אנשי מערכות מידע, עובדות סוציאליות ועוד. חשוב לנו הייצוג המגוון כדי שנשמע ונכיר ונדע את כל הצרכים. "אני מקווה לראות יותר נשים בכל עמדה ובכל תחום כדי שניקח את המדינה הזו למקוו מות טובים יותר", היא אומרת. "אני חושבת שכנשים אנחנו יותר פרגמטיות ומסוגלות לחו שוב עם פחות אגו, וכשהאגו לא משחק תפקיד, אלא הצורך להגיע לפתרונות אמיתיים, לא משנה באיזה משבר, זה מביא לתוצאות טובות יותר. "זה לא שאני לא יודעת לאיים כשצריך ולעמוד על הרגליים האחוריות, אבל אני תמיד מנסה למצוא את הפתרונות החלופיים לפני הסלמה, ולכן אי אפשר למצוא ברזומה שלנו הרבה השבתות ופעולות שיפגעו במבוטחים. כשצריך – אני עושה את זה. אני ממש לא מפו חדת להשתמש בכלי הזה. אבל אני עושה זאת במשורה ובשום שכל, ומחפשת קודם למצות את כל הפתרונות החלופיים". "חובת ההוכחה עלינו והוכחנו שאנחנו יכולות" פנינה פחימה, באר שבעית, אם לשלוו שה ילדים וסבתא לעשרה נכדים, היא סגנית וממלאת מקום יו"ר הוועד הגדול במדינת ישו ראל – הארגון הארצי של עובדי קופת חולים אלף עובדים. 50- כללית, המונה לא פחות מ שנה במקביל 25 פחימה מכהנת בתפקיד מזה לכהונתה כיו"ר ועד העובדים של מחוז דרום בקופה. "בארגון עובדי כללית תמיד הייתה נוכחות נשית חזקה מאוד", היא אומרת, "ואני שמחה שבעשר השנים האחרונות אנחנו רואים גם יותר ויותר נשים בתפקידים של ראשות ועדים בארגון. חובת ההוכחה הייתה עלינו והוכחנו שאנחנו יכולות, ממש כמו הנשים הלוחמות ביחידות הקרביות שהוכיחו שהן מסוגלות להכל. "עבודה מאורגנת זה ביטחון כלכלי, זה ייצוג. זו אפשרות להתחייב למשכנתאות ולגנים. אני חושבת שעבור נשים יש לזה עוד יותר משמעות – לשמירה על תנאי העבודה, על השוויון, על הזכויות הסוציאליות ותנאי הרווחה. אלה דברים שתמיד יש מקום לשפר בהם, וחשוב במיוחד לשמור ולדאוג להשוואת השכר של נשים, בעיקר בדרג הניהולי, לזה של גברים. לצערי אנחנו עוד נתקלים בישראל בתופעה של פערים בתחום הזה". כנציגת עובדים, היא מספרת, היום יום הוא דאגה לקידום ויישום ההסכמים הקיו בוציים של מגוון הסקטורים הרחב שהארגון מייצג, שמקיף את עשרות המקצועות בקופה – מאחיות ועובדות מעבדה, דרך עובדי ועובו דות אדמיניסטרציה ומינהל, כוחות עזר, משק ועובדים פארא-רפואיים. "אני גאה שבשנה האחרונה הצלחנו להקיף כמעט את כולם בשיפור השכר. העבודה שלנו היא יום יומית, לתת מענה לבעיות פרטניות, ללוות עובדים לשימועים. זה מאות פניות מדי יום לגבי בעיות פרסונליות של עובדים שיש להם מצוקה, ואנחנו משתדלים לתת לכל אחד את הקרקע היציבה שהוא צריך כדי שיוכלו לתת את השירות הכי טוב ללקוחות שלנו – וזה הוכח גם בתקופת המלחמה. "במחוז הדרום שאני יו"רית ועד העובדים בו, פגשתי עובדים עם גבורה עילאית שהמו שיכו לתת שירות רפואי גם במקומות שהיו מופגזים השכם והערב. במיוחד העובדות שהן אמהות – וזה היה לא פשוט. הקמנו מועדוניות בתוך מקלטים יחד עם ההנהלה כדי לאפשר את המשך העבודה ולתת פתרונות לעובדות ולעובדים. השתדלנו לתת ביטחון שיוכלו להו גיע לעבודה ולתת שירות. על כוחן של הנשים בארגון היא אומרת: "לנשים יש יותר רגישות והן מביאות את זה גם לפעילות שלהן בוועד או בארגון העובדים. יש מקרים שאני נתקלת בעובד שבא אליי במצוו קה, ולפעמים אני ממש בוכה איתם. נשים הן רגישות. אנחנו מבינות עובדות שבאות ומסו בירות את הקשיים שלהן, בין ניהול משפחה וטיפול בילדים לצד ניהול הקריירה. אנחנו מבינות את הקשיים הללו שהרבה פעמים גבו רים לא נתקלים בהם. "להיות אישה עובדת זה הרבה פעמים ו � . לכן יש משמעות גם בנציגות ע 24/7 עבודה בדים לנשים שרואות את זה ומבינות את זה". לקראת יום האישה, מבקשת פחימה לחזק את ידי כל הלוחמות בשדה הקרב, ומוסיפה: "אני מתפללת יום יום ושעה שעה שהחטופות והחטופים יחזרו כבר הביתה". "אני שמחה שבעשר השנים האחרונות אנחנו רואים גם יותר ויותר נשים בתפקידים של ראשות ועדים בארגון. חובת ההוכחה הייתה עלינו והוכחנו שאנחנו יכולות, ממש כמו הנשים הלוחמות ביחידות הקרביות שהוכיחו שהן מסוגלות להכל" מימין: אלמוג קמרי, שלה ונטורה ופנינה פחימה. "הייתה בשלות להוביל מהפך" (צילומים: אלבום פרטי) 23
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=