ץרוש־ןמטונ | "תופתושמ תויואיצמ"ל "תפתושמ תואיצמ" ןיב מלחמת "חרבות ברזל" גרמה לעשרות אלפי נפגעי חרדה וחידדה ביתר שאת את נחיצות ההתמודדות של אנשי מקצועות הסיוע עם אירועי המלחמה. מציאות זו מאפשרת להקשיב ולשמוע את קולותיהם של מי ששרדו את הטבח ביישובי עוטף עזה, של ניצולי פסטיבל הנובה, של מי שחזרו מהשבי, של בני משפחותיהם של החטופים, של בני משפחות הנמצאים בחזית, של המשפחות השכולות ושל אלפי המפונים מבתיהם, ולבחון מחדש, באמצעות קולותיהם, את המושג "מציאות טראומטית משותפת". עיון מקרוב באירועי המלחמה מאפשר לראות כי מדובר בצבר אירועים טראומטיים שהפכו למלחמה מתמשכת, והם דורשים, לאחר התגובה הראשונית, מאמץ והתארגנות לאורך זמן. אלה מאופיינים בין היתר בצורך בהתמדה, בשמירה על תחושת מסוגלות, במעברים ובהתמודדות עם אירועים בעצימות גבוהה ונמוכה, המעוררים מנעד רגשי, התנהגותי וקוגניטיבי רחב. נוסף על כך, מלחמת "חרבות ברזל" היא אירוע טראומטי מרובה אובדנים, חלקם לא מוכרים, כמו חטיפה של אזרחים רבים מבתיהם ולקיחתם בשבי. אירוע זה משלב בתוכו מצבי טראומה ואובדן מסוגים שונים ותגובות לחץ, חרדה, אימה ופחד, לצד אבל ויגון המלווים בצער, כאב וסבל. במקביל, נעשה פינוי של אוכלוסיות רחבות ומגוונות, כולל עובדים סוציאליים, מאזורי הארץ השונים לאתרי פינוי ארעיים, לזמן ממושך ולא ידוע. כל אלה הם אירועים טראומטיים מורכבים, שנדרשים להם - יחד ולכל אחד בפני עצמו - זמן התאוששות ובנייה של חיים חדשים, לצד פעילות של זיכרון והנצחה. בהתאם לריבוי האירועים, טיבם השונה ובעיקר התמשכותם, יש מקום לתארם על פני ציר הזמן, כדלקמן: 7 באוקטובר - טבח ביישובי העוטף ובמסיבה מלחמה מתמשכת של אזרחים, אנשי כוחות הביטחון וחיילים בסדיר ובמילואים מלחמה מתמשכת: חטופים לעזה והשבים משבי חמאס פצועים וחללים פינוי יישובים ושהות באתרי פינוי אזעקות בעצימות גבוההנמוכה כפי שניתן לראות בתרשים הזרימה, מדובר במספר גדול של אירועים, שרמת השותפות והמעורבות של כלל האזרחים בהם - כמכלול ובכל אחד מהם בנפרד - אינה בהכרח זהה או דומה. ביטוי לכך אפשר לראות בדבריו של אחד מתושבי היישובים שעברו טבח משמעותי ב"שבת השחורה": "אני לא הייתי בקיבוץ באותו היום אז חסרה לי חוליה בסיפור... ואפילו שכל השכונה שלנו נמחקה, אני לא באמת מעכל ומבין מה הם עברו בשעות הממושכות שבהן הם היו בממ"ד. אני מרגיש פגוע מאוד, בטח לעומת אחרