ראש השב"כ לשעבר רונן בר הגיש היום (רביעי) תביעת דיבה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו לבית המשפט המחוזי מרכז. בכתב התביעה חושף בר לראשונה, לדבריו, "רצף של התרעות חוזרות ונשנות לאורך 2023, והמלצות לסיכול מהן התעלם נתניהו".
התביעה הוגשה בעקבות פרסום של נתניהו ברשתות החברתיות, שבו האשים את בר ב"מחדליו ופשעיו" וטען כי ראש השב"כ לשעבר "ידע על סכנה אמיתית" לפני מתקפת שבעה באוקטובר, אך "החליט שלא להתקשר ולעדכן את ראש הממשלה, לא להתריע לכיתות הכוננות ולכוחות צה"ל בשטח, לא לפנות את מסיבת הנובה – ורק לשלוח צוות טקילה מצומצם".
בר הגיש את התביעה מבלי לדעת אם נתניהו יבחר לטעון לחסינות מפניה. "אני קורא לראש הממשלה שלא להסתתר מאחורי טענת חסינות", מסר בר. "בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית, האמת תתברר בבית המשפט. מעט מן האור יסלק הרבה מן החושך".
הטענה המרכזית של בר להוצאת דיבה נגדו היא פוסט שפרסם נתניהו כשבועיים וחצי לפני הגשת התביעה, שבו הוא מאשים את בר בכך שידע על סכנה אמיתית מתקרבת ולא עדכן את ראש הממשלה. נתניהו טען כי מדובר ב"קמפיין נבזי ושקרי", שמנהלת לדבריו "תקשורת השמאל", במטרה "להשליך את כל מחדליו ופשעיו של רונן בר ערב ה-7 באוקטובר על ראש הממשלה נתניהו", ובו הוא מטיל בפסקה אחת שורת האשמות נגד רונן בר, אליהן מתייחס ראש השב"כ לשעבר בכובד ראש בשורה ארוכה של טענות.
אמנם הפוסט המדובר הוא האמתלה החוקית, אך ניכר שבר צבר הרבה מאוד טענות נגד נתניהו והתנהלותו בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר. ממימון החמאס באמצעות מזומנים מקטאר, דרך מדיניות הכלה של טרור שמוכוון, כך לפי בר, ישירות מחמאס, ועד להימנעות מכוונת מהסלמה מול חמאס בעזה, כפי שטוען בר.
"הפרסום הוא אסופת טענות שנתניהו (כלומר נתניהו, א.ג.) יודע שהן שקריות; אבל עוד קודם שנעמוד על כך בפירוט, נראה כי נתניהו, שמלין שלא העירו אותו בליל ה-7 באוקטובר, היה שרוי בתרדמה במשך חודשים ארוכים קודם לכן, וסרב להתעורר חרף צופרי האזעקה שבר השמיע באוזניו ללא הרף", כותב בר בחלק הראשון של כתב התביעה.
דבריו של בר, שמתפרסים על פני 29 עמודים של כתב תביעה ויותר מ-100 עמודים נוספים של נספחים, הם כתב אישום חמור נגד נתניהו, שבו מביא בר את גרסתו לאירועים שקדמו ל-7 באוקטובר, מתפקידיו בשב"כ בממשלות הקודמות, דרך 10 החודשים הראשונים לכהונתו של נתניהו כשבר תחתיו, ועד לימים שלפני 7 באוקטובר וההתרעות הרבות שבר ומערכת הביטחון העבירו לנתניהו מפני התעצמות חמאס והשחיקה בהרתעה מולו.
בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר, ראש הממשלה נתניהו לא נפגש ולא שוחח עם עבאס כאמל, שעמד אז בראש שירות המודיעין הכללי של מצרים, ואף גורם מודיעיני ישראלי לא העביר לראש הממשלה אזהרה מצרית.
ראש הממשלה הנחה להגיש תביעת דיבה גם בנושא זה.
