2024 , מאי 103 מידעו"ס ס״מידעו ביטאון העובדות והעובדים הסוציאליים 2024 מאי || 103 גיליון מחירום לשגרת חירום בין "מציאות משותפת" ל"מציאויות משותפות" תובנות חדשות בראי מלחמת "חרבות ברזל" אורית נוטמן־שורץ 9 ׳ עמ || תהליכי תמיכה וקידום שגרה בחירום במסגרת מלחמת חרבות ברזל אינטגרציה בין עקרונות מרכזיים בריפוי בעיסוק ועבודה סוציאלית ורד שפיר קיסר, 36 ׳ עמ || יעל מזור "אין פרוטוקול חזרה" חוויות היציאה מהמלון והחזרה ל"שגרה" בקרב עובדות סוציאליות אשר עבדו עם מפונים במלונות 31 ׳ עמ || ליאור בירגר
| תוכניות הכשרה דו שנתית ותלת שנתית CBT בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית 2024 תל השומר מחזור כ״ג החל מאוקטובר תוכנית ההכשרה הותיקה, המעמיקה והמוכרת ביותר מגמת ילדים ונוער # תוכניות פרונטליות תל-השומר: מגמת טיפול הורי זוגי ומשפחתי #מגמת מבוגרים טראומה # תוכנית כללית רק בזום #מגמת מטפלים במערכות חינוכיות # תוכנית תלת שנתית מוכרת לאנשי טיפול על ידי קופות החולים התוכנית בחסות הפקולטה לחינוך אוניברסיטת בר אילן, מוכרת על ידי איט"ה ומוכרת לגמול השתלמות התוכנית באישור איט"ה ובחסות היחידה לפיתוח מקצועי הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי קוגניטיבי The Israel Association for Behaviour and Cognitive Psychotherapy ליצירת קשר ולהרשמה יש לפנות למרכז התוכנית - יעקב סיני 03-5713902 . • פקס 052-2224959 טלפון yakov@cbtyakovsinai.com דואר אלקטרוני: https://www.cbtyakovsinai.com או באתר התוכנית: 513433681 • מס' חברה 052-2224959 • 03-7314415 • 03-5713902 טל. התוכנית הישראלית לטיפול התנהגותי קוגניטיבי בע"מ 2024 הנחה לנרשמים לשנה א׳ לפני סוף מאי 20% קורסים סמסטריאליים מתקדמים: 7 בנוסף סכמה תרפיה #תיאוריה ומיומנויות DBT # באמצעות מציאות מדומה CBT # ACT קבלה ומחוייבות # ACT-ART #מבוא לטיפול דינמי # עם הורים וילדים CBT לדבר #
2024 , מאי 103 מידעו"ס רוצה לטפס בקריירה? נשאר לך רק לבחור איך! מגוון מיומנויות טיפול וניהול מתקדמות, באוניברסיטה המובילה בישראל טיפול זוגי ומשפחתי תוכנית תלת-שנתית ניהול אקדמי: פרופ' יעל גירון פסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית תוכנית תלת-שנתית ניהול אקדמי: ד"ר אופיר לוי הכשרת מנחי קבוצות תוכנית דו-שנתית ניהול אקדמי: פרופ’ מרים גולן הכשרת מנחים למעגלי גברים MSW ניהול אקדמי: ד"ר אורן גור ותמיר אשמן, טיפול הורה-ילד במצבי טראומה תוכנית מקוונת ניהול אקדמי: ד"ר סיגל קני-פז הכשרת מדריכים בפסיכותרפיה פסיכודינמית ניהול אקדמי: ד"ר אופיר לוי ניהול בתי אבות ודיור מוגן MSW ניהול אקדמי: מזי אורן, מוכר כשעות ידע מקצועי (גמול השתלמות) לעובדות/ים סוציאליים היחידה ללימודי המשך והשתלמויות ביה״ס לעבודה סוציאלית ע״ש בוב שאפל הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון אוניברסיטת תל אביב 03-6409559/9355 >> או סרקו swce@tauex.tau.ac.il תוכניות חד-שנתיות למידע נוסף ולתנאי הקבלה: שנת הלימודים נפתחת באוקטובר. ההרשמה בעיצומה!
המערכת אילנה בן שחר - יו”ר המערכת היוצאת ד״ר עדי פכטר־אלט - יו”ר המערכת הנכנסת איה אלמוג זקן - עורכת משנה אהובה אוברשטיין, ד"ר שלי אינדאגו־ונדה, ד"ר עפרה ארן, ד״ר לירון בן־עזרא, פרופ' יעל גירון, מיטל ויסמן־צברי, ד"ר מאיר חובב, נחום מיכאלי, ד״ר עמית צריקר, ד"ר עינב שגב, ד״ר ענת שליו, ד"ר ארנה שמר מו״ל האגודה לקידום העבודה הסוציאלית 62098 , ת”א 93 רח’ ארלוזורוב ,03-6921180 . טל 054-6921148 www.socialwork.org.il meidaos.new@gmail.com הפקה "דבר פלוס" - מבית "דבר העובדים בארץ ישראל בע"מ" ta199@davar1.co.il מודעות ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע”מ צילום השער גיא שמואלי עריכת לשון נעמה דותן עיצוב גרפי מבט. עיצוב. שינוי. | עיניים גדולות תודות נתי ביטון, ד"ר מיכל גטניו־קלוש, ד"ר זהר לביא, ד"ר יאן סרדצה, ד"ר ליאור בירגר, שרה הלפרין, ד"ר אלישבע סדן, פרופ' כרמית כץ לתשומת לבכם - כדאי לבדוק מראש כל תוכנית לימודים, השתלמות וקורס המוצעים לכם על ידי המפרסמים ולברר אם הם מוכרים ע"י האיגוד לצורך גמול השתלמות. תוכן 2024 מאי || 103 גיליון דבר יו״ר האיגוד ענבל חרמוני 8 דבר יו״ר המערכת הנכנסת עדי פכטר־אלט 6 דבר יו״ר המערכת היוצאת אילנה בן שחר 7 חירום בין "מציאות משותפת" ל"מציאויות משותפות" תובנות חדשות בראי מלחמת "חרבות ברזל" אורית נוטמן־שורץ 9 חירום היערכות מנהל הרווחה בנתניה בזמן מלחמת "חרבות ברזל" אתגרים, מענים וערבות הדדית סיגל קני־פז, רותי גור 13
