1 עשור לאיגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק שמים את העובדות והעובדים במרכז 2024 אפריל אדר ב׳ התשפ״ד גיליון חגיגי
ברכות בשנים האחרונות נושבת רוח חדשה ורעננה בהסתדרות. העשייה הענפה של הארגון באה לידי ביטוי בכל רבדי הח־ ברה, כשעוד ועוד קהלים נחשפים ומצטרפים אלינו לתנועה החברתית הגדולה בישראל. בזמן שהמציאות התעסוקתית מסביב משתנה ללא הרף, וכאשר העולם הופך טכנולוגי יותר – עוד ועוד עובדים נמנים על הענפים ההייטקיסטים והמתקדמים. והעובדים האלה אינם שונים מעמיתיהם בתחומים אחרים. גם הם זקוקים להגנות מפני התעמרות, גם הם צריכים ליהנות מזכויות שמגיעות להן מכוח הסכמים שההסתדרות מובילה, גם הם ראויים להעסקה הוגנת. מכאן ברורה מאליה חשיבותו של איגוד שיעסוק אך ורק ביצירת מכלול התנאים שייטיבו עם העובדים בתחומים אלה. איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בהובלתו של יקי חלוצי שחוגג כעת עשור של הצלחה, שם לו למטרה לה־ ביא את יתרונות העבודה המאורגנת גם לעולם זה. לא בכדי מראים המחקרים שעובדים מאוגדים הם עובדים מרוצים ומ־ סופקים יותר, כי לעולם כוחו של היחד הוא רב יותר. ההסתדרות פועלת ללא לאות לקחת את שוק התעסוקה למקום פתוח יותר, יצירתי יותר, ואשר תואם את ההתפתחויות . כך גם ההסכמים שאנחנו חותמים – מיטיבים 21- של המאה ה עם העובדים ויודעים לצעוד ביחד אל עתיד טוב יותר. עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק – הם אלה שעושים את התעשייה למתקדמת. ההצלחה של העסקים, הגופים והחברות לא הייתה מתאפשרת לולא אנשים מוכשרים ומוצ־ לחים שעובדים בהם. הכותרת "שמים את העובדים במרכז" היא ביטוי להערכה העמוקה של האיגוד ושלי כיו"ר ההסתד־ רות, לעשייה ולאיכויות של העוסקים בתחום. נמשיך לפעול ביחד לצרף עוד גופי הייטק ואינטרנט, כדי לדאוג שלעובדים יהיה גב חזק, וכדי שתחום העבודה יהיה צודק, הוגן וסולידרי יותר. בימים של טלטלה קשה עבורנו כעם וכמדינה, אני מאחל לכולנו ימים טובים ושקטים יותר שיבואו עלינו במהרה. בברכה, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד עובדות ועובדים יקרים, לרגל הוועידה השנייה של האיגוד, אנו שמחים לה־ דגיש את משמעות הפעולה האיגודית שלנו על העו־ בד והעובדת שבחרו בנו לייצגם. ניסינו לשפוך מעט אור על האופן שבו השתנו חייהם בעקבות התאגדות העובדים הן בהיבט האיכותי והן במישור הכמותי, ועל הדרך רצופת האתגרים ומלאת ההישגים שהובילה לכך. הסיפורים שתמצאו כאן מוגשים בגאווה, במלאת עשור של עשייה מאז הקמת האיגוד, שהפך לבית עבור עובדי הענף שלנו ולוועדים המייצגים אותם. על פניו, איגוד מקצועי ככוח מאורגן בנוי מקול־ קטיב של פרטים. ללא הכוח הזה אין לאיגוד כל יכו־ לת ממשית. כך גם ביום יום, האיגוד עסוק בהסכמים קיבוציים, בהיבטים רוחביים וקולקטיביים של תנאי עבודה ושכר. כל אלה נכונים, יחד עם זאת, טועה לחשוב מי שמאמין שאותו כוח קולקטיבי הוא אנונימי ונטול פנים – זהו כוח שבנוי מנשים ואנשים בעלי הכרה מלאה ובחירה להתארגן, לתת אמון בנציגיהם, ולקשור את גורלם עם חבריהם העובדים בסולידריות. בספרו "גוג ומגוג" מרדכי מרטין בובר מטיב לתאר את אותה התפיסה: "ראה, רבי, איך צומח לפניך אילן גדול ממעמקי אופל האדמה עד למרום, מכוסה עלים רעננים, כל עלה ועלה נשמה מישראל, אלפים, רבבות נשמות, וכל אחת מצפה אליך, רבי, לתקנה, למען יזכה האילן לגאולה! ... לעולם לא יצליח מפעל אנוש, אם לא נחשוב על הנשמות, שיש בידנו לעזור להן, ועל החיים שבין נשמה לנשמה, על חיינו עמהן, על חייהן זו עם זו" כולי תקווה ואמונה שהמילים הכתובות כאן ימשי־ כו להוות השראה עבור רבים, שיבקשו לתקן, לרדוף צדק ולהתאגד. זה הסיפור שלנו. בברכה, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק, יקי חלוצי עובדות ועובדים יקרים, צילום: דוברות ההסתדרות צילום: דוברות ההסתדרות
תוכן העניינים ארז רביב | מהנדסי רדיו בחברות הסלולרמהנדסים בקדמת העבודה המאורגנת 4 טל כרמון | ראיון עם אלי כהן, יו״ר ועד הוט מוביילכוח ארגוני בשירות המאמץ המלחמתי 10 הדס יום טוב | העסקת אנשים עם מוגבלויות בחברת פרטנרמסירים מגבלות 14 טל כספין וניצן צבי כהן | ראיון עם עמית בן צורמחקר העשור 17 עדי פאר | העלו על נס את ההתארגנות 21 אסף צבי | ECI ,אמיר בראון וד"ר אייל ליכטמן ראיון עם חלוצים בעולם ההייטק הישראלי 26 הדס יום טוב | קליטת עובדי הניקיון בסלקום להעסקה ישירהלהרגיש לגמרי שווים 30 עובדי הייטק מדברים על התאגדותהייטקיסטים בעולם העבודה המאורגנת זה העתיד 34 ניצן צבי כהן | בתחום ניצן צבי כהן | סיפור המאבק של אלפאאלפא