן פרסם לאחר מכן הודעה מצולמת מהכלא, שבה קרא לאנשיו להתפרק מנשקם ולהשתתף בהליך הדמוקרטי בטורקיה.

ועדה פרלמנטרית שהוקמה באוגוסט 2025 שוחחה עם פוליטיקאים, פקידים, ארגוני חברה אזרחית וגורמים נוספים, לפני שהמליצה על חקיקה שתסדיר את תהליך פירוק הנשק והשילוב מחדש. החוק אינו נותן מענה לדרישות רחבות יותר של הכורדים להרחבת זכויותיהם הפוליטיות והתרבותיות, לשינויים בחקיקה נגד טרור ולשחרורו של אוצ'לאן, אולם הוא יאפשר ללוחמי ה-PKK להימנע מענישה.