meidaos.new@gmail.com : כתובת המייל של המערכת מן המחקר "להבין שהיולדת היא בת אדם": למידה מחוויותיהן של יולדות לצורך הפחתת סימפטומטיזציה פוסט־ טראומטית לאחר לידה פליקס קפלן, יזהר בן שלמה, אניה לבי, נוהא איבראהים, יעלה טומסיס 42 מן הכנס שימו לב לילדים: כשטראומה אישית פוגשת טראומה קולקטיבית יום העיון השנתי של קמפוס חרוב לילדים מיכל אביעד, נריה מנצבך ריכרדסון 56 מחירום לשגרה "אין פרוטוקול חזרה" חוויות היציאה מהמלון והחזרה ל"שגרה" בקרב עובדות סוציאליות אשר עבדו עם מפונים במלונות ליאור בירגר 31 מחירום לשגרה תפיסת השיקום של נכי - המודל כוחות הביטחון החברתי־תפקודי לאה שלף, עידית עוז 22 חירום הכשרה מעשית מותאמת מצב סטודנטיות לעבודה סוציאלית עובדות עם מפונים במלונות שירלי חדידה־נעוס 18 מן השדה תהליכי תמיכה וקידום שגרה בחירום במסגרת מלחמת חרבות ברזל אינטגרציה בין עקרונות מרכזיים בריפוי בעיסוק ועבודה סוציאלית ורד שפיר קיסר, יעל מזור 36 על המדף לטובת הילדה אהובה אוברשטייןסקרה: 54 תודה לאילנה בן שחר אורית נוטמן־שורץ, עפרה ארן 59 אתיקה אתיקה בעולם הדיגיטלי - סוגיות אתיות בטיפול מרחוק ג'וליה גוזמן 50
קוראות וקוראים יקרים, גיליון זה מוקדש בראש ובראשונה לכבודה של אילנה בן שחר, שבחרה לפרוש מתפקידה כיו"ר המערכת אחרי עשור של עשייה מרובה למען מידעו"ס. זה היה עשור שהקפיץ את מידעו"ס בשנות דור לפחות; שנים שבמהלכן הוביל כל משבר להתחדשות יצירתית ולקפיצת מדרגה: משבר הקורונה הוליד את המעבר ומלחמת 7/10־ לגיליונות דפדוף אלקטרונים; מתקפת ה "חרבות ברזל" הולידו את גיליונות החירום ואת החבירה לפלטפורמה אינטרנטית נגישה. אילנה, אני מרשה לעצמי לומר שהעבודה הסוציאלית כולה מודה לך! א ַּת הדוגמה והמודל לאמירה ש"גובה הכנפיים הוא גובה החלום". זכות גדולה היא להיכנס אחריך לנעלי יו"ר מערכת מידעו"ס. השארת לי מקום מרופד, המאפשר להמשיך ולפתח את כתב העת. את הגיליון הנוכחי, שאנו עורכות יחד והוא גיליון מעבר מעבודה בחירום לעבודה בשגרת־חירום, בחרנו להוציא כגיליון דפדוף. מבחינתי, גיליון זה הוא בחזקת "כניסה עוטפת" לתפקידי החדש, בהיותו משקף את ערכי המקצוע, שהם גם התשתית לדרכי המקצועית: שאיפה לקידום מקצוע העבודה הסוציאלית והשירותים החברתיים בישראל מתוך יצירת שיתופי פעולה, פיתוח שירותים חדשניים והעשרת גופי . שאיפה זו עומדת, בין היתר, בליבו של המאמר הידע "היערכות מנהל הרווחה בנתניה בזמן מלחמת 'חרבות ברזל' - אתגרים, מענים וערבות הדדית" המופיע בגיליון זה. ראיית הבסיס ליצירת שינוי מוצלח בלמידת עומק המובילה תפיסה אסטרטגית, ראייה , כפי שמשתקף במאמר: מערכתית ויכולת ביצועית "תפיסת השיקום של נכי כוחות הביטחון - המודל החברתי־תפקודי". עבודה מושתת איתור והבנה של צרכים ומשאבים למען מימוש חזון ראיית האדם במרכז , כפי שמדגימים כותבי וטיוב השירותים בהתאם המאמר: "תהליכי תמיכה וקידום שגרה בחירום במסגרת מלחמת חרבות ברזל - אינטגרציה בין עקרונות מרכזיים בריפוי בעיסוק ועבודה סוציאלית". חזון זה נסמך גם על מחקר דוגמת זה המוצג במאמר: "'להבין שהיולדת היא בת אדם': למידה מחוויותיהן של יולדות לצורך הפחתת סימפטומטיזציה פוסט־טראומטית לאחר לידה". בעירה פנימית לעיצוב דמותם המקצועית של סטודנטיות וסטודנטים לעבודה סוציאלית כסוכני . דוגמה מצוינת שינוי השואפים למקצוענות ומצוינות לכך תמצאו במאמר העוסק בתוכנית הכשרה ייחודית של סטודנטיות לעבודה סוציאלית ממכללת ספיר עם מפונים באילת. כל אלה יכולים להתקיים רק כאשר הם נשזרים בחוט .האתיקה המקצועיתהשני של העבודה הסוציאלית - אתיקה חיה, נושמת ומתפתחת ללא הרף, כפי שניתן ללמוד גם מהמאמר "אתיקה בעולם הדיגיטלי - סוגיות אתיות בטיפול מרחוק". המשאב לסיום, אך אולי הראשון במעלה, הוא המרכזי שלנו - האדם שבתוך המטפל או המטפל . גם במצבים מורכבים, כמתואר במאמר: שבתוך האדם "'אין פרוטוקול חזרה': חוויות היציאה מהמלון והחזרה ל'שגרה' בקרב עובדות סוציאליות אשר עבדו עם מפונים במלונות". לצערנו, בתקופה זו אנו חווים מצבים מורכבים ביותר בתדירות ובעוצמות שלא חווינו מעולם כחברה בישראל. מאמרה של פרופ' אורית נוטמן־שוורץ: "בין 'מציאות משותפת' ל'מציאויות משותפות': תובנות חדשות בראי מלחמת 'חרבות ברזל'", מפנה את הזרקור בדיוק לנקודה זו. אני מקווה שהעובדות והעובדים הסוציאליים - חברי המערכת, הכותבים, ובעיקר הקוראים - ימשיכו ליהנות מגיליונות מידעו"ס ומחלוקת הידע וההוויה, בכל הפלטפורמות החדשות שנציג בהן את התכנים. מייחלת, כמו כולנו, לשובם של החטופים והחטופות במהרה ולצמיחתנו, כחברה וכפרופסיה, מהמשבר הנורא שפקד ועדיין פוקד אותנו. ד"ר עדי פכטר־אלט ד"ר עדי פכטר־אלט || דבר יו״ר המערכת הנכנסת 6