ביתא של העבודה המאורגנת 38 מאיה רונן | איגוד בינלאומי באריקסוןרשת ביטחון גלובלית 42 טל כרמון | על חבילת הפרישה בסאפלפרוש בראש מורם 47 טל כספין | ראיון עם אבי גבאי, מנכ״ל פרטנרהצלחת החברה היא אינטרס משותף 50 עדי פאר | יעל אטיאס על קליטה להעסקה ישירההרגשתי שגם לי מגיע 54 דפנה ברשילון | מסע האיגוד לפוליןרק שם אפשר להבין 56 תום ויזלציור שער: טל כרמוןעריכה והפקה: דני ואזנהעריכת טקסט: נעם בן־דודעיצוב גרפי: דבר פלוס" - דבר העובדים בארץ ישראל מו"ל: " המגזין הופק עבור איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק. אין לשכפל, לצלם או להעתיק ללא אישור המו"ל ההסתדרות הבית של העובדים בישראל
4
5 מהנדסים בקדמת העבודה המאורגנת מהנדסי הרדיו בחברות הסלולר הם מעמודי התווך במהלכי ההתארגנות מנחם מחברת פלאפון, דני ואזנהשפרצו בחברות. הפגשנו שלושה מהם; מסלקום, לראיון משותף על ימי הזוהר בענף, אמיר טוויג ו PHI מחברת לוין המשבר שגרמה רפורמת כחלון, המפנה שחוללו מהלכי ההתארגנות בחברות, השרידות של הרשתות במלחמה, והאתגרים הגדולים שעוד ניצבים בפני העובדים והענף. ארז רביב צילום: יונתן בלום ע נף הסלולר בישראל הגיע לשיא צמיחתו בעשור הראשון של המאה עם מספר שיא של עובדים בחב־ עובדים 5,000־ רות, שהגיע לכ בכל חברה, עם רווחי עתק שנסקו אל מעבר למיליארד שקלים בשנה בכל חברה, עם שכר בכירים מנקר עיניים ופריחה חסרת תקדים במשק. באותן שנות שגשוג, השכר והת־ נאים של העובדים עוד היו חלומיים. "מי חשב אז שצריך ועד עובדים?" אומר מנחם לוין, ו � שנים בענף – תק 27 שמשלים בימים אלה פה אותה החל כמהנדס רדיו בסלקום, לאחר מכן בחברת מירס, שעברה מיתוג מחדש והפכה להוט מובייל וכיום בעבודתו הנוכחית בחברת , החברה המשותפת לתשתיות הסלולר PHI של הוט מובייל ופרטנר. "החברות דאגו אז גם לרווחת העובד", הוא אומר בערגה מסוימת. ימי הזוהר, טרום מהלכי ההתארגנות את תקופת הזוהר של החברות זוכר היטב גם דני ואזנה, אז עדיין מהנדס צעיר האמון על שנות עבודה 24 פיתוח הרשת, שמשלים כיום כמהנדס רדיו בחברה. את החגיגה הגדולה גדעה סדרת משברים כלכליים גלובליים שה־ שלכותיהם ניכרו היטב גם בישראל; החל מהת־ פוצצות בועת ההייטק בראשית המילניום ועד למשבר הסאב-פריים בשלהי העשור, משברים שהשפיעו באופן ישיר וחריף על תנאי העסקה של העובדים. רווחיהן של החברות, על אף המשבר, אומ־ נם הוסיפו לנסוק, אך את מחיר החשש מפני שחיקה ברווחיות שילמו העובדים, שהתקשו להבין מדוע מכים בהם גלי הפיטורים שעה שחגיגת הרווחים בחברה הייתה בעיצומה. "יום אחד הגעתי לשיחה פתוחה עם המנכ"ל", נזכר ואזנה. "שיחה בפורום מצומצם שאליה זומנו נציגים בודדים מכל חטיבה. כשהגיע תורי לדבר, העזתי לשאול את המנכ"ל איך יכול להיות שבזמן שהרווחים כל כך גבוהים, הם מפטרים כל הזמן עובדים. להפתעתי, אחד הסמנכ"לים התפרץ ואמר לי – 'אתה מכיר אקורדיון? עניתי 'בוודאי שאני מכיר'. ואז הוא אמר משפט שעד היום מהדהד אצלי. הוא אמר: 'כשאתה מרחיב ומכווץ את האקורדיון יוצאת ממנו מנגינה שמשמחת את כולם, זה מה שאנחנו עושים פה, מכווצים ומרחיבים את כוח האדם כדי להמריץ את הדם ולחדש, כך שהחברה תנשום ותהיה שמחה – הייתי בהלם. זה מה שהוא חשב על גלי הפיטורים. יצאתי מזועזע כי באותה תקופה החברים הכי טובים שלי פוטרו. אנשים יצאו בוכים מהח־ ברה, בעלי משפחות נכנסו למשברים קשים, אחרים נאלצו לעשות הסבת מקצוע כי כל ״יצאתי מזועזע כי באותה תקופה החברים הכי טובים שלי פוטרו. אנשים יצאו בוכים מהחברה, בעלי משפחות נכנסו למשברים קשים, אחרים נאלצו לעשות הסבת מקצוע כי כל השוק נכנס להקפאה. והוא, אותו סמנכ"ל, ראה בהם אוויר. זה המחיש לי יותר מכל את הזלזול באנשים וביציבות התעסוקתית שלהם" דני ואזנה, פלאפון
6 השוק נכנס להקפאה. והוא, אותו סמנכ"ל, ראה בהם אוויר. זה המחיש לי יותר מכל את הזלזול באנשים וביציבות התעסוקתית שלהם". עם תחילת העשור השני, הגיעו הצרות גם לפתחם של ההנהלות. זה החל בתקופת כהונתו של השר אריאל אטיאס כשר הת־ קשורת, שיזם סדרת שינויים רגולטוריים שהכאיבו לחברות ופגעו בהן, והגיע לשיאו ברפורמה הדרמטית שהנהיג שר התקשורת לשעבר משה כחלון – רפורמה המכונה על שמו, "רפורמת כחלון". כניסתן של חברות סלולר נוספות לשוק, רובן בתצורת "מפ־ עילים וירטואליים", הביאה אומנם בשורה גדולה לציבור הלקוחות עם מחירים מוז־ לים, אך פגעה באופן קשה ברווחיות של החברות, שהחלו "להדק את החגורה". "אין ספק שבעבר היה פה סוג של חזירות, אי אפשר להתעלם מזה", מודה טוויג, מהנדס רדיו בחברת סלקום, הוותיק בחבורה, שה־ שנות עבודה בענף. "אבל 27 שלים