מעבר לכך, חשוב להבהיר: ראש הממשלה נתניהו מעולם אינו… pic.twitter.com/x7BEnJcGK8
— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) September 28, 2026
"קהילת המודיעין כולה, ובכללה שב"כ, כשלה במתן התרעה לטבח, אליו הובילה מדיניות ההכלה, השקט ומימון הטרור של נתניהו, ואשר, כפי שיפורט בכתב התביעה, בר התנגד לה ואף ניסה לשנותה."
ליל 7.10: בר טוען שלו היה לו מספר הטלפון של רה"מ, והמידע עבר דרך המזכירות הצבאית
בר טוען בתביעה כי בניגוד לבנט ולפיד, נתניהו מעולם לא נתן לו את מספר הטלפון האישי שלו. בר ציין כי "ערוץ התקשורת בין גופי הביטחון לנתניהו הוא המזכירות הצבאית", ביחס לטענות של נתניהו נגדו כי לא העיר אותו, וציין כי גם אחרי 7 באוקטובר, נתניהו או לשכתו לא שינו את הנוהל לפיו התקשורת של ראשי מערכת הביטחון עם ראש הממשלה דרך המזכירות הצבאית בלבד.
בר מציין כי לא הסתפק בהעברת המידע במהלך הלילה שקדם למתקפה, ובתום הדיון בראשותו הנחה לעדכן בעיקרי הדיון את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל. ההנחיה מתועדת ביומן חמ"ל השב"כ מזמן אמת. השיחה בין בר לגורמים בלשכתו התקיימה בפועל בשעה 06:15, טרם תחילת המתקפה. בר מציין כי גם לאחר שגיל העיר את נתניהו ב-06:29, נתניהו לא יצר קשר עם בר, וכי המפגש הראשון ביניהם התקיים רק מספר שעות לאחר מכן, בדיון שכינס ראש הממשלה בקריה בתל אביב.
בנוגע לטענה של נתניהו לפיה בר ידע על המתקפה המתקרבת, וכי ההוכחה לכך לכאורה היא הקפצת צוות טקילה, בר טוען כי מדובר בטענה שקרית, וכי הקפצת צוות טקילה היא פרקטיקה שנעשית עשרות פעמים בשנה, במקרים של חשד לפיגוע.
ראש השב"כ לשעבר מתאר שורה של מסמכים פנימיים שלדבריו משקפים את ההתרעות וההמלצות שהעביר לראש הממשלה בנימין נתניהו לפני 7 באוקטובר. בין המסמכים ניתן לראות אסטרטגיה שגיבש עם כניסתו לתפקיד ב־2021, שבה התנגד לקיומו של אויב בעל יכולות צבאיות סמוך לגבול ישראל והמליץ לפעול נגד ראשי חמאס; תוכנית לסיכול יחיא סינוואר, שעל ההמלצה לקדמה עדכן את נתניהו בנובמבר 2022; ומסמך מפברואר 2023 שהתריע כי חמאס והג'יהאד האסלאמי מזהים הזדמנות להבערת הזירות וכי גוברת הסבירות למהלך צבאי מצדם.
על התוכנית לחיסול סינוואר דיבר גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט דקות לאחר פרסום כתב התביעה, כתוכנית שהוא אישר אך לא התאפשר להוציאה לפועל לאחר נפילת הממשלה בראשותו.
לפי בר, במהלך 2023 נשלחו לנתניהו מכתבים וניירות עמדה שהמליצו לשנות את המדיניות מול חמאס. במכתב אישי מ־13 בפברואר הזהיר בר מפני התקרבות ל"סופה המושלמת", ובמכתב מ־3 באפריל המליץ על פעולה תקיפה ונקודתית לעצירת שחיקת ההרתעה. סיכום התכנון של השב"כ לשנות העבודה 2023–2024, שהועבר לנתניהו ביולי, המליץ על סבבים יזומים והרחבת הסיכולים. לדברי בר, נתניהו החזיר את המסמך עם הערות בכתב ידו: "בדמוקרטיה השב"כ לא אחראי לעיצוב אסטרטגיה לאומית למדינת ישראל", ו"זו לא דירקטיבה של ר' שב"כ". נייר מחקר נוסף, מ־21 בספטמבר, המליץ על "כיבוי בפיצוץ", תקיפה מקדימה, שהומלץ לבצעה לאחר החגים בשל הנחיית נתניהו לשמור על שקט.