קוראות וקוראים יקרים, זהו טור פרידה; סיכום של עשור בתפקידי כיו"ר מערכת מידע"וס. מלאכה קשה, שתמיד היה שכרה בצידה: הזדמנות להכיר מקרוב את העשייה העצומה שלכם, העו"סים, על שלל גווניה, תחומיה וההתחדשות המתמדת שלה, המותאמת לרוח תקופה ומוטמעת בקהילת העו"סים. שנים, 48 מידעו"ס התחיל לצאת לאור כבר לפני גיליונות מודפסים 103 ועד כה הגיע ה"יבול" לכדי גיליונות דיגיטליים. מזה עשור אני מלווה דרכו 3־ ו את ההתפתחות הפרופסיונלית של מקצוע העבודה הסוציאלית, לצד התפתחות איגוד העו"סים, אשר מלווה ותומך בהוצאתו לאור. זהו האיגוד היחיד בהסתדרות המשלב את ההיבט ה"איגודי" עם זה הפרופסיונלי. המאמרים המופיעים במידעו"ס משקפים את עבודת השדה לצד עבודת המחקר. הם גם מתעדים פרויקטים חדשניים, התואמים את רוחות התקופה ואת מצבי החירום והמשבר - החל ממשברים פנימיים של המקצוע, המשך בתקופת הקורונה ובתקופה הנוכחית - עת מלחמה ומשבר קולקטיבי אקוטי. כל אלה נוסף על תכנים מקצועיים של ימי שגרה, למידה, ימי עיון, ספרות מקצועית ושלל יוזמות. עם השנים אנו שותפים יותר ויותר לעשייה המחקרית והאקדמית, לעבודת השדה ולעבודה המשולבת. לאורך העשור ליוו אותי חבריי למערכת המידעו"ס, שפועלים כולם בהתנדבות ובמסירות אין קץ ומביאים/ות כל אחד/ת מהידע והניסיון שצבר בתחום מומחיותו/ה. אני רוצה להודות להם ובמיוחד לשלוש עורכות המשנה שליוו אותי בעשור זה: מיטל ויסמן צברי, ד"ר לירון בן עזרא ואיה אלמוג זקן, שסייעו לנווט את העיתון לאורך עשור של שינויים, התפתחויות מקצועיות וכיוונים חדשים ומחדשים. אבל "איפה היינו" שייך להיסטוריה. החשוב הוא היכן אנו נמצאים, ובעיקר - לאן נוליך את מידעו"ס בעתיד. אנו נמצאים בעיצומה של תקופה מטלטלת, כתושבי המדינה בכלל וכעובדות ועובדים סוציאליים בפרט. הפכנו ל"חזית שבעורף", ואנו פועלות ופועלים במרכז הבמה החברתית. כחברות מערכת מידע"ס, החשוב לנו מכול הוא להעלות את העשייה הזאת על הכתב, כדי שבעתיד נוכל להשתמש בה כתורה. אנו ערים לקושי שבהעלאת העשייה על הכתב ובהקצאת זמן לצורך העניין, ולכן חשוב לי שתבינו שיש לכך חשיבות גדולה, והיום יותר מתמיד. רגעי משבר ומצוקה הם הזמן שבו מודגשים חיוניותה ויכולותיה של העבודה הסוציאלית, הנדרשת לבנייה ולהטמעה של כלים חדשים. בעבודה זו שותפים ושלובים האקדמיה והשדה, תחומיה השונים של עבודת השדה ושילוב שלה עם מגוון גורמים נוספים. בחצי השנה האחרונה התאמנו את עצמנו למצב החירום, ערכנו שינוי גדול בתכנים ובמסגרת ומדי חודש בחודשו הנגשנו את התורה ואת דרכי העבודה באופן דיגיטלי. ניסינו לפתוח צוהר אל העשייה במציאות המשותפת, ולאפשר לכם לחלוק את העושר המקצועי הזה עם כלל נשות ואנשי המקצוע. הגמישות שלכם, הנכונות להתיישב ולכתוב בתוך הכאוס, הטלטלה, הלחץ והמצוקה - מעוררות גאווה אדירה. חשוב לי לחזור ולהדגיש שרק בזכותכם, כותבות וכותבים יקרים, אנחנו מצליחים להעביר לקהילת העו"סים ולקהילות מטפלות נוספות את החידושים והחדשנות, את העשייה והמחקר. יש לכך חשיבות רבה להתפתחות המקצוע. עומדות לפנינו לא מעט משימות חדשות, ובעיקר להרחיב את קהל הקוראות והקוראים ולהגיע לכלל העו"סים גם בעידן הדיגיטלי החדש. אנו מודעים למגבלות של עידן זה, המציף אותנו במידע רב, כמו גם ליתרונות הרבים שלו. אנו רוצים לוודא שהקריאה במידעו"ס תמשיך להיות מעניינת, מעשירה וממקדת לכל אחת ואחד מכם בתחום העשייה שלו; כולל הסטודנטים, דור העתיד של העבודה הסוציאלית. העת הזו היא נקודת מפנה, אשר דורשת מאיתנו לשנות ולעדכן את התכנים ואת דרכי השיווק וההפצה ולהתחבר לטכנולוגיות ולשיטות עבודה מתקדמות. חשוב, למשל, שנבנה אתר למידעו"ס, שיהיה אפשר גם לשוטט בו בכל עת וגם להתמצא בקלות ולהגיע ביעילות למאמרים ספציפיים. אני מאחלת הצלחה ליו"ר המערכת החדשה, ד"ר עדי פכטר אלט, ובטוחה שתנווט ביד מיומנת למקומות חדשים. זהו עידן חדש, וכפי שנאמר בשירו של יורם טהרלב: "אם זה טוב ואם זה רע, אין כבר דרך חזרה". ואולי טוב שאין דרך חזרה, כי יש לנו לאן לשאוף. עלינו לפלס דרך חדשה של תקווה. של תקווה להחזרת החטופים; תקווה לשמירה על כל מה שבנינו כאן, בארצנו ובמקצוע; תקווה לימים טובים לכולם. אני רוצה להודות לכולכם על עשור מעניין ומחדש. נהניתי מהעשייה. נהניתי מהקשר עם העו"סים בשדה ועם אנשי האקדמיה. נהניתי לראות את המקצוע שלנו הולך ומתפתח. אני רוצה לאחל לכם, העו"סים, להמשיך לפתח ולהתפתח, להתאים את עצמכם למצבים המשתנים, לעולם לא לוותר על חלומותיכם, על היוזמה וגם על הכתיבה - ותמיד להישאר בקדמת הבמה. שלכם בהוקרה ובהערכה, אילנה בן שחר עו״ס אילנה בן שחר || דבר יו״ר המערכת היוצאת 7