זה מכבר משם הגענו לקיצוניות הפוכה. ההכנסות ירדו, חלו המון שינויי רגולציה ורפורמות שפגעו בשלוש החברות הוותיקות, שעברו מרווחים אדירים להפסדים. זה גרם גם לי־ רידה בהשקעות". התארגנויות בענף הסלולר – תחילתו של מפנה בעולם העבודה המאורגנת בתפר הזה בדיוק, שעה שהנהלות החברות עוד ליקקו את פצעיהן מנחת זרועה של הרפור־ מה העמוקה והיו עסוקות בחישוב מסלול מחדש, הבינו עובדי החברות שעליהם לקחת את עתידם התעסוקתי בידיהם. הראשונים לעשות זאת היו עובדי חברת פלאפון, שפתחו במהלך התארגנות סוער, שהשפיע על נוף התאגדות העובדים ביש־ ראל, ואף הוביל לפסיקה תקדימית של בית הדין הארצי לעבודה, בראשות נשיאת בית הדין השו־ פטת נילי ארד, שקבעה גבולות ברורים לחופש הביטוי של המעסיק בעת התארגנות ראשונית. זמן קצר לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי , התאגדו גם עובדי 2013 הראשון בחברה, בשנת חברת סלקום, ששחזרו את ההצלחה בענף וכבר חתמו על הסכם קיבוצי ראשון 2015 בתחילת שנת בחברה. סחף ההתארגנויות בענף לא פסח גם על חברת פרטנר, שעובדיה התאגדו בתחילת שנת ס � , חתמו על הה 2016 ותוך כשנתיים, במרץ 2014 כם הקיבוצי הראשון בחברה. לאחר מכן, שטף גל ההתארגנויות בענף גם את קבוצת הוט, בבעלות פטריק דרהי. בכולן ניהלו ההנהלות מאבקים קשים ומרים לסיכול מהלכי ההתארגנות. בכולן ניצחו העובדים. "המשמעות של התאגדות היא קודם כול שההנהלה לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה", מבהיר טוויג. "יש חיץ בין ההנהלה לעוב־ דים. ברור שגם ועד העובדים רוצה שהחברה תצ־ ליח, אבל שגם נקבל את מה שמגיע לנו. בתקופות קשות, ברור שאי אפשר לקבל הכל, אבל בימים יותר טובים צריך לתת. מעבר לתנאים מסביב, הכי חשוב לי זה הביטחון התעסוקתי". הקמת הוועדים שינתה אומנם את מערכות יחסי העבודה בחברות, אבל האיומים על עתידם התעסוקתי של העובדים לא פסקו. מרביתם הגיעו מצד הרגולטור, משרד התקשורת, שהוסיף לרקום מהלכים להגברת התחרות, שטלטלו את הענף. א � כת 2015 שהוקמה בשנת PHI בדומה לחברת גיד האחראי לרשת המשותפת של חברות פרטנר והוט מובייל, כך עמדו גם עובדי חברות פלאפון וסלקום תחת איום דומה של הוצאת הרשתות למיקור חוץ בתאגיד חיצוני שיוקם, זאת על פי מסמך המדיניות שפרסם המשרד בעניין שיתוף הרשתות, והאיחוד הצפוי עם חברות סלולר חד־ שות אותן פטר הרגולטור מחובת הקמת רשת עצמאית – מהלך שעלול היה להוביל לפיטוריהם של מאות עובדים. אלא שכעת, לא רק שהחברות היו מאוגדות עם ועדים חזקים, אלא שהם החלי־ טו לשתף פעולה ולצאת למאבק משותף לשינוי החלטת משרד התקשורת. "הרעיון להוציא את עובדי ההנדסה למיקור חוץ בצורת מיזם משותף עם גולן טלקום נולד רק כי משרד התקשורת רצה," אומר טוויג. "את המאבק הזה שהוועד עשה נגד המהלך אני לא אשכח לעולם. הייתי בהפגנות, בדיונים בכנסת, בכיכר הבימה ובירושלים. "הנדסה היא הליבה של סלקום. מהנדס אומנם לא מניב לחברה הכ־ נסות ישירות כמו איש שיווק, אבל אני זה שנותן לאנשי המכירות את התנאים ואת כיסוי הרדיו כדי שהם יוכלו למכור. לא יכול להיות שחברה תוציא את הנדסה למיקור חוץ ותאבד את הליבה שלה – אגף הנדסה זה האגף הכי ותיק בארגון". הייחודיות של המאבק, כך מציין ואזנה, הוא בשיתוף הפעולה הטבעי שנרקם בין הוועדים האנשים שלנו עובדים, אבל מחזיקים רשת של מיליוני 120 "אנחנו אומנם חברה קטנה של לקוחות.אם לא היינו תחת חסות ההסתדרות, המצב שלנו היום היה גרוע מאוד. בלי ועדים לא היו קיימות היום חטיבות הנדסה ולא מערכות מידע – כל הפעילות הזאת הייתה יוצאת למיקור חוץ״. משבר הסאבפריים, שיאו של עשור 2007 המאופיין במשברים והידוק החגורה מצד המעסיקים. למרות המשבר, רווחי עתק בחברות הסלולר. רפורמת 2007 דצמבר ניידות המספרים (הסרת חסמי מעבר בין חברות) תקנת איסור 2009 ינואר העלאת תעריפים במהלך תקופת ההתחייבות משה כחלון 2009 מרץ מתמנה לתפקיד שר התקשורת: בדרך לרפורמה מטלטלת חוק ניתוק 2009 נובמבר זיקה: ביטול הזיקה בין שירות הסלולר לרכישת טלפון נייד רווחיות 2010 דצמבר חברות הסלולר מרקיעה מיליארד 3.6( שחקים שקלים) 2011 פברואר כניסת רמי לוי כמפעיל וירטואלי לשוק הסלולר הסדרת 2010 ינואר כניסת מפעילים וירטואליים לשוק )MVNO( הסלולר הפחתת דמי 2011 ינואר הקישוריות (הפחתת מחיר שיחה מרשת אחת לאחרת) חברת 2011 יולי הוט רוכשת את מיליון 1.3־ מירס ב שקל רפורמת גילוי נאות 2011 ינואר בחשבון הטלפון להקלה על הצרכן השקט 2009 אפריל שלפני הסערה: מחירי חבילות הסלולר עומדים על ש"ח בממוצע 150 2009 ינואר האצת גלי הפיטורים בענף הסלולר איך ההתאגדויות שינו את הענף?
