יחד כל הדרך - מגזין מיוחד - ועידת הסתדרות המעוף ה-19

הכבדים של הכבאות – את ה'אשד', משאית י � קוב מים ומשמשת לכ 13 הנושאת עליה כבוי שריפות, ומשאית מנוף. שניהם כלים הדורשים רמה גבוהה במיוחד של מיומנות שנותיו בכבאות. 32- וניסיון, שדמרי רכש ב בשעות הבוקר, השתתף דמרי במאמצי הכיבוי האינטנסיביים בכמה מפעלים שנו ,11:00 פגעו מירי הטילים הכבד. בסביבות התבקש דמרי לנסוע לשדרות עם משאית המנוף. "שאלתי את המפקד: 'מה המשימה בשו דרות? שריפת מבנה? מפעל? נפילה? חיו לוץ?' אמר לי שידברו איתי בדרך ויכוונו אותי למשימה. לקחתי איתי כבאי צעיר מהתחנה ונסענו. כל הזמן מחפשים את הדו רכים הבטוחות עם הסיכון הנמוך ביותר, כי אנחנו עם כלי רכב גדול, בולט ואיטי. כשו נכנסתי לשדרות, התחלתי לראות את ממדי האסון. מכוניות ירויות, שרופות והפוכות בכל מקום. גופות של אנשים שיצאו לעשות ספורט בבוקר. מראות זוועה, קשים גם לכו באי שכבר ראה דברים בחייו". בדרך, התקשרו אליו מהימ"מ, והנחו אותו להגיע לתחנת המשטרה. "הגעתי לשם מחבלים, 26 ואמרו לי: 'בתוך התחנה יש שוטרים הרוגים ושוטרים פצועים. אנחו נו צריכים שתעלה אותנו עם המנוף לגג. התחלנו לדבר על איך נכון לעשות את זה. איך למקם את המנוף כך שלא איחשף לאש מהחלונות. מיקמנו את המנוף, והתחלתי להעלות את הלוחמים לגג – כל פעם שלוו שה או ארבעה. "זה היה מפחיד. בטח שפחדתי. אתה שומע את היריות, רואה את הקרב. גם הלוחמים מסביב היו דרוכים מאוד. אני לא רגיל לירי. אני לוחם אש, אבל מעולם לא הייתי לוחם קרבי. לידי היו כל הזמן צלפים שכיוונו אל החלונות, וגם הלוחמים שהו עליתי, עלו תוך כדי שהם יורים לחלונות מתוך סל המנוף – הכול כדי למנוע מהו מחבלים לירות לעברנו. הייתי צריך פשוט לסמוך על הלוחמים". דמרי נשאר בשטח שעות ארוכות, עולה ויורד מהכלי לפי דרישת הכוחות הלוחמים – פעם מעלה תחמושת, פעם מוריד לוחמי ימ"מ פצועים ופעם מעלה לוחמים נוספים שיחליפו אותם בקרב. "תפעול המנוף הוא מתוך מושב שליטה על הפלטפורמה שבאו חורי המשאית. בכל פעם עליתי לתפעל, ואז ירדתי לרוץ להסתתר. מדי פעם נשמו עת עוד אזעקה, ויש עוד מטח טילים. מדי רפי שיטרית (מימין) ויואל דמרי. "אנחנו גוף שצוות ומשמרת בו הם ממש קבוצה, וזה דבר מאוד משמעותי שעוזר להתגבר ביחד על קשיים" (צילומים: אלבומים פרטיים) "זה היה מפחיד. בטח שפחדתי. אתה שומע את היריות, רואה את הקרב. גם הלוחמים מסביב היו דרוכים מאוד. אני לא רגיל לירי. לידי היו כל הזמן צלפים שכיוונו אל החלונות, וגם הלוחמים שהעליתי, עלו תוך כדי שהם יורים לחלונות מתוך סל המנוף – הכול כדי למנוע מהמחבלים לירות לעברנו. הייתי צריך פשוט לסמוך על הלוחמים" 12

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=