התביעה מפנה גם לתיעוד מליל המתקפה, שמוסבר בהודעה לעיתונות שפרסם שב"כ במרץ 2025, המתמצתת את עיקרי תחקיר שב"כ על 7 באוקטובר: התרעה מתוקשבת שהשב"כ הפיץ ב־03:03, וסיכום הערכת המצב של בר, שהנחיותיו הוזנו ליומן חמ"ל השב"כ ב־06:06. לפי בר, ההנחיות כללו קידום צוות לוחמים לקרבת הגבול ועדכון המזכיר הצבאי של נתניהו וראש לשכת הרמטכ"ל. המסמכים אינם מופיעים בכתב התביעה, כפי הנראה בשל בעיות צהנזורה, ובר מבקש לחשוף במסגרת ההליך מסמכים רלוונטיים, שחלקם מצויים ברשות נתניהו או בשליטתו. לנספחים צורפו, בין היתר, קטעים מדו"ח מבקר המדינה והתקציר הפומבי של תחקיר השב"כ.
"ייצור משוואה מול חמאס בדרכים לא אגרסיביות"
בר מעיד כי במהלך ביקור שערך במרחב שומרון ביום 17.1.2023, עם כניסתו המחודשת לתפקיד ראש הממשלה, נתניהו הבהיר את הדירקטיבה הביטחונית שלו: בכל הנוגע לרצועת עזה, הנחה כי על עזה להישאר שקטה והורה על "ייצור משוואה מול חמאס בדרכים לא אגרסיביות".
בר מתאר מכתב חריג מ־13.2.2023 על הזדמנות לאויב בגלל השסע הפנימי וחוסר היציבות הפלסטינית. "תפקידו של ראש השב"כ האחראי על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומים פנימיים וחיצוניים, לא מסתכם בהעלאת סיכונים על הכתב, אלא במיצוי כלל האמצעים העומדים לרשותו כדי להבטיח את ביטחון נבחרי הציבור, סמלי השלטון ובראשם ראש הממשלה ובני משפחתו", ציין בר.
ביום 23.7.2023, בשיחה ישירה וחריגה בקו המאובטח, אמר בר לנתניהו: "אני מעביר לך התרעה אסטרטגית למלחמה". באותה שיחה, בר הסביר לנתניהו, כי אויבי ישראל רואים בקרע הפנימי הזדמנות, הסביר כי הדרך היחידה למנוע זאת היא באמצעות מכת מנע לשיקום ההרתעה ולסיכול הכוונות, ועמד על התנאים הנדרשים לצורך כך. בשיחה זו הקפיד בר להבהיר לנתניהו: "לא נדע לתת יום ושעה". בתום השיחה, ובאישור ראש הממשלה, בר שיקף את תמונת המודיעין גם לראש האופוזיציה יאיר לפיד, שכחודש וחצי לאחר מכן יצא לתקשורת והתריע בפני עימות אלים.
בר טוען כי נתניהו הכתיב מדיניות של שימור השקט בעזה, שהגבילה את האפשרות לפעול נגד הנהגת חמאס ומכווני הטרור ברצועה. בר מתאר פער בין התרעותיו על התעצמות חמאס ושחיקת ההרתעה לבין תגובות ראש הממשלה. כך, לאחר שהזהיר בפברואר מפני "הסופה המושלמת" וביקש פגישה בארבע עיניים, השיב לו נתניהו כי תפקיד ראש השב"כ אינו מסתכם בהעלאת סיכונים על הכתב, אלא במיצוי האמצעים "כדי להבטיח את ביטחון נבחרי הציבור, סמלי השלטון ובראשם ראש הממשלה ובני משפחתו". לפי התביעה, הפגישה שביקש בר לא התקיימה.