7 באיגוד במהלך למניעת ההחלטה. "הגזירה של שיתוף רשתות הונחתה ממשרד התקשורת ופו־ רטה במסמך מדיניות בחתימת השר", הוא אומר. "זו הנחתה מלמעלה, מהרגולטור. הוא קובע לא רק שהחברות נדרשות להקים מיזם חיצוני במ־ קרה של איחוד רשתות, אלא שעובדי החברות לא יוכלו להיות חלק מהפעילות של התאגיד החדש ללא תקופת צינון משמעותית בשל פגיעה אפשרית בתחרות. זה אומר שכולם היו הולכים הביתה". לאור האיום המוחשי, יצאו הוועדים למהלך רגולטורי משותף. השותפות הזו בין הוועדים, שהיא יוצאת דופן וחשובה, כללה מאבק בכל החזיתות בהובלת האיגוד, שבסופו של דבר הצ־ ליח לכופף ולשנות את החלטת משרד התקשורת, שהסתפק בתאגיד ניהולי מצומצם בלבד, כשהפ־ עילות ההנדסית כולה נשמרה בחברות עצמן. "זה לא קרה רק בגלל מאבק אירגוני", מסביר ואזנה. "אלא בעבודת שטח חכמה, בפעילות רגולטורית שבה הצלחנו להסביר יחד את הנזק האדיר שע־ לול המהלך לגרום לא רק לעובדים, אלא לאיכות האנשים שלנו "החברות בישראל נחשבות לטובות בעולם מבחינת רמת השירות וזה לא מובן מאליו. כיום, במחיר של מנת שווארמה, הלקוח מקבל טכנולוגיה שעולה מיליונים ואנשים לא מבינים את זה". 2011 אוקטובר גלי פיטורים המוניים בחברות הסלולר בית 2013 ינואר הדין הארצי לעבודה בפסיקה תקדימית – "פסק דין פלאפון" 2013 נובמבר הסכם שיתוף רשתות בין הוט מובייל לפרטנר 2014 ינואר התאגדות עובדי פרטנר יוצאת לדרך גלי פיטורים 2012 מעובדי 50%־ המוניים, כ הענף כבר פוטרו עובדים) 10,000 (כ הקלות ביבוא 2012 יוני מכשירי סלולר לארץ. ביטול החובה לאישור משרד התקשורת שביתה 2012 נובמבר ראשונה בענף – ההסתדרות מודיעה על שביתה בפלאפון ביטול 2011 אוגוסט קנסות היציאה בגין התנתקות מהשירות לפני תום החוזה 2013 אפריל התאגדות עובדי סלקום 2014 אפריל התאגדות עובדי הוט מובייל יוצאת לדרך 2013 דצמבר הסכם קיבוצי ראשון בחברת פלאפון כניסת 2012 מאי מפעילים חדשים המחויבים בתשתית, גולן טלקום והוט מובייל צניחה ברווחי חברות 2012 אוגוסט מהרווח הנקי 40%־ הסלולר: איבדו כ התאגדות ראשונה 2012 אוגוסט בענף עובדי פלאפון יוצאת לדרך מימין אמיר טוויג, מנחם לוין ודני ואזנה
8 הרשת, לתחרות, לביטחון ולציבור הלקוחות. רת־ מנו גורמי ממשל וחברי כנסת, שתמכו בנו ונאבקו יחד איתנו כנגד ההחלטה השגויה, הופענו בווע־ דת הכלכלה ובפורומים שונים, הסברנו ושכנענו את כולם – ככה מתנהלים ועדים חכמים". "אם בעבר הדימוי של ועדי העובדים היה של שורפי צמיגים, שמנסים להציל עצמם רק אחרי שהגרזן כבר נחת עליהם, הרי שהיום הוועדים מאוד מקצועיים ואנחנו לא מחכים שיפתיעו אותנו", מוסיף ואזנה. "ועד עובדים צריך לפעול בחוכמה ובכל הזירות כדי למנוע פגיעה, אם זה רגולטורית מול גורמי ממשל ואם זה מול אנשי ציבור – ואם יוצאים למאבק הוא צריך להיות קודם כול מנומק, מתוכנן אסטרטגית, מתוך ידע ורתימת גורמים תומכים, לצד העוצמה הדרושה כמובן. זה מה שעשינו תמיד, שילבנו כוחות והצ־ לחנו למנוע גם את המכה הזאת". במרחק השנים התברר כי תאגיד חיצוני, כפי שהקימו פרטנר והוט מובייל, כאשר הוא מאוגד תחת ארגון עובדים חזק, עשוי להיות קרקע יציבה עבור העובדים שתנאי העסקתם מעוגנים נ � . "א PHI בהסכם קיבוצי, כפי שקורה בחברת עובדים, אבל 120 חנו אומנם חברה קטנה של מחזיקים רשת של מיליוני לקוחות", מציין לוין. "אם לא היינו תחת חסות ההסתדרות, המצב שלנו היום היה גרוע מאוד. בלי ועדים לא היו קיימות היום חטיבות הנדסה ולא מערכות מידע – כל הפעילות הזאת הייתה יוצאת למיקור חוץ. היו כמה ניסיונות של השתלטות על תשתיות הסלולר, ולכן חד משמעית – ההקמה של הוועדים נתנה פרנסה לכל עובדי ההנדסה בחברות עד היום, ובעזרת השם עד הפנסיה". המאבק על הרשת לא הסתיים שם, עם הד־ רישה להקמת תאגיד. מאז חלפו להם עוד כמה עננים קודרים מעל ראשיהם של המהנדסים. היו אלה תוכניות לשת"פ פסיבי בכל רחבי הארץ, לשת"פ אקטיבי בפריפריה, וניסיון של בעלי הון להשתלט על הבעלות על תשתיות הסלולר במת־ כונת של חכירת אתרי השידור ברשתות לתקופה שנה. הרקע לניסיונות אלו הוא 20 ממושכת בת היכולת המוגבלת של החברות לעמוד בהיקף ההשקעות הנדרשות לפיתוח הרשתות כאשר מחירי החבילות כה נמוכים. מנתוני משרד התקשורת עולה כי בעשור שבין הגיעה הירידה בהכנסות של 2018־ ל 2008 השנים – צניחה חופשית שסופה לא ידוע. 50%־ כל הענף ל אם לא די בכך, פקדו את החברות בזה אחר זה משב־ , עם 2020 רים נוספים, ובהם זה שנחת עליהן בשנת הפסקה כמעט מוחלטת בטיסות לחו"ל בשל מגפת הקורונה, וזו העכשווית ברבעון האחרון מאותה הסיבה בדיוק בצל המלחמה. אף על פי כן, יש לציין כי מגמת התאוששות של החברות נמשכה כל העת. כיום חזרו החברות להרוויח ולהתפתח לת־ חומים נוספים, בהם התקשורת הקווית ושירותי הטלוויזיה, והעובדים המאוגדים עצמם הוסיפו ליהנות מהסכמים חזקים ומשלל הטבות ותנאים מהטובים במשק. "החברות בישראל נחשבות לטובות בעולם מבחינת רמת השירות וזה לא מובן מאליו", אומר לוין. "כיום, במחיר של מנת שווארמה, הלקוח מקבל טכנולוגיה שעולה מי־ ליונים ואנשים לא מבינים את זה". אתם חברים באיגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק. ענף הסלולר זה הייטק? טוויג: "מבחינת השכלה ואיכות האנשים – אנחנו אנשי טכנולוגיה ברמה הכי גבוהה שיש. מנחם לדוגמא, הוא בוגר הטכניון בהנדסה, כולנו מהנדסים. נכון, החברה לא נחשבת חברת הייטק, אבל חטיבות ההנדסה הן ברמה של הייטק". לוין: "בהוט מובייל היינו חברים ב'היי-טק זון', שזה מועדון לקוחות של עובדי ההייטק, אבל עם הזמן זה בוטל. החברה לא רצתה להמשיך לשלם. אנחנו מהנדסים ועוסקים בקדמת הטכ־ נולוגיה בתחום הסלולר, אבל אם אתה בוחן את השכר שלנו, זה לא דומה להייטק". תשתיות הסלולר בחירום ומלחמה הלחצים החוזרים ונשנים מצד גורמים שונים, ובהם משרד התקשורת, לקדם מהלכים של מי־ קור חוץ בעבודה על תשתיות הסלולר, מתעלמים מיתרון אחד חשוב ובולט שקיים בשמירה על הר־ שתות בידיהם הנאמנות של עובדי החברות המ־ סורים – יתרון שמורגש ביתר שאת דווקא בימים אלה של מלחמה כמעט בכל החזיתות. "תשתית הסלולר צריכה להיות מוגדרת כתשתית לאומית, בדיוק כמו תשתית של חברת חשמל ומקורות", אומר טוויג. "אנחנו מפעל חיוני וככה המדינה צריכה להתייחס אלינו. צריך להבין שאם לוקחים את הרשת שלנו ומעבירים אותה לקבלנים, אנחנו נאבד שליטה. לך תחפש אנשים שיגיבו ויטפלו לך באתרים בשעת חירום, אבל כשהרשת בידיים שלנו, האחריות מוטלת עלינו". האתגר הכי קשה מבחינת רשתות הסלולר, התרחש בימים הראשונים של הלחימה, בעיקר בגזרת הדרום. "פתאום הגיעו כוחות מאוד גדולים לאזורים שבשגרה היו מאוכלסים עם מעט מאוד תושבים וקצת צבא", מוסיף טוויג. "זה קרה בש־ טחי כינוס, בבסיסים צבאיים ובמוקדים נוספים ברחבי הארץ. במצב כזה העומס על הרשת עולה בצורה דרמטית והפיזור של הלקוחות השתנה. את התושבים שפונו מנחל עוז לקריית גת, הח־ ליפו כוחות צבא שהתמקמו במקומם, זה יצר מצב חדש שבו בשכונה שלמה אין די קיבולת ברשת ואין קווים נייחים בבתים". טוויג: "בתחילת הלחימה, נוצר מצב שבכל הגזרה הדרומית נפלו אתרי שידור. זה קרה גם בגלל כמה פגיעות ישירות של טילים בתרנים, וגם בגלל היעדר אספקת החשמל לאתרים לאחר שהתשתיות של חברת חשמל נפלו. יש לנו גיבוי של מצברים לכמה שעות, אבל זה לא מספיק. אתרי שידור מחוברים כמו שרשרת. מספיק שאחד נופל כדי להפיל כמה אתרים אחרים. זה חייב אותנו להוציא צוות של טכנאים, שטיפלו בתקלות תחת מטחי טילים". לוין: "אנחנו הוצאנו לשטח אתרי סלולר ניידים. פעלנו מהר, הרמנו אתר חדש בעין גדי תוך שבוע. כל החברות היו צריכות לפעול מהר מאוד ובהשקעות גדולות לשיקום הרשת ולהקמת אתרים חדשים". טוויג: "באגף הנדסה אנחנו קצת יותר מבוגרים, כך שאין לנו הרבה עובדים שגויסו למילואים, אבל עבדנו סביב השעון ונתנו מענה לצבא, שהוא לקוח גדול שלנו. עשינו פשוט מהפכה לטובת הצבא כדי לעמוד בדרישות. זה לא רק העומסים שהיינו צרי־ כים לטפל בהם, אלא גם חוסר הכיסוי במקומות מסוימים. אתה לא מביא אתרים לתוך רצועת עזה, אבל רדיוס הכיסוי של כל אתר הרבה יותר גדול – יש עליו יותר תנועה והוא מכסה יותר מרחוק. אם אתר כזה נופל, כל הרשת יוצאת מאיזון, כי העומס עובר לאתרים אחרים. זו האחריות שלנו כמהנדסי רדיו לדאוג לכך שזה לא יקרה". ואזנה: "צריך להבין, הפעילות הזאת של העו־ בדים מתבצעת תחת סיכון. שני טכנאים שלנו יצאו לטפל באתרים בעוטף וזה כמעט הסתיים באסון. בתוך הכאוס שהיה על גבול הרצועה בימים הרא־ פרסום 2014 מאי מדיניות משרד התקשורת בנושא שיתוף הרשתות של בעלי רישיון רט"ן צניחה 2014 דצמבר במחירי חבילות הסלולר: ש"ח לחודש 50 הקמת 2015 אפריל , תאגיד PHI חברת משותף לפרטנר והוט מובייל ועדי פלאפון 2015 ספטמבר וסלקום זוקפים הצלחה במאבקם המשותף נגד חובת הקמת תאגיד חיצוני בשת"פ האנטנות מכירת גולן 2017 ינואר טלקום לאלקטרה מוצרי צריכה (מיכאל גולן יוצא ברווח של עשרות מיליונים) 2015 מאי גולן טלקום מפרקת את רוב האתרים ברשת החלקית שהקימה, בניגוד למוטל עליה על פי חוק הסכם קיבוצי ראשון 2016 מרץ בחברת פרטנר התארגנות עובדי 2016 מרץ דינמיקה סלולר (בבעלות סלקום) 2015 פברואר הסכם קיבוצי ראשון בחברת סלקום הקמת 2014 יוני איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק האנשים שלנו
9 שונים, כוחות הביטחון חשבו בטעות שהם מחב־ לים ורק בנס וברגע האחרון הם הבינו שהם עו־ בדי פלאפון ולא ירו עליהם. בשבועות האחרונים הוצאנו מכתבים לכל גורמי הממשל על ההזנחה המתמשכת שלהם בנושא תשתיות הסלולר, שבאה לידי ביטוי במלחמה. אנשים בעוטף, במקומות כי־ נוס של הצבא ובגבול הצפון, נשארו זמן רב ללא קליטה – זו הזנחה של שנים מצד משרד התקשו־ רת והמדינה, שקידמו במשך שנים תוכניות חסרות תכלית של שת"פ ופתיחת השוק לתחרות במקום להיכנס תחת האלונקה ולסייע באמת לחברות בפיתוח הרשת למען המדינה". איך המדינה יכולה לעזור? "משרד התקשורת ראה את החברות גוססות מבחינת היכולת שלהן להשקיע בתשתיות ולא עשה דבר כדי לסייע להן," אומר ואזנה. "חברה בסדר גודל כזה, שמחויבת להגיע לכיסוי כמעט מלא של כל שטח המדינה ולהטמיע טכנולוגיות מתקדמות וציוד חדש, לא יכולה להשקיע רבע מי־ ליון שקל על כל אתר סלולרי, כשמחיר החבילה שקלים. 