עובדות ועובדים יקרים, IFSW החודש התקיים בפנמה הכינוס הדו־שנתי של ה־ (הפדרציה הבין־לאומית של העובדים הסוציאליים). אני מצרפת את הנאום שנשאתי בכינוס, בתרגום לעברית, ומבקשת לאחל לכולנו זמנים טובים יותר, שבהם ישובו לביתם כל החטופים והסבל הנורא שגורמת המלחמה יסתיים. וכך אמרתי: איגוד העובדים הסוציאליים הישראלי מתנגד לשתי IFSW ההצהרות הקודמות, החד־צדדיות, שפרסם ה־ בהקשר למלחמה שבין ישראל לחמאס. פתח חמאס במתקפה ברברית 2023 באוקטובר 7־ ב על אזרחים חפים מפשע, ישראלים וזרים. המתקפה בני אדם 1,200 הרצחנית גרמה למותם בטרם עת של ולפציעתם של אלפים. במהלך המתקפה ביצעו מחבלי חמאס פשעים הכוללים אונס, הטלת מום, רצח, חטיפה והתקפת טילים מסיבית על חלקים נרחבים מישראל. מתקפת הטילים נמשכת עד היום ומותירה את אזרחי ישראל מאוימים, חסרי בית ופצועים. ישראל הגיבה כפי שכל מדינה אחרת הייתה מגיבה כדי להגן על אזרחיה. חשוב להדגיש שישראל לא ייחלה למלחמה הזו. חמאס אחראי לסיום הפסקת האש שהתקיימה עד באוקטובר. 7־ למתקפת ה אחת מרבים שנרצחו בביתם, בקיבוץ בארי, הייתה רינת שגב־אבן, עובדת סוציאלית במרכז לבריאות הנפש בדרום הארץ. רינת, בעלה וארבעת ילדיהם שהו בביתם, בחדר הבטוח, בזמן שמחבלי חמאס תקפו את הקיבוץ. כשהמחבלים הציתו את הבית, בני המשפחה טיפסו מחלון הממ"ד וניסו לתפוס מחסה בתוך קבוצת שיחים בחצר האחורית. רינת, בעלה ושני ילדיהם הגדולים נרצחו ביריות אקדח, כשהם מגינים בגופם על האחים הקטנים. שני הילדים הצעירים זחלו מתחת לגופות הוריהם ואחיהם, מצאו את דרכם לממ"ד של שכניהם ושרדו את הטבח. עכשיו הם יתומים. סיגל לוי היא עובדת סוציאלית נוספת שנרצחה באותו יום על ידי מחבלי חמאס. זה קרה בעת שהשתתפה ליד קיבוץ רעים. סיגל NOVA בפסטיבל המוזיקה הייתה במקום במסגרת תפקידה כעובדת סוציאלית בעלם - עמותה הפועלת עם מתבגרים וצעירים. בפסטיבל, היא ניהלה צוות מטפלים שתפקידם היה להציע תמיכה פסיכו־סוציאלית לחוגגים שנזקקו לכך. במהלך אותו יום חטפו מחבלי חמאס והובילו בכוח לעזה בני אדם, בהם תינוקות, ילדים צעירים, מתבגרים, 257 נשים וגברים צעירים וקשישים. אחת הנשים המבוגרות , דיצה היימן. 85 שנחטפו היא עובדת סוציאלית בת 50־ פחות ממחצית מהחטופים חזרו לישראל לאחר כ יום, בעקבות עסקה בין ישראל לחמאס. חלק מהאנשים ישראלים כבני 134 נרצחו בשבי. בעזה עדיין מוחזקים ערובה, כולל תינוק אחד, פעוט אחד, קשישים, אנשים חולים ופצועים ונשים וגברים הסובלים מהתעללות פיזית, נפשית ומינית לאורך ששת החודשים האחרונים. כמו כל מדינה, ישראל זכאית להגן על כלל אזרחיה ובהם גם העובדים הסוציאליים. אלה האחרונים עמדו בחזית הטיפול באוכלוסייה שנפגעה והציעו תמיכה מיידית לקורבנות הרבים של התקפות החמאס הנתעבות ושל המלחמה שבאה בעקבותיהן. עובדות ועובדים סוציאליים בכל רחבי ישראל סייעו לקורבנות הטבח ולבני משפחותיהם, למשפחות החטופים ולמשפחות השבים מן השבי, למאות אלפי עקורים, לפצועים - אזרחים וחיילים כאחד, ולמספר עצום של בני אדם, אזרחים וחיילים, הסובלים מפוסט־טראומה. השירותים ניתנו ועדיין ניתנים במספר רב של מסגרות, בהן בתי חולים, מרפאות ולשכות רווחה במרכזי הפינוי של העקורים מביתם. איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים הישראלי מכיר בנטל העצום שנושאים על כתפיהם העובדות והעובדים הסוציאליים, גם הישראלים וגם הפלסטינים, הנדרשים לטפל במספר בלתי נתפס של נפגעים. יתר על כן, הטראומה שהם חווים היא בלתי נתפסת. אנו מזועזעים מהטרגדיה בעזה, שנוצרה בעקבות באוקטובר. 7־ מתקפות הטרור הברבריות של חמאס ב עד היום הזה ממשיכים מחבלי חמאס לתקוף את אזרחי ישראל ומשתמשים באוכלוסייה האזרחית בעזה כמגן אנושי. חמאס מציג זלזול מוחלט במשפט הבין־לאומי ובחיי אזרחים, ישראלים ופלסטינים כאחד, ופוגע במכוון במאמצים ההומניטריים שנועדו לסייע לאוכלוסייה בעזה. איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים הישראלי מביע את צערו הכן על מותם, פציעתם וסבלם של אזרחים חפים מפשע ומביע סולידריות עם הקולגות הפלסטינים. יקרא לשחרורם המיידי ללא IFSW אנו מבקשים שה־ תנאי וללא פגע נוסף של החטופים הישראלים, ולחיסולו של חמאס - מדינית וצבאית. מהלכים אלה יאפשרו הפסקת אש. אלו הם הצעדים הראשונים בדרך לפתרון המשבר הנוכחי ולחידוש המשא ומתן בין הצדדים. ההסלמה באנטישמיות ובאיסלאמופוביה ברחבי העולם מדאיגה את כולנו, אבל לא ניתן לאלה המבקשים להשתמש במשבר כדי להפריד בינינו להצליח. ההתנגדות החזקה שלנו, כעובדים סוציאליים, למלחמה, לאלימות ולכל צורה של גזענות, חייבת לאחד את כולנו למאבק על שלום וצדק לכולם. אני רוצה לשלוח מפה מסר מחזק לעובדות ולעובדים הסוציאליים בישראל. אתם, כולכם, מבצעים עבודה קשה, מאומצת ומקצועית בימים אלה. אתן ואתם הגיבורות והגיבורים שלי. ענבלשלכם, עו״ס ענבל חרמוני || דבר יו״ר האיגוד 8