אחת הטענות החריפות בתביעה נוגעת לפגישה ב־21 במאי 2023, לאחר מבצע "מגן וחץ". בר אומר שהציג לנתניהו מודיעין שלפיו סינוואר עובר תהליך משיחי, והמליץ להרחיב את הסיכולים הממוקדים בזירות שונות — "להפוך את בוטיק הסיכול למפעל רחב". לפי כתב התביעה, "נתניהו השיב, כי הוא חושש מאיזון משוואת הסיכולים על ידי קידום פעולות דומות של האויבים כנגדו אישית". בר טוען שגם הסכמה של נתניהו להמלצות לא הבטיחה את מימושן: כדי לבצע פעולות שהצריכו אמצעים של גופי ביטחון אחרים נדרשו הנחיות אופרטיביות והקצאת משאבים. הסכמה שלא לוותה בהנחיות כאלה, נטען בתביעה, הייתה "הסכמה מן השפה ולחוץ, שאין בצידה כוונה אמיתית של נתניהו ליישם את ההמלצה".
לפי בר, גם בשבועות האחרונים לפני המתקפה נמשכה הנחיית ההרגעה. ב־14 בספטמבר התקבל "מסר חריג מן האויב", שנתניהו עודכן עליו מיד; בדיונים שלושה ימים לאחר מכן התריע בר על מגמה של עימות ודרש לחזק את ההרתעה ולהגביר את הזהירות והדריכות בגדר. ב־21 בספטמבר המליץ מחקר השב"כ על תקיפה מקדימה לאחר החגים, אך בדיון ב־27 בספטמבר הבהיר נתניהו שאינו מעוניין בהסלמה מול עזה.
בהערכת מצב ב־1 באוקטובר המליץ בר על הכנות לסיכול בכירים, לנוכח שיא בהכוונות הטרור והאפשרות שישראל תיגרר לסבב עוד לפני תום החגים. לפי התביעה, נתניהו אישר לפרוטוקול לקדם את הסיכולים, אך לא קידם אותם ולא זימן דיון בנושא. במקביל, טוען בר, נתניהו הגדיר את השאיפה להסכם מדיני שעמד על הפרק כמטרה עליונה והורה לשמר את השקט בכל הגזרות.
בר מתאר גם את הנסיבות שבהן פרסם נתניהו את הפוסט הלילי ב־29 באוקטובר 2023, שבו הטיל את האחריות להערכות שקדמו למתקפה על מערכת הביטחון. לטענתו, בשעה 01:10, בזמן שהציג לנתניהו על גבי מפות את תוכנית חילוץ החטופה אורי מגידיש בידי השב"כ, פרסם ראש הממשלה את הדברים: "בשום מצב ובשום שלב לא ניתנה התרעה לראש הממשלה נתניהו על כוונות מלחמה מצד החמאס". בהמשך הפוסט כתב נתניהו שכל גורמי הביטחון העריכו שחמאס מורתע ופניו להסדרה. הפוסט עורר סערה, נמחק כעבור מספר שעות, ונתניהו התנצל וכתב: "טעיתי. דברים שאמרתי בעקבות מסיבת העיתונאים לא היו צריכים להיאמר ואני מתנצל על כך".
בתביעה טוען בר כי גם לאחר שהעירו את נתניהו בבוקר המתקפה, הוא לא יצר עמו קשר, והמפגש הראשון ביניהם התקיים רק שעות לאחר מכן בדיון בקריה. בר מוסיף כי במקרה בעל מאפיינים דומים, שאירע כשנה לאחר מכן, הורה לעדכן את נתניהו, אך ראש הממשלה לא פנה אליו בעקבות העדכון כדי לברר פרטים נוספים. התביעה אינה מפרטת מה היה אותו אירוע או מתי בדיוק התרחש. בר מציין עוד שנתניהו, בניגוד לראשי ממשלה קודמים, מעולם לא מסר לו את מספר הטלפון האישי שלו, ושהמזכירות הצבאית הייתה ערוץ העדכון הרשמי. לדבריו, נוהל התקשורת באמצעות המזכירות הצבאית לא שונה גם לאחר 7 באוקטובר.