50־ הממוצע של הלקוח מגיע בקושי ל הזהרנו לאורך השנים על ההשלכות של ההזנחה הזאת, גם על ההשלכות הביטחוניות החריפות. אני מקווה שעכשיו במשרד התקשורת יהיו יותר קשובים להצעות שלנו, שאותן הגשנו להם בימים האחרונים". זה מאבק של החברה מול משרד התקשורת. איך זה קשור לוועד? ואזנה: "החברה זה העובדים. אם החברה תי־ פול, העובדים ייפלו יחד איתה, וההיפך. לכן כל היבט בפעילות החברה קשור לוועד העובדים. בין היתר, ועד צריך להיות מעורה ברגולציה כדי להשפיע ולמנוע מהלכים מצד המדינה שיפגעו בעובדים או לקדם מהלכים שיקדמו את החברה ואת העובדים, לא פעם יש זהות אינטרסים". אתגרים לעתיד טוויג: "כמהנדס אני רוצה שנהיה הכי טובים בכל מקום, אבל יש המון אילוצים, בעיקר כס־ י � אמ 5 פיים. זה האתגר הגדול – לפרוס רשת דור תית, שהקמתה מחייבת השקעה בעלויות גדולות, למרות שהתפוקה ממהלך כזה מבחינת ההכנסות היא מאוד נמוכה". יכול להיות שזה המלכוד של כל הענף? ו � נועד לדברים מסוימים – תחב 5 טוויג: "דור רה חכמה, רפואה חכמה, אבל זה ביצה ותרנגולת – אם תיתן שירות, יש חברות הזנק שיציעו שי־ רותים על הרשת הזו. זה מזין אחד את השני. הת־ הם יותר בעייתיים, צריך להקים 5 דרים של דור יותר אתרים, יש יותר רעש ברשת וצריך יותר כוונון שלה. זה העבודה של מהנדס רדיו – כיוונון אופטימלי זה עבודה שלעולם לא נגמרת". "אנחנו מתמודדים גם עם אתרים שמתב־ טלים", מוסיף טוויג. "כשבניין בעל קומה אחת עובר תמ"א וצומח לעשר קומות, ומולו יש אנט־ נה – אז אני חייב לכבות אותה וצריך לשבור את הראש איך לכסות את המקום בלעדיה". עבור משקיעים ובעלי הון שלוטשים את מהווים 5 עיניהם לענף, אתגרי הפריסה של דור הזדמנות למיקור חוץ. בדיוק בצוהר הזה הופיע אורי יוגב, מנהל קרן ההשקעות 'אלומה', שהצי־ עה לסלקום ולפלאפון לתפוס את מקומן בניהול הפעילות של אתרי השידור, לרבות הקמת מתקני שידור חדשים. ואזנה: "אלומה היא בכלל קרן נדל"ן, שלא קשורה לסלולר, אבל בגלל שאתרי השידור נמ־ צאים על נדל"ן והחברות משלמות שכירות, היא מציגה את הפרויקט כפעילות הקשורה לעסקי נדל"ן, אבל כמובן שמדובר בלקיחת בעלות על תשתיות הסלולר של החברות, בלי מכרז, בלי תשלום על אגרת תדרים, ובלי אחריות כלשהי מתוקף רישיון רט"ן, שאין לה". ואיפה זה עומד היום? ואזנה: "נכון להיום, הצלחנו למנוע את המה־ לך. עיגנו את זה בהסכם הקיבוצי הנוכחי בסעיף שקובע שהרשת נשארת בבעלות החברה". טוויג: "החברות משלמות היום למדינה אגרות תדרים בסכום של מאות מיליוני שקלים. משרד התקשורת ויתר על ההנחות באגרות. נכון, יש מלחמה וכולם נפגעו, אבל ישר הלכו לקחת מחב־ רות הסלולר עוד מיליוני שקלים על אגרות הת־ דרים, למרות שהן שכבו מתחת לאלונקה במצב הקשה הזה. צריך לטפל בזה". בסך הכל מעניין אצלכם טוויג: "מהנדס רדיו זה מקצוע מושך וגם מר־ תיע – אני גם עובד במשרד מול מחשב בתכנון הרשת וגם יוצא לעבודה בשטח. זה תפקיד שבו אף יום לא דומה ליום שקדם לו. לי זה כיף, אני לא בא לעבודה בשביל להעביר כרטיס, ואת זה ההנהלה צריכה להבין. אני לא היחיד. אנשים באים בחדוות יצירה ובאים כדי לתת". כשאתם מסתכלים קדימה, מה אתם רואים? ואזנה: "יש חברות לוויין, למשל סטארלינק של אילון מאסק, שמציעות היום לחברות הסלו־ לר כיסוי מלא לאזורים דלילי אוכלוסין. התח־ זיות מדברות על כך שהטכנולוגיה עצמה תבשיל לכיסוי בפריסה ארצית בקצבים גבוהים עד שנת ש � . כיום אין בכלל רגולציה לתחום הזה בי 2030 ראל. זה איום שצריך להתמודד איתו". טוויג: "העובדה שעלינו יש רגולציה כבדה ועל אחרים אין, זה איום גדול. אנחנו קיבלנו רישיון הרגולציה שונה 5 לספק שירותי סלולר, אבל בדור – כל גוף יכול להקים רשת פרטית, כמו עירייה או בית חולים, שאין להם בכלל תדרים משלהם, ולהשכיר את הרשת שלהם לחברה שלי". האנשים שלנו כניסת חברת אקספון לשוק 2018 אפריל הסלולר מחירי חבילות הסלולר מגיעים 2018 אפריל שקל לחודש "לכל החיים". 29 : לשפל חדש שנה ראשונה של 2019 הפסדים בענף – סלקום הפסד, ₪ מיליון 107- ב הפסד ₪ מיליון 47- פלאפון ב צניחה 2020 מרץ בהכנסות חברות הסלולר בצל מגפת הקורונה 2021 מרץ דשדוש בהכנסות החברות בענף הסלולר הכרזה 2021 דצמבר על תוכנית שת"פ פסיבי בין החברות להקמת אתרים סלולריים ההאיגוד 2022 דצמבר והוועדים בולמים ניסיון הוצאת אתרי הסלולר מהחברות בחכירה לקרן השקעות חיצונית 2017 אוגוסט הסכם קיבוצי ראשון PHI Networks לעובדי 2018 דצמבר שיא שלילי במספר העובדים בענף 2020 פברואר סלקום רוכשת את גולן טלקום (קונסולידציה בענף) 2021 נובמבר קבוצת משקעים בראשות אבי גבאי רוכשת את השליטה בחברת פרטנר 2022 אוקטובר הכנסות חברות הסלולר בעליה: ש"ח ממוצע למנוי 50-60 עובדי גולן עוברים להסתדרות 2020 אוגוסט מהלאומית – איגוד עובדי הסלולר מייצג את עובדי כל החברות בעלות תשתית. 2020 אוגוסט 5 השקת רשתות דור בישראל ״מהנדס רדיו זה מקצוע מושך וגם מרתיע – אני גם עובד במשרד מול מחשב בתכנון הרשת וגם יוצא לעבודה בשטח. זה תפקיד שבו אף יום לא דומה ליום שקדם לו. לי זה כיף, אני לא בא לעבודה בשביל להעביר כרטיס, אנשים באים בחדוות יצירה ובאים כדי לתת".