בין "מציאות משותפת" , לאחר מבצע "שומר חומות", 2021 בחודש מאי ||| פרסמתי בחוברת מידעו"ס מאמר שכותרתו "הסדק בחומה": מבצע "שומר חומות" כמציאות משותפת https://meidaos.socialwork.org (ראה: . ). אירועי il/96_articles/shared-reality.pdf 7־ "השבת השחורה" שפקדו את מדינת ישראל ב , ומלחמת "חרבות ברזל" שבאה 2023 באוקטובר בעקבותיהם, העלו מחדש את השאלה בדבר המושג "מציאות משותפת". נראה כי לנוכח מורכבות האירועים, המשלבים טראומה קיצונית וקולקטיבית, טבח ושבי, כמו גם אובדן ושכול של אזרחים וחיילים, מתחייבת חשיבה מחדש על המושג. חשיבה זו נחוצה במיוחד לאור העובדה שהמושג "מציאות משותפת" הפך לנחלת הכלל ולשכיח בקרב העובדים הסוציאליים. המושג "מציאות משותפת", או כפי שמקובל להגדירו בישראל: "מציאות טראומטית משותפת" (לביא ואחרות, ), מתמקד בעיקר באופן שחשיפה כפולה של המטפל 2015 ושל המטופלים מציבה אתגר ייחודי בקשר המסייע. המטפל/העובד הסוציאלי לא רק חשוף לאיום ישיר ודואג להשלכות החשיפה לאיום על יקיריו, אלא בו זמנית חשוף לתגובות המיידיות ולתהליכי העברה המאפיינים את המטופל ואת הקשר הבין־אישי ומושפע מהם. מחקרים מראים כי במצבי "מציאות משותפת" חלה הפרה של האי־סימטריה המאפיינת את היחסים השכיחים בין ). שינוי זה אינו Boulanger, 2013( המטפל למטופל רק תוצאת המיקום הפיזי שתהליכי העזרה מתקיימים בו, אלא גם של התהליכים הלא מודעים המתרחשים במהלך הסיוע, אשר משפיעים על יכולת האמפתיה של המטפל, מגבירים את תגובות המצוקה ואת התגובות החודרניות שלו, ובמקביל גם את השימוש בחשיפה אישית ובעצמי שהוא מיישם במהלך הקשר המסייע. הפרת האיזון מאתגרת את השיח הטיפולי ומחדדת את מורכבות האחזקה הטיפולית במציאות משותפת ), כמו גם את הצורך בהכשרה Tosone et al., 2012( ייעודית ובליווי של תהליכי הסיוע לפני אירועי חירום, טרור ומלחמה, בהוראה "תחת אש" תוך כדי, Nuttman-Shwartz ;2022 , ולאחריהם (גדות &). אלה יאפשרו Shoval-Zuckerman, 2024 לסייע לעובדים לפתח "כשירות חירומית" מבעוד מועד (נוטמן־שורץ ושחר, בפרסום). מאידך גיסא, התערבות במצבי "מציאות משותפת" פותחת צוהר, כמקובל בתאוריות המתמקדות במצבים טראומטיים, גם לצמיחה פוסט־טראומטית ולחוסן משותף, תהליכים שהם פועל יוצא של חוויית הסיוע ההדדי, היצירתיות והיכולת לעזור ולקבל עזרה ולפתח צמיחה וחוסן משותפים ומקצועיים .)Nuttman-Shwartz, 2015; 2023( אורית נוטמן־שורץ מאמר זה מוקדש לכל תושבי הנגב המערבי, שעמדו בגבורה במלחמתם על הבית באירועי ה"שבת השחורה", ולזכרו של ראש מועצת שער הנגב אופיר ליבשטיין ז"ל, שנרצח במהלך הטבח בעודו מגן על קיבוצו כפר עזה. ל"מציאויות משותפות" תובנות חדשות בראי מלחמת "חרבות ברזל" 9 פרופ' מן המניין בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר, עו"ס | פרופ' אורית נוטמן־שורץ ואנליטיקאית קבוצתית. הקימה וייסדה את בית הספר לעבודה סוציאלית ועמדה בראשו בעשור הראשון . הקימה ועמדה בראש רשות המחקר במכללה. בין השנים 2022-2020 ) ובין השנים 2013-2003( לקיומו התפרסם הספר שערכה - "עבודה 2022 כיהנה כיו"ר המועצה לעבודה סוציאלית בישראל. בשנת 2019-2011 שנים של עבודה במצבי החירום בעוטף עזה. 20 סוציאלית תחת אש - תיאוריה, מחקר והתערבות", המסכם זכתה באות הוקרה מטעם כנסת ישראל, הקרן לידידות ואיגוד 2016 הוענק לה פרס קטן ובשנת 2014 בשנת העובדים הסוציאליים, על מאמציה פורצי הדרך לשילוב עבודה אקדמית ועבודה עם קהילות נזקקות. חירום ||||
ץרוש־ןמטונ | "תופתושמ תויואיצמ"ל "תפתושמ תואיצמ" ןיב מלחמת "חרבות ברזל" גרמה לעשרות אלפי נפגעי חרדה וחידדה ביתר שאת את נחיצות ההתמודדות של אנשי מקצועות הסיוע עם אירועי המלחמה. מציאות זו מאפשרת להקשיב ולשמוע את קולותיהם של מי ששרדו את הטבח ביישובי עוטף עזה, של ניצולי פסטיבל הנובה, של מי שחזרו מהשבי, של בני משפחותיהם של החטופים, של בני משפחות הנמצאים בחזית, של המשפחות השכולות ושל אלפי המפונים מבתיהם, ולבחון מחדש, באמצעות קולותיהם, את המושג "מציאות טראומטית משותפת". עיון מקרוב באירועי המלחמה מאפשר לראות כי מדובר בצבר אירועים טראומטיים שהפכו למלחמה מתמשכת, והם דורשים, לאחר התגובה הראשונית, מאמץ והתארגנות לאורך זמן. אלה מאופיינים בין היתר בצורך בהתמדה, בשמירה על תחושת מסוגלות, במעברים ובהתמודדות עם אירועים בעצימות גבוהה ונמוכה, המעוררים מנעד