מימון צבא הטרור
לפי בר, לא זו בלבד שנתניהו הוביל מדיניות שהכתיבה פסיביות כלפי חמאס בעזה, אלא שאותה מדיניות הביאה – הלכה למעשה – לחיזוק חמאס, תוך השלמה עם פעולות רבות של החמאס והכלתן, ועצימת עיניים אל מול התעצמותו לכדי צבא טרור.
כך, אחד הביטויים המרכזיים למדיניות שהוביל נתניהו בשימור חמאס "ככתובת שלטונית אפקטיבית", הוא העברת כספים בהיקפים עצומים מקטאר לרצועת עזה. מדיניות זו – שנועדה לקנות שקט ברצועת עזה – הביאה למימון מסיבי של חמאס, לייצוב שלטונו ולהתעצמותו לצבא טרור, באופן שבא לידי ביטוי במימדיה של מתקפת 7 באוקטובר, חרף התנגדות עקבית ונחרצת של השב"כ וחרף מידע שהועבר לנתניהו על הסיכונים הכרוכים בה ועל השימוש שנעשה בפועל בכספים למטרות טרור.
כבר כאשר הוצע המהלך, השב"כ הצביע בפני נתניהו על הסכנה שהמימון יגיע לזרוע הצבאית של החמאס, יחזק את חמאס על חשבון הרשות הפלשתינאית, יצמצם את השפעת מצרים ויחזק את מעמדו של הציר קטאר-איראן בזירה. השבייכ ניסה למזער נזקים, באמצעות הצגת חלופות, והצביע על הצורך במנגנוני בקרה – אולם אלה לא קודמו.
גם לאחר שהחלו העברות הכספים, הובא לידיעת נתניהו מידע על הגעתם לזרוע הצבאית של חמאס. כך, השב"כ עדכן את נתניהו במספר הזדמנויות (למשל בדיונים בראשות נתניהו בחודש אוגוסט 2020 ובחודש מאי 2021) כי קיים מודיעין על כך שהכספים הקטאריים, שנועדו לכאורה למטרות הומניטריות, לניהול צרכים שוטפים של הרצועה ולשיקומה, מגיעים בפועל לזרוע הצבאית-טרוריסטית של החמאס.
למרות כל זאת, נתניהו לא שינה את המדיניות, והמשיך לאפשר את העברת הכספים – על אף שידע כי כספים אלה משמשים בפועל להעצמת הזרוע הצבאית של החמאס ולחיזוק שלטונו; ובמקביל – מחזקים את מעמדה והשפעתה של קטאר (מהלך שכידוע התעצם בהמשך, בניגוד להמלצות שב"כ, שהתריע מפני הכנסה לזירה של מדינה התומכת בגלוי בארגון הטרור חמאס).
נתניהו על הטענות הנוגעות לליל 7.10: "יכולת להתקשר לטלפון האדום"
ראש הממשלה נתניהו לא התייחס למרבית דבריו של בר, אך פרסם פוסט בתגובה לאמירה לפיה לא היה לבר את מספר הטלפון האישי של ראש הממשלה. "רונן בר, שראה את הסימנים המעידים בליל ה-7 באוקטובר ולא התקשר אליי, אומר היום שלא היה לו את מספר הטלפון שלי.", כתב נתניהו. "רונן, אתה רציני? הרי היה לך את מספר הטלפון האדום שלי, ויכולת מייד יכול להתקשר אליי כפי שעושים כל ראשי מערכת הביטחון. מאבטחי השב״כ, פקודיך, שנמצאים איתי 24/7, היו יכולים להשיג אותי תוך דקות. כמה חיים היינו יכולים להציל אם רק היית מתקשר בזמן".