10 כוח ארגוני בשירות המאמץ המלחמתי
11 אלי כהןמאז שנבחר לתפקיד יו"ר ועד העובדים בחברת הוט מובייל, האמין כי שותפות מלאה עם חברי הוועד היא הדרך להצלחה. זה גם מה שסייע לו להתפנות במשך חמישה חודשים מלאים ללחימה ברצועת עזה ובעוטף, כמילואימניק בהתנדבות מלאה. כעת, הוא כבר עם הפנים צפונה, לכל תרחיש שלא יקרה. צילום: דובר צה״ל | טל כרמון
12 כ ,)49( בר תשע שנים שאלי כהן יו"ר ועד הוט מובייל, מתנדב לשי־ רות מילואים כקשר מג"ד. כיוצא פלחה"ן גבעתי, המשרת בסיירת של ב � המוזנת מלוחמי נחל וג 5 חטיבה עתי, גם הוא לא שיער שאת שנת ההתנדבות הנוכחית הוא יעביר כלוחם באחת המלחמות 7־ הקשות שידעה מדינת ישראל. "בבוקר של ה באוקטובר התעוררנו לאזעקות וכשפתחנו טל־ וויזיה ראיתי שהכתבים מכווינים את צה"ל", משחזר כהן, תושב רמת גן, נשוי לסופי ואב לארבעה ילדים, איתן אילון ליבי ובועז. "התק־ שרתי מיד למג"ד שלי, שהיה בנופש משפחות מהצבא, והוא אמר לי שהם בדיוק מתארגנים. תוך שעה כבר ארגנתי תיק ויצאתי, כעבור שעתיים כבר היינו בימ"ח והתארגנו על ציוד. למחרת כבר ירדנו לכיוון הדרום". את הריח והמראות הקשים שנגלו לנגד עיניו עם הגעתם ליחידה באזור עוטף עזה, לא ישכח לעולם. "נכנסנו לאזור מלחמה", הוא משחזר. "ראינו גופות בכל מקום, רכבים שרופים. בהתחלה ביצענו משימות דחופות, כמו השבת גופות מעבר לגדר אל שטח ישראל, משימות חשובות וערכיות, שעבור משפחות רבות מביאות לסגירת מעגל, ועבור אחרות מצ־ מצמות את חוסר הידיעה על מה שקרה ליקיר שלהם". לאחר ביצוע המשימות הראשונות, שהתמ־ קדו בעיקר בהגנה על המרחב וחילוץ הגופות, הגיעה ההתקפה והכניסה הקרקעית לעומקה של עזה. "נכנסנו להתקפה בתוך עזה", משחזר כהן. "אם זה בבית חאנון ואם זה בחירבת אחז־ עה. עברנו מבית לבית, השמדנו תשתיות אויב, חיפשנו מחבלים, אמל"ח, מודיעין ופרטים על שבויים ונעדרים. אספנו מידע רב, אם זה מידע מודיעיני, אם זה מידע על נעדרים. נתקלנו בפי־ רים של מנהרות והשמדנו אותן. היינו למעשה הכוח הראשון באזור שמצא מנהרה, זה קרה עוד לפני שנכנסנו להתקפה, באזור מחסום ארז". בזמן שרוב חטיבות המילואים השתחררו כבר, הגדוד של כהן עדיין נמצא בשטח. "חטי־ ברובה כבר השתחררה, אבל אנחנו הגדוד 5 בה האחרון שנשאר – אנחנו די האחרונים. הכו־ חות שלנו חטפו פחות. ניסו להטמין לנו מטען, אבל החיילים שמו לב, ירו לכיוונו של המחבל, שקפץ לתוך המנהרה, ואחר כך טיפלנו במנה־ רה הזאת בעזרת כוחות הנדסה". איך נראים חודשי המילואים? הייתם בעזה ברצף? "נכנסים לעזה לשבועיים-שלושה בערך ויוצאים. בהתחלה לא יצאנו הביתה בכלל, היינו פה. היו לנו הרבה משימות, כולל טיהור ישובים בגזרה רחבה מאוד, בנתיב העשרה, בכפר עזה ובמקומות נוספים". ?49 מה מניע אותך להתנדב למילואים בגיל "הרבה סיבות. אחת מהן זו דוגמא אישית לילדים שלי. כל עוד אפשר לתרום צריך לע־ שות את זה. אני מרגיש שאני נותן פה דוגמא אישית לצעירים, לוחמים אחרים, שרואים מי־ , בגיל של האבות שלהם, כמעט 49 שהו בגיל כפול מהגיל שלהם, נכנס ללחימה ועושה את הדברים האלה. אני גם מביא איתי ניסיון רב, הייתי כבר בעזה, הייתי בתוך רצועת הביטחון בלבנון, כך שאני תורם לצעירים מהידע שלי – איך נכון ללכת אחרי הטנק, איך לא לעלות על מטען, דברים כאלה. זה מתחיל בדוגמא אישית לילדי וללוחמים שלצידי, אלה הערכים שגד־ לתי עליהם". איך שירות המילואים השפיע על המשפחה? "קשה מאוד. השארתי את המשפחה במצב של חוסר ודאות. הקושי הוא לא רק שלי, אלא גם של סופי אשתי, שנפלו עליה המון משימות שהיא לא עושה ביום יום. זה לא קל, אבל בני משפחתי מבינים את מה שאני עושה ומאוד מעריכים, זה הדבר הכי חשוב. היו תקופות בתחילת המלחמה שבהן לא התראינו במשך חודש וחצי, אבל לאט לאט זה ירד לתדירות של כל שלושה שבועות". מלבד המרחק מהמשפחה נאלץ כהן לה־ ניח מאחור גם את פעילותו הענפה כיו"ר ועד העובדים בחברת הוט מובייל, לטובת המאמץ המלחמתי ושירות צבאי התנדבותי למען המ־ דינה בשעתה הקשה. את דרכו בוועד העוב־ דים החל כהן כחבר ועד, יחד עם ארבעה חב־ לפני 2015 רים נוספים, אליהם הצטרף בשנת החתימה על ההסכם הקיבוצי הראשון בחברה נ � . כעבור שלוש שנים, לאחר ש 2016 בשנת האנשים שלנו אני מרגיש שאני נותן פה דוגמא אישית לצעירים, לוחמים אחרים, שרואים , בגיל של 49 מישהו בגיל האבות שלהם, כמעט כפול מהגיל שלהם, נכנס ללחימה ועושה את הדברים האלה. אני גם מביא איתי ניסיון רב, הייתי כבר בעזה, הייתי בתוך רצועת הביטחון בלבנון, כך שאני תורם לצעירים מהידע שלי"