רגשי, התנהגותי וקוגניטיבי רחב. נוסף על כך, מלחמת "חרבות ברזל" היא אירוע טראומטי מרובה אובדנים, חלקם לא מוכרים, כמו חטיפה של אזרחים רבים מבתיהם ולקיחתם בשבי. אירוע זה משלב בתוכו מצבי טראומה ואובדן מסוגים שונים ותגובות לחץ, חרדה, אימה ופחד, לצד אבל ויגון המלווים בצער, כאב וסבל. במקביל, נעשה פינוי של אוכלוסיות רחבות ומגוונות, כולל עובדים סוציאליים, מאזורי הארץ השונים לאתרי פינוי ארעיים, לזמן ממושך ולא ידוע. כל אלה הם אירועים טראומטיים מורכבים, שנדרשים להם - יחד ולכל אחד בפני עצמו - זמן התאוששות ובנייה של חיים חדשים, לצד פעילות של זיכרון והנצחה. בהתאם לריבוי האירועים, טיבם השונה ובעיקר התמשכותם, יש מקום לתארם על פני ציר הזמן, כדלקמן: 7 באוקטובר - טבח ביישובי העוטף ובמסיבה מלחמה מתמשכת של אזרחים, אנשי כוחות הביטחון וחיילים בסדיר ובמילואים מלחמה מתמשכת: חטופים לעזה והשבים משבי חמאס פצועים וחללים פינוי יישובים ושהות באתרי פינוי אזעקות בעצימות גבוההנמוכה כפי שניתן לראות בתרשים הזרימה, מדובר במספר גדול של אירועים, שרמת השותפות והמעורבות של כלל האזרחים בהם - כמכלול ובכל אחד מהם בנפרד - אינה בהכרח זהה או דומה. ביטוי לכך אפשר לראות בדבריו של אחד מתושבי היישובים שעברו טבח משמעותי ב"שבת השחורה": "אני לא הייתי בקיבוץ באותו היום אז חסרה לי חוליה בסיפור... ואפילו שכל השכונה שלנו נמחקה, אני לא באמת מעכל ומבין מה הם עברו בשעות הממושכות שבהן הם היו בממ"ד. אני מרגיש פגוע מאוד, בטח לעומת אחרים שלא גרים בעוטף, להם אין משפחה .ו/או חברים שנרצחו ו/או נחטפו" או אחרת שאומרת לי: "בעלי בעזה... נלחם, ופה בתי הקפה מלאים... מצד אחד אני שמחה, מאידך אני שואלת את עצמי: האם זו אותה מדינה?". דוגמאות אלו מחדדות את השאלה אם אכן כולנו באותה סירה. מאפייני האירועים הנוכחיים והיקף הנפגעים מחייבים הערכה מחדש של המצופה מאנשי המקצוע המטפלים כדי שיוכלו לסייע לאזרחים הנמצאים תחת אש, לאלה שפונו אחוזי אימה מבתיהם שבקו הגבול או ממסיבת הנובה, ללוחמים השבים מהקרבות ולמשפחותיהם. לאור מורכבות האירועים המשלבים מצבי טראומה ואובדן, טבח, רצח, חטיפה ושבי, פינוי ומלחמה - יש לבדוק מחדש את התאמת ההגדרה "מציאות משותפת" ולשאול באומץ אם אכן מדובר ב"מציאות משותפת" אחת או בריבוי "מציאויות משותפות". האם די בעובדה שאני, כעובדת סוציאלית, שייכת לאותה קהילה, כדי להגדיר "מציאות משותפת" ולהבין את השלכותיה, או שמא זה נכון רק למצבים שחוויתי באופן ישיר - כ"עובדת טראומה" וכאדם - את אירועי "השבת השחורה" או את המציאות שבה הבן/הבעל לוחם בימים אלו בעזה? ואולי בעצם היותי תושבת המדינה, אני שותפה לאותה מציאות במקביל להיותי מסייעת? תחום דעת נוסף המסייע להתמודדות עם שאלה זו הוא תחום החירום (נוטמן־שורץ ושחר, בפרסום). בעת ימים אנחנו נמצאים באירוע 120 כתיבת שורות אלו, מזה מתמשך ומתגלגל, שעוצמתו פחתה ככל שחלף הזמן ומיקודו הנוכחי הוא הן באזורי הלחימה והן באתרי הפינוי. השוני וההשתנות תואמים במהותם את הגדרותיהם של ) על אודות חשיפה אינטנסיבית, 2010( להד ולנקין חשיפה מתמשכת ועימותים ממוקדים ספורדיים כמו פיגועי טרור, המסייעות לאפיין בין היתר את רמת מצב החירום ואת הנחיצות לעבור ממצב אקוטי פתאומי, שיש בו סכנה קיומית המחייבת תגובה מיידית, למצב שבו אנו נדרשים לפעול בו־זמנית כבמצב המלחמה ובמקביל לקיים שגרה. זאת תוך שליטה במצב והבנה כי בעיות החיים השגרתיות (כמו אלימות במשפחה או חולי ממושך) ממשיכות להתקיים במקביל, וכי עלינו להיערך לשגרת חירום המחייבת גם להתחיל להיערך לעתיד לבוא, "ליום שאחרי", ולקבל את העובדה שיותר ויותר אנשים חוזרים למעגל העבודה ומצליחים לנהל את תפקידיהם ושגרת חיים נורמטיבית, בידיעה שמעת לעת יארעו מצבי חירום. ניתן לראות זאת בציר שלהלן: באוקטובר - 7 התקפת הפתע, כניסה קרקעית מצב חירום ככל שחולף הזמן ....ועד לחזרה לשגרה שגרת חירום השבוע השלישי למלחמה - התארגנות למצב מתמשך השגרת חירום 10 ||||
