23 תעסוקתית. "הודיעו לנו שמי שלא מוכן לת־ נאים החדשים יכול להתפטר והציגו לנו ערי־ מה של מכתבי התפטרות", אומר וינברגר. זה מאוד הכעיס אותנו. פתאום האסימון נפל לנו והבנו עד כמה אנחנו חסרי ביטחון בעבודה. ראינו שאפשר בוקר אחד פשוט לבוא ולשנות את תנאי ההעסקה שלנו ולהשאיר אותנו בלי חלופות". תוך זמן קצר פנתה קבוצת עובדים מהחב־ רה להסתדרות בבקשה לסייע להם להקים ועד עובדים במטרה לשנות את מצבם התעסוקתי הרעוע. אחד האתגרים המשמעותיים שעמדו בפניהם היה להגיע לכל אחד מאלפי העו־ בדים הפזורים בחברות שונות ברחבי הארץ ולצרפם להתארגנות. "נס זו חברה שמעסיקה עובדים באתרים שנמצאים בכל רחבי הארץ", מסביר וינברגר. "אנחנו לא מכירים את כולם וזאת הייתה נקודת חולשה ואתגר גדול עבור־ נו. הקמנו חמ"ל טלפונים כדי לאסוף חתימות ולהגיע ליציגות של שליש מהעובדים. כל יום רביעי, יחד עם חברי ועדים אחרים באיגוד הסלולר וההייטק, שהצטרפו והגיעו לסייע לנו בחמ"לים, היינו מתקשרים למאות עובדים עד שהגענו ליעד והגשנו להנהלה יציגות. בהתח־ לה הם לא קיבלו את זה, זלזלו בנו כעובדים, ובעיקר בכוח שלנו להילחם על מה שמגיע לנו". את עבודתו בחברת נס טכנולוגיות, חברת שירותים בבעלות חילן טק, שמנוהלת על ידי המנכ"ל והבעלים שחר אפעל, החל וינברגר . מטה החברה ממוקם בקריית 2006 בשנת עתידים בתל אביב, ומועסקים בה אלפי עו־ בדים. אופן העסקת העובדים הוא במתכונת קבלנית – כלומר, העובדים מועסקים על ידי עבור IT נס טכנולוגיות, אך עובדים כספקי חברות אחרות. "כשאני אומר שהתחלתי לעבוד בחברת נס, זה לא שהייתה לי קבלת פנים חגי־ גית או תהליך מתקדם של היכרות עם החברה עצמה. הלכה למעשה התחלתי לעבוד בחברת פרטנר", מעיד וינברגר, שבמהלך שנות עבוד־ תו בחברת הסלולר עבד כנציג תמיכה, טכנאי ובתפקידו האחרון שימש כסמכות מקצועית "הודיעו לנו שמי שלא מוכן לתנאים החדשים יכול להתפטר והציגו לנו ערימה של מכתבי התפטרות", אומר וינברגר. זה מאוד הכעיס אותנו. פתאום האסימון נפל לנו והבנו עד כמה אנחנו חסרי ביטחון בעבודה. ראינו שאפשר בוקר אחד פשוט לבוא ולשנות את תנאי ההעסקה שלנו ולהשאיר אותנו בלי חלופות.״ האנשים שלנו התאגדות עובדי נס בפגישה צילום: דוברות ההסתדרות ת ופעת עובדי הקבלן, שמקורותיה בשנות השמונים ואף קודם לכן, שינתה את פניה והופיעה לאורך השנים בצורות שונות ומגוונות; "עוב־ די חברות כוח אדם", "עובדי חברות השמה", "ספקי שירותים" ו"עובדי כתף אל כתף" – אך לכל צורות העסקה העקי־ פות הללו, ששמותיהן נועדו לטשטש את מהותן, מכנה משותף אחד – הענקת גמי־ שות ניהולית מלאה למעסיק, תוך שלילת יכולתם של העובדים המנוצלים להתנגד לפגיעה בתנאי העסקתם הירודים ולמעמ־ דם הנחות בשוק העבודה. בעוד שהעסקת עובדים על ידי חברות כוח אדם שימשה תחילה כמענה למשי־ מות זמניות, כגון מילוי מקום של עובד שיצא לחופשה ארוכה או התמודדות של מעסיקים עם משימות קצרות טווח הדו־ רשות כוח עבודה גדול לתקופה קצרה ומוגבלת, הרי שלאורך השנים הלכה והתרחבה התופעה בישראל, ויותר ויותר עובדים הועסקו לאורך שנים ארוכות בצו־ רת העסקה קבלנית. היא הורגשה תחילה בהיקפים מצומצמים בענפים החלשים בלבד, כגון ניקיון, סיעוד ואבטחה, אך בעשור האחרון היא הלכה והתרחבה למ־ ערכות החשובות במדינה, ובהן מערכת החינוך והבריאות, ואף לענפי הטכנולוגיה וההיי־טק. חוק העסקת עובדים על ידי חברות כוח ועבר מאז כמה 1996 אדם, שנחקק בשנת וכמה תיקוני חקיקה, קובע כי על המעסיק חלה חובה לקלוט להעסקה ישירה כל עובד קבלן כוח אדם שהועסק אצלו במשך למ־ עלה מתשעה חודשים, זאת במטרה למגר את התופעה או לכל הפחות לרסן אותה. אלא שהבשורה המעודדת לא נגעה לכלל עובדי הקבלן במשק, והותירה בחוץ את עובדי המחשוב המועסקים במתכונת קב־ לנית באמצעות חברות כוח אדם, שהוחרגו מחובה זו. כך, על פי חוק, ניתן כיום לה־ עסיקם ללא מגבלת זמן באמצעות חברות כוח אדם. מאחורי ההחרגה התמוהה של עובדי המחשוב מהחוק עמד הנימוק לפיו תנאי עבודתם, על פי רוב, עדיפים על תנאי העבודה של עובדי המעסיק הישירים בע־ נפים שאינם הייטק. עם זאת, הלכה למע־ שה, ההחרגה פתחה צוהר להיווצרותם של כיסי העסקה קבלנית בענפי ההייטק והמי־ דע, שהוסיפו להתפתח לאורך השנים מאז חקיקת החוק. מה צופן לנו העתיד? האם תשנה התופעה שוב את פניה או תחלוף אט אט מן העולם? ימים יגידו.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=