יחד כל הדרך - מגזין מיוחד - ועידת הסתדרות המעוף ה-19

פעם אמרו לי להזיז את המנוף, וירו לעבר המבנה טילים עד שהתחנה עלתה באש עם עשן סמיך". הוא נשאר בשטח עם לוחמי הימ"מ משעות אחר הצהריים עד הערב. "למרות הפחד, התחושה הייתה שאני ממלא את התו כלית שלי. שהמנוף הוא בעל ערך ומציל חיי אדם. מה שעשה לי טוב בתוך התופת, היה הידיעה שאני מצליח להציל שוטרים ולוחמים. גם אנשי הימ"מ כל הזמן אמרו לי את זה, שבלי המנוף היה הרבה יותר קשה. רק כשנגמר האירוע, ויצאתי לכיוון התחו נה, התחלתי לגלות את מי איבדנו. שמעתי על יבגני מהתחנה שלנו שנרצח, וחברים נוספים. זה היה קשה מאוד. כשהאדרנלין יורד, גודל האירוע מכה בך. "יש לנו ליווי בתחנה, ושיחות עם מערך חוסן של הכבאות. אבל בעיקר מה שנותן את הכוח, זה החברים שיודעים להיות שם האחד בשביל השני. אנחנו מדברים על זה המון". "יצאנו גם כשידענו שאנחנו מסתכנים. זו העבודה של לוחם אש" ת � ), מפקד משמרת ב 44 רפי שיטרית ( חנת נתיבות, היה אמור לסיים משמרת באוקטובר, ולצאת עם 7- בבוקר ב 07:00- ב קבוצת חברים לרכיבה על אופניים בשטח באזור קיבוץ בארי. "אני וחבר לעבודה ולקבוצת הרכיבה, יבגני גלסקי ז"ל, התו וישבנו לשתות קפה כדי 05:30- עוררנו ב להתארגן לרכיבה. היו אמורים לבוא להחו 06:28- ליף אותנו מעט יותר מוקדם, אבל ב הגיע המטח. מתקפת טילים מטורפת שאני לא זוכר כמוה, ואני מתגורר בשדרות כבר שנה. הרגשתי מיד שמשהו שונה, אני 20 לא יודע להסביר את זה. נכנסנו לממ"ד, וחיכינו לקבל קריאות על נפילות. "באותו היום, הירי פשוט לא הפסיק, על כל היישובים. יצרתי קשר עם מפקד צוות שלנו שהיה בחניון רעים, באבטחה של פסטיבל נובה, ואמרתי לו: 'תגיעו כמה שיותר מהר לתחנה. תשאירו את הציוד, תעזבו הכול ותגיעו'. התקשרתי גם לצוות שהיה אמור להחליף אותם, ואמרתי להם להגיע לתחנה. בשלב הזה, ידענו רק על ירי הטילים ולא על חדירת המחבלים, אבל הייתה לי תחושת בטן שזה אירוע אחר. בדיעבד, הבנתי שבסבירות גבוהה החיים שלהם ניצלו בזכות זה שיצאו משם בזמן. התחלנו להבין 07:20 "רק בסביבות שיש חדירת מחבלים, אבל עדיין לא הייתה תמונה מלאה. הגיעו התמונות ברשתות החברתיות של הטנדר הראשון שצולם בשו כבאים 30 דרות. בשלב הזה היינו בערך מהם בתחנה בנתיבות, עוד 15- במרחב, שכ שמונה באופקים וארבעה באשכול. "הצוות באשכול יצר איתנו קשר ודיווח שהם שומעים יריות מקרוב, וגם דיבורים בערבית. בהתחלה אמרנו להם להישאר במיגון, אבל בשלב מסוים החלטנו להנחות אותם לצאת מהתחנה, שהיא קראוון עם 100- מיגונית חשופה בחוץ. המחבלים היו כ מטרים מהם. הכבאים יצאו והסתתרו במוו צ � בערך, אז ה 11:00 סך סמוך למועצה עד ליחו לחלץ אותם למוקד החירום הממוגן של המועצה. רק ביום ראשון פינו אותם מהאזור. "כשהבנתי שיש מחבלים בשדרות, בדו קתי מה קורה בבית, עם אישתי והילדים. היא ביקשה ממני להגיע כמה שיותר מהר, אבל הסברתי שאני פשוט לא יכול לצאת, גם בגלל העבודה, שאני מפקד בה על הכוו חות, וגם בגלל המצב בדרכים. אמרתי לה לסגור את כל דלתות הבית שלנו ולהסתגר בממ"ד. שאלתי אותה מה עם הילדים. שלוו שה היו איתה בממ"ד, אבל הקטן – בן תשע, התברר לי שהלך לישון אצל גיסי בקיבוץ ניר עם. זה שינה את התמונה. הבנתי שבו רגע שמפקד התחנה יגיע, אני חייב לצאת מנתיבות לכיוון שדרות ולחלץ את הילד מהקיבוץ. "ידעתי מה הצירים שבעייתי לנוע בהם. יצאתי לשדרות דרך השטח, נכנסתי לעיר ושמעתי יריות מכל כיוון. שקלתי בכל צומת לאן לפנות. בסופו של דבר, הגעתי הביתה, כי הבנתי שבשלב הזה, פשוט בלתי אפשרי להגיע לקיבוץ, כי מתנהלים קרבות גם בתוכו וגם סביבו. אלה היו שעתיים של נצח. לא יכולתי לשבת בבית, אבל הבנתי גם שאין לי ממש ברירה. בסופו של דבר, , החלטתי לצאת להביא את 12:00 בסביבות הילד. "כשהגעתי לצומת שדרות, אחד השוטו רים שראה שאני עם מדי כבאי ניגש אליי 200 .' ואמר לי: 'יש פה כבאי שלכם, שנהרג מטרים מהצומת. שאלתי אם הוא יודע מי זה, והוא ידע רק לומר שזה בחור חסון, עם קעקוע על כל היד. בדיוק התיאור של יבו גני. החבר מהמשמרת, שהיה אמור לצאת איתי לרכיבה באותו בוקר. היום אנחנו יודו עים שהיה בדרכו הביתה. "בצומת שדרות הכול היה פשוט תופת. מסביב המוני כלי רכב שרופים ופגועים. גופות רבות שמוטלות על הקרקע. אבל הייתי חדור מטרה להביא את הילד. הצלחו תי איכשהו לשכנע את אחד השוטרים שם לאשר לי לעבור לכיוון הקיבוץ, ובכניסה דיברתי עם הרבש"צ ועם הכוחות שאפשו רו לי להיכנס פנימה. הגעתי לילד, לקחתי א 27 יבגני גלסקי ז"ל (צילום: מתוך רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף לחוק זכויות יוצרים) "כשהגעתי לצומת שדרות, אחד השוטרים שראה שאני עם מדי כבאי ניגש מטרים מהצומת. שאלתי אם 200 .' אליי ואמר לי: 'יש פה כבאי שלכם, שנהרג הוא יודע מי זה, והוא ידע רק לומר שזה בחור חסון, עם קעקוע על כל היד. בדיוק התיאור של יבגני. החבר מהמשמרת, שהיה אמור לצאת איתי לרכיבה באותו בוקר. היום אנחנו יודעים שהיה בדרכו הביתה" 13

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=