2024 , מאי 103 מידעו"ס דוגמה למעברים אלו נצפתה בפגישותיי עם קבוצה של מפונים מאזור עוטף עזה. בפגישה הראשונה, שהתקיימה סמוך לפינוי, הם הביעו שוב ושוב את הרגשות והמחשבות וסיפרו על המעשים שעשו בעת שישבו בחדרים המוגנים/ באוקטובר. הם חזרו והקריאו את הודעות 7־ מקלטים ב הווטסאפ שקיבלו באותו יום מיקיריהם שבסופו של דבר נרצחו. הם ציינו כי האירועים והתמונות של אותו יום עוררו זיכרונות מאירועים טראומטיים קודמים לאורך ההיסטוריה, בעיקר מהשואה, והביעו צער ואכזבה גדולה מהצבא. שוב ושוב חזר המשפט: "אני לא מבין למה הם לא הגיעו בזמן והשאירו אותנו לדאוג לעצמנו". שבוע לאחר מכן, נראה היה שאנשים הצליחו להתחיל להתארגן באוקטובר 7 בכוחות עצמם. הם מיעטו לדבר על אירועי וניכר שהתחילו לחשוב איך להתמודד עם האובדנים הרבים שחוו. חלקם אף העזו לשאול את עצמם אם הם צריכים ללכת לכל ההלוויות, אם הם רוצים ללכת, או שניתן "רק" ללכת ולנחם במעגלי השבעה השונים. נראה כי דיון מסוג זה עוזר לעכל את האירועים הקיצוניים שפקדו אותם ואת האבדות הרבות שחוו. בחלוף חודש, המשתתפים התחילו לשאול על מצב בתיהם שנשארו מאחור והכניסה אליהם אסורה, על חזרה לעבודה חלקית, ובמקביל החלה לחלחל ההבנה שתקופת הפינוי תימשך זמן רב ויש להתאים לכך את ההתארגנות. התבוננות מקרוב בדברי המפונים ובהתנהגותם עזרה לזהות שונות בתגובות: יש אנשים שהצליחו, לדבריהם, "למשוך את עצמם למעלה"; אחרים שעברו מתגובת דחק ); כאלה שחזרו ASD ) להפרעת דחק חריפה ( ASR חריפה ( |||| לתפקוד הנורמטיבי המאפיין אותם; וכאלה שהתעלמו מן הסכנה. הצורך לנסות להבין מה מאפיין את האנשים שאנחנו פוגשים כעובדים סוציאליים, בין אם הם מטופלים, מודרכים או עמיתים, הופך למשמעותי במיוחד לא רק לאור שונות המשותפּות, אלא גם לאור העובדה שתושבי עוטף עזה שנחשפו לאירועי השבת השחורה ולמלחמה כבר עברו שנות חשיפה ממושכת ומצטברת - והמלחמה עדיין 20 נמשכת, שרבים מבני משפחותיהם או חברים וקרובים אחרים עדיין בשבי בעזה ושהם עדיין חיים בבתי מלון ובדיור זמני. מציאות זו מגבירה את תחושת חוסר היציבות והניכור, מקטינה את יכולתם להתאבל ולעבד את אירועי ה"שבת השחורה" ואירועי המלחמה ומבליטה את רמות Nuttman הדמיון והשוני בין המטפלים למטופלים (- .)Shwartz & Shaul, 2021 תובנות חדשות אלו מחדדות את הצורך לאפשר גם את השונות בין עובדים סוציאליים הנמצאים באותה סירה עם מטופליהם לבין אלו שרמת המשותפות שלהם שונה/קטנה ו/או אחרת. מחקר שנערך בקרב עובדי טראומה מאזורים שונים בארץ בתקופת מגפת הקורונה, מעלה כי בעוד באזור הדרום ובעוטף עזה העובדים הסוציאליים דיווחו כי הם בעלי ידע ומיומנויות מותאמים למצבים שהם ומטופליהם נמצאים בהם במציאות טראומטית משותפת, במיוחד לאור ניסיונם מזה שני עשורים בעבודה מתמשכת "תחת אש" ובמעבר ממצבי שגרה למצבי חירום, עובדים באזורי הארץ האחרים, שלא חוו "שגרת חירום", דיווחו כי הידע הכללי המתמקד במצבי טראומה, חירום ואסון www.depositphotos.com : צילום 11 ||||
ץרוש־ןמטונ | "תופתושמ תויואיצמ"ל "תפתושמ תואיצמ" ןיב אינו משקף דיו את הידע והמיומנויות הנדרשים לעבודה .)2022 , ב"מציאות משותפת" (נוטמן־שורץ מכאן יש לבחון מקרוב איזו מציאות טראומטית משותפת מתקיימת בין העובד למסתייע. תשובה לשאלה זו תאפשר לתת מקום לחוויה הייחודית של כל מטופל ומטופל ולשונות הקיימת בין סוגי האירועים (חטיפה/טבח/שהייה ממושכת בממ"ד כשמחבלים נמצאים ביישוב/פינוי) ובחוויות הנגזרות מכל אירוע, וכך גם לחוויית אנשי הסיוע הנמצאים באותה מציאות משותפת ייחודית - שגם להם נדרשים לא רק הכשרה, אלא גם ליווי והדרכה במהלך עבודתם. לסיכום מלחמת "חרבות ברזל" חשפה באחת אוכלוסיות רבות של עובדים סוציאליים ועובדי טראומה נוספים לחוויה חוזרת, ולפעמים ראשונה, של מצב שבו הם נדרשים לתת סיוע כאשר האירוע הטראומטי הוא קולקטיבי, משותף לקהילה כולה, כולל הם עצמם ובני משפחותיהם. בשונה מאירועי עבר, במלחמה הנוכחית כמה עובדים סוציאליים נרצחו/נחטפו לעזה ואחרים נעקרו עם משפחותיהם. כך נדרשים העו"סים לפעול בתפקידם המקצועי כאשר הם נמצאים במצב דומה לזה של מטופליהם - במציאות טראומטית משותפת. יתרה מכך, התמשכות המלחמה אינה מאפשרת זמן לעבד את עוצמת האירועים ואת השלכות החשיפה הישירה, העקיפה והמשותפת, ובה בעת להתמודד בהצלחה עם המכשולים המאפיינים התערבות במצבי מציאות משותפת, ליצור קשר מסייע Dekel מיטבי גם במצב זה ואף לפתח חוסן משותף ( .)& Baum, 2010; Nuttman-Shwartz, 2023 למרות הקשיים, רבים מהעובדים הסוציאליים ומתושבי האזור המשיכו בתקופה זו להחזיק תקווה, לשאוף ליצירת עתיד טוב יותר, לדמיין ולתכנן ואף להתחיל לבנות מחדש את ביתם ואת קהילותיהם, ברוח דבריו ||| של אופיר ליבשטיין ז"ל: "הטוב והאור ינצחו". רשימת המקורות ). מציאות טראומטית משותפת - המפגש 2022( ' גדות, ל בין האישי למקצועי בהוראת סמינר הכשרה. בתוך: א' (פרק עבודה סוציאלית תחת אשנוטמן־שורץ (עורכת), ). הוצאת פרדס. 189-167 ' , עמ 6 ). "מרחב 2015( ' לביא, ת', נוטמן־שורץ, א', ודקל, ר מוגן": התערבות טיפולית במציאות טראומטית .284-261 ,)2( חברה ורווחה להמשותפת. ). טיפול בימי קורונה: מציאות 2022( ' נוטמן־שורץ, א טראומטית משותפת כתורמת למצוקה? בתוך: א' עבודה סוציאלית תחת אשנוטמן־שורץ (עורכת), ). הוצאת פרדס. 480-459 ' , עמ 17 (פרק נוטמן־שורץ, א' ושחר, א' (בפרסום). כשירות חירומית: ניהול משברים וסיכונים במצבי חירום. בתוך: ק' צבע, .