15 הסכם קיבוצי היסטורי עליו חתמה ההסתדרות לקידום העסקת אנשים עם מוגבלות. ההסכם, שנ־ חתם לאחר מאבק עיקש והורחב מהר מאוד לכלל המשק בצו הרחבה, מחייב את המעסיקים לקלוט עובדים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות בחברות עובדים, בהיקף של לפחות 100 המעסיקות לפחות מכוח האדם בחברה הפועלת במגזר הפרטי 3% בחברות במגזר הציבורי והממשלתי. 5%־ ו עם חתימת ההסכם מונה גיא שמחי לתפקיד חדש בהסתדרות – הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בלשכת יו"ר ההסתדרות. כמעט עשור חלף מאז ובלשכתו, מעל שולחן העבודה, ממוסגרים אחר כבוד ההסכם הקיבוצי וצו ההרח־ שנה 20 בה. למרות ששמחי עצמו, שמתמודד כבר עם עיוורון, אינו יכול לראותו את התעודות – הן נמצאות תמיד מעל ראשו ובליבו. מיד עם כניסתו לתפקיד החל שמחי לפעול במרץ לפיתוח מודל רשותי-מקומי, שנועד להסיר חסמים לתעסוקה העומדים בפני אנשים עם מוגב־ לות. בנוסף, שקד שמחי על יצירת שיתופי פעולה עם חברות במגזר הפרטי. "כתנועה חברתית אנחנו רוצים ליצור את התנועה הזו לא רק בתוך האיגוד המקצועי, אלא גם בהזרמה של אנשים מחוץ לא־ רגון אל תוך שוק העבודה. המודל הזה בא לתת פתרון להרבה מאוד מהחסמים הקיימים, בעיקר סביב תכלול הגורמים שעוסקים בנושא החשוב הזה במשק הישראלי". "ארנון בר-דוד וראשי המעסיקים מאוד תו־ מכים. גם מהסיבה שקיים מחסור בכוח אדם וגם מהסיבה שכולם כבר מבינים שלאנשים עם מוג־ בלות יש יכולות והעסקתם, עם הרצון הגדול, המ־ ענים הנכונים וההתאמות הנכונות, מניבה תוצאות ותוצרים. מעסיקים כיום רואים יותר ויותר את הפוטנציאל שקיים באוכלוסייה הזו". יזם שמחי יריד תעסוקה לעובדים עם 2019- ב מעסיקים ומעל 1,500 מוגבלות, אליו הגיעו מעל עובדים פוטנציאליים. "זה אדיר לראות 3,000 כזו זרימה של אנשים וכזו היענות מצד מעסיקים, אלף אנשים עם מוגבלות בגיל 830 אבל עדיין, יש מהם עובדים, זה טיפה 53% העבודה בישראל ורק בים". "אני פוגש את החסמים ואת החששות של המ־ עסיקים", מעיד שמחי. "יש מעסיקים שחוששים מנושא הפיטורים, יש מעסיקים שחוששים מהע־ לויות של הנגשה, ויש כאלה שחוששים שעובדים עם מוגבלות לא יצליחו להשתלב. אני מבין, אבל זו רק סטיגמה. אין ממה לחשוש. בסוף, זה לא שונה מכל עובד אחר שיכול לא להתאים או לא להשת־ לב. ברגע שנותנים סיכוי, רואים שאנשים עם מוג־ בלות הם גם הרבה פעמים חזקים יותר". "לא משאירים אף אחד מאחור" בפרטנר כבר מזמן עברו את היעד הקבוע בהסכם הקיבוצי לשילוב אנשים עם מוגבלויות. "מבחינתי, גם כשהייתי מגייסת, זה אף פעם לא היה עניין", מספרת מורן שי, מנהלת משאבי אנוש בפרטנר, שבשנה האחרונה קיבלה על עצמה את התפקיד של הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות וגיוון תעסוקתי בחברה. "לא הסתכלנו בכלל על המספרים, כמה אחוז של אנשים עם מוגבלות צריך לקלוט לפי ההסכם, הכישורים הם אלה שדיברו. מה שכן, ההסכם נתן את הדחיפה הראשונה, והחברה הבינה מאוד מהר שהיא רק מרוויחה מזה". לדבריה, הנגשה היא החלק הקל בתהליך. "כשיש הבנה של הפוטנציאל, מוצאים את הדר־ כים", היא אומרת ומוסיפה שגם השילוב בין הוועד להנהלה מאוד משמעותי. "יש אצלנו, למשל, צוות שלם של כבדי שמיעה, שכולם עובדים על הצ'אט ועל מערכות שמונגשות להם. יש תמיד פתרונות. גם כשהיו רק שתי עובדות עם חירשות בחברה, הבאנו מתורגמן. זה נותן ערך לכל העובדים ולאר־ גון, זה טוב לכולם. חשוב לי מאוד שחברות נוספות ידעו שהעסקת אנשים עם מוגבלות היא באמת טובה לכולם, אין בה שום חיסרון". הרטוב, כעובד ותיק בחברה, מרגיש גם הוא את השינוי. "לפני הטיול לחו"ל באו אליי חברים מהאגף וסיפרו שיש אדם מאגף אחר שמתנייד