13 בחר בבחירות לתפקיד יו"ר ועד העובדים, עשה את הקפיצה לקדמת הבמה, לתפקיד החשוב אותו הוא ממלא זו הקדנציה השנייה במלוא המרץ. "קשה מאוד להיות רחוק ממה שקורה, אבל יש לי צוות של חברי ועד שאני יכול לסמוך עליהם בעיניים עצומות ויכול רק לטפוח להם על השכם", אומר כהן. "אני דוגל בגישה שבה הדעות של חברי הוועד נשמעות. את ההחלטות אני מקבל בשיתוף עם כל חברי הוועד. אני מקשיב לדעות של כולם, ויחד אנחנו עושים סיעור מוחות ומ־ קבלים החלטה לפי מה שהכי טוב לעובדים. אנחנו ועד מאוד אקטיבי, שדואג לכל הפעי־ לויות ולרווחתם של העובדים, כולל עובדי קבלן". אפשר להניח שהמילואים השפיעו גם על העבודה שלך כיו"ר ועד? "השתדלתי להיות כל הזמן עם היד על הדופק. הכנסתי טלפון "טיפש" לעזה, כך שגם משם הייתי בשיחות עם העבודה והתנהלתי. לא עבר יום בלי שהייתי בקשר עם העבודה". והחברה עצמה גם התחשבה? "כן, החברה הבינה את המצב, ומיד נרתמה לסייע לחיילים. החברה תרמה ציוד לחיילים, מטענים ניידים לטלפונים, כבלי הטענה, קווי סלולר ועוד. דברים שסייעו רבות להמון חיילים בכל רחבי הארץ. פרט אליי, גויסו עוד עובדי הוט מובייל שרובם כבר שוחררו. אנח־ נו ממש בודדים שנשארנו במילואים. החברה מבינה את המצב ותורמת לקהילה". לצד הסיפוק מתפקודה של חברת הוט מובייל ביחסה לחיילים, מביע כהן דאגה מהיחס למשרתי מילואים בכלל המשק. "החשש שלי הוא שחברות יעסיקו פחות מילואימניקים, כי הם יודעים שבשנתיים הקרובות הם ידרשו לצאת למילואים ויתכן שבגלל זה לא יעסיקו אותם מלכתחילה. אני מקווה שההסתדרות תמצא דרך להתמודד עם המצוקה שעלולה להתרחש, וממצב שבו החברות כבר קלטו עובדים אחרים במקום המילואימניקים ובעוד חודש חודשיים לאחר חזרתם לעבודה יפטרו את המילואימניקים שחזרו משטחי לחימה. מצד אחד המי־ לואימניקים גיבורים, אבל מצד שני תע־ סוקתית יתכן שהם יפגעו, אסור שדבר כזה יקרה". איך היו התנאים? "זה משתנה מאוד. ההרגשה היא שכל יום במילואים הוא כמו ארבעה ימים באזרחות, עשינו כל כך הרבה משימות מגוונות. כשאתה בהתקפה בתוך עזה, ומתקדמים מבית לבית, כובשים עוד יעד, עושים סריקות בעוד בתים, הולכים לפי מידע מודיעיני, אז ההתנהלות היא אחרת. במשך כל תקופת המילואים (כחמישה חודשים), ביצענו הרבה משימות ועברנו הרבה. אני חייב להגיד שאולי הצבא לא היה ערוך עם מנות קרב, אבל קיבלנו המון תרו־ מות ואוכל ממשפחות שהתנדבו ומתורמים שונים, אני יכול רק לפרגן". "לקח זמן להבין את גודל השעה", מוסיף כהן. "אבל הצבא התעשת די מהר והעורף עטף וחיבק ונרתם למאמץ. התמיכה הזאת עזרה מאוד גם מוראלית. המטרה שלנו במאמץ שאנחנו עושים כאן ובשהות שלנו פה היא שהחיים יחזרו לשגרה. לצערי, אנח־ נו יוצאים מפה לפני שהתושבים חזרו לביתם ולפני שכל החטופים שבו הביתה, אבל המ־ שימה עוד ארוכה, זה יכול לקחת שנה וגם שנתיים". עם השחרור הצפוי בחודש מרץ, חמי־ שה חודשים לאחר שעלה על מדים והוזעק דרומה, זומן כהן מראש לסבב מילואים נוסף בהתנדבות שיתקיים באוקטובר הקרוב, הפעם לגזרה הצפונית – מועד גמיש למילואים שעוד עלולים להתקיים מוקדם מהצפוי עם כל התפתחות צבאית בצפון. "מבחינתי, המשי־ מות היו מאוד חשובות", מסכם כהן את הפרק החשוב והמשמעותי במלחמה. "הסיפוק הזה שאתה מתמלא כשאתה מוצא אמל"ח, מודי־ עין ודברים כאלה, הוא אדיר. כשאתה מוצא פריטים או מידע על שבויים ונעדרים, אתה מרגיש שיש משמעות לעובדה שאנחנו פה. מצד אחד משמידים פירים ומנהרות, אבל הסיפור של החטופים והשבויים זה הסיפור, זה מאוד מאוד משמעותי, זאת המטרה העיקרית שלנו בסופו של דבר". האנשים שלנו "קשה מאוד להיות רחוק מהעבודה, אבל יש לי צוות של חברי ועד שאני יכול לסמוך עליהם בעיניים עצומות ויכול רק לטפוח להם על השכם. אני דוגל בגישה שבה הדעות של חברי הוועד נשמעות. את ההחלטות אני מקבל בשיתוף עם כל חברי הוועד שלי. יחד אנחנו מקבלים החלטה לפי מה שהכי טוב לעובדים."
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=