מנהיגות וניהול ארגוני רווחהושמיד, ה' (בפרסום), Boulanger, G. (2013). Fearful symmetry: Shared trauma in New Orleans after hurricane Katrina. Psychoanalytic Dialogues, 23(1), 31-44. https://doi.org/10.1080/10481885.2013.752700 Dekel, R., & Baum, N. (2010). Intervention in a shared traumatic reality: A new challenge for social workers. British Journal of Social Work, 40(6), 1927–1944. doi:10.1093/bjsw/bcp137 Lahad, M., & Leykin, D. (2010). Ongoing exposure versus intense periodic exposure to military conflict and terror attacks in Israel. Journal of Traumatic Stress, 23(6), pp. 691–698. doi: 10.1002/jts.20583 Nuttman-Shwartz, O. (2015). Shared resilience in a traumatic reality: A new concept for trauma workers exposed personally and professionally to collective disaster. Trauma, Violence, & Abuse, 16(4), 466–475. https://doi.org/10.1177/1524838014557287 Nuttman-Shwartz, O. (2022). Shared reality as a result of war and terror. In A. Goelitz (Ed), Shared mass trauma in social work: Implications and strategies for resilient practice (Chapter 6, pp. 104-127). Routledge. Nuttman-Shwartz, O. (2023). Secondary posttraumatic growth and resilience in shared traumatic situations. In R. Berger (Ed.), Posttraumatic growth and resilience (Chapter 39). Routledge. Nuttman-Shwartz, O., & Shaul, K. (2021). Online therapy in a shared reality: The novel coronavirus as a test case. Traumatology, 27(4), 365–374. https://doi.org/10.1037/trm0000334 Nuttman-Shwartz, O., & Shoval-Zuckerman, Y. (2024). Online social work teaching: Reflections and lessons learned. In Y. Latzer & L. Shklarski (Eds.), Social work education and the COVID-19 pandemic: International insights toward innovation and creativity (Chapter 6). Routledge, London, UK. Tosone, C., Nuttman–Shwartz, O., & Stephens, T. (2012). Shared trauma: When the professional is personal. Clinical Journal of Social Work, 40(2), 231–239. doi:10.1007/s10615–012–0395–0 PDF להורדת המאמר בקובץ 12 ||||
היערכות מנהל הרווחה בנתניה בזמן מלחמת "חרבות ברזל" אתגרים, מענים וערבות הדדית סיגל קני־פז, רותי גור מבוא המעבר משגרה לחירום בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" היה מהיר, עוצמתי ומורכב. האתגר שעמד לפנינו היה חסר תקדים בהיקפו ובחומרתו ודרש התגייסות מלאה של כלל עובדי מנהל הרווחה, בכל הדרגות, ובעיקר דרש מאיתנו גמישות וחשיבה מחוץ לקופסה. לאחר שאתאר במאמר זה את התחושות שליוו אותנו בימים הראשונים למלחמה, אפנה זרקור אל האתגרים שניצבו בפני מנהל הרווחה ואל המענים שיצרנו במסגרת מערך החירום, תוך למידה מתמדת ושיפור מתמשך. הלם, בלבול ראשוני והתעשתות 8־ במפגש דחוף שערכנו במנהל הרווחה של נתניה ב באוקטובר ניכרו הנחישות והרצון לעשות כל מה שצריך כדי לסייע לתושבים, לצד ההלם ותחושת הכאוס הלאומי. מילים כגון "נעדרים", "חטופים", "נרצחים", "חללים", "חשופים לטבח" ריחפו באוויר. בתוך יממה, גם המילה "מפונים" התחילה להתקבע בתוכניות העבודה המתגבשות. בתוך ההלם הראשוני, ובניסיון להבין את משמעותן של המילים הללו, עלתה ההכרה שמדובר בטראומה לאומית ואישית שמשמעויותיה עדיין מעורפלות. לתחושות הקשות של כולנו בעקבות הטבח והאירועים הקשים התווספו הדאגה לשלום יקירינו - ילדינו, בני הזוג שלנו, קרובינו וחברינו - שנקראו להתגייס, וכן תחושות חרדה לנוכח המלחמה המתרגשת עלינו. למרות התחושות הקשות שליוו אותנו באותם ימים ראשונים, הן ברמה הלאומית והן ברמה האישית, התגייסנו מייד לבניית מערך חירום חדש בנתניה, שייתן מענה לצרכים הדחופים שנוצרו. המענים שגובשו בשורות מרות וליווי משפחות הנעדרים והחללים בעקבות המספר הלא מבוטל של משפחות בנתניה שיקיריהן נעדרו, ומתוך ההבנה שחווייתה של משפחה |||| 13 חירום סגנית ראש מנהל הרווחה ומנהלת המרכז לשלום המשפחה, נתניה; עמיתת הוראה | ד"ר סיגל קני־פז בביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב; מטפלת ומדריכה טיפול הורה-ילד ממוקד טראומה cigalkp@gmail.com .)CPP( ראש מנהל הרווחה והשירותים החברתיים נתניה. | רותי גור
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=