בכיסא גלגלים ולא רוצה לצאת לטיול. ביקשו ממני לשכנע אותו לצאת ואחרי שסיפרתי לו מה החברה נותנת הוא יצא. אותו עובד סיפר לי, כבדרך אגב, שקשה לו ללכת לחדר האוכל. דקה אחרי שהצפ־ תי את הנושא דאגו שכל יום יגיע מגש עד אליו. האווירה היא שבפרטנר אין בעיה שאין לה פתרון, ושלא משאירים אף אחד מאחור". "זה שינוי תודעתי מאוד גדול. כל מה שצריך לעשות זה את ההתאמות הנדרשות כדי שאותו אדם יוכל לעשות הכל, גם ברמת העבודה וגם ברמת הפנאי", אומר הרטוב ומוסיף שבזמנו הפנוי הוא פועל בהתנדבות בדף הפייסבוק "סיכוי שווה", שעוזר לעובדים עם מוגבלות למצוא עבודה ומ־ סייע למעסיקים להעסיק אנשים עם מוגבלות. "גם שם, פרטנר הייתה החברה הראשונה שיצרה איתנו שיתוף פעולה מלא וישר שלחו לנו המון משרות. זה עזר, העברתי המון קורות חיים, כל מה שמ־ תאים, והם חוזרים לכל אחד". משפיע גם על הלקוחות דבר נוסף ששי הבחינה בו בשנה האחרונה, הוא העובדה שככל שיש יותר עובדים עם מוגבלות בארגון, כך בפרטנר יודעים לספק ללקוחות עם מוגבלות שירות טוב יותר. "לצד הקליטה השקנו לא מעט שירותים, הנגשנו את האתר ואת הטל־ וויזיה שלנו, השקנו שירות לקוחות שנותן מענה בשפת הסימנים באמצעות שיחת וידאו, קיימנו קורס נגישות לכל העובדים שלנו, שאליו הגיע גם המנכ"ל. זה מאפשר לנו להיות חברה יותר טובה גם עבור הלקוחות שלנו. ברגע שהדבר הזה נמצא במודעות, כשכולם בחברה לומדים את העולם הזה, כשיש עובדים שיודעים להציף את הצרכים, אז החברה מספקת שירותים הרבה יותר טובים לה־ רבה יותר אנשים". "אין מה להשוות בכלל בין מה שקורה היום ביחס לאנשים עם מוגבלויות לבין מה שהיה לפני שנים", אומר שמחי. "אלה 10 שנה ואפילו לפני 20 קודם כל ערכים אחרים, גם בחברה הישראלית וגם בעולם. בעשור האחרון חל בישראל שינוי מאוד גדול הן בחקיקה, הן ברמה של הנגישות בסביבה הפיזית, בחברה ובמקומות העבודה. "לנו כתנועה חברתית יש כוח אדיר. כשיושבת ראש ועד עובדים שמה את הנושא הזה באג'נדה של ועד העובדים, לא משנה איזו הנהלה תעמוד מולה, היא תהפוך ארגון שלם ותצליח. לכן, התפ־ קיד שלנו כארגון עובדים הוא קריטי. הדרך היא לא רק באכיפה של החוק, אלא בחינוך, בהליכה יד ביד, בהתגברות על מכשולים. ברגע שחברה מבינה את הפוטנציאל היא לא צריכה אכיפה, היא פועלת לבד ומעסיקה אפילו שיעור גבוה יותר של אנשים עם מוגבלויות מעבר למה שהחוק מחייב. אף אחד לא אכף את החוק על פרטנר, להיפך, ועד העובדים הלך עם ההנהלה וייצר שיתופי פעולה. גם ברמה הכלכ־ לית – יותר אנשים עובדים. כל המחקרים אומרים שחברה מגוונת יותר היא חברה מצליחה יותר עם תוצר גבוה יותר. חברות עסקיות הבינו את זה מזמן". למחקרים ולנתונים המשקפים את חשיבות העסקתם של אנשים עם מוגבלות, ניתן להוסיף את דו"ח מבקר המדינה, שקבע כי המשק מפסיד כששה מיליארד שקל בשנה בשל אי העסקת אנ־ שים עם מוגבלות. "אדם שמרוויח יותר גם מוציא יותר", מציין הרטוב. "לעבוד זה לא רק להרוויח כסף. מקום עבודה מספק עוד המון דברים מסביב. זה חברה, זה לצאת מהבית, לצאת מארבע הקי־ רות של התודעה הזו שאתה לא יצרני ולא פעיל, זה להציב בפניך אתגרים, זה חלק משמעותי מה־ זהות שלך. עבודה זה דבר שנותן לאדם המון דב־ רים, שלאנשים שלא עובדים אין אותם. כשאנשים עם מוגבלות לא עובדים, זה הרבה פעמים מוביל להידרדרות משמעותית ועולה בבריאות, הן פיזית האנשים שלנו ״שילמתי תשלום מלא על הטיול, אבל החברה השקיעה מעל ומעבר כדי שאוכל להשתתף. זה נותן לך תחושה אחרת, תחושה שאתה חשוב, שאין טיול בלעדיך ושהם יעשו כל מה שצריך כדי שתבוא. אין דבר כזה שלא תצא לטיול כי יש לך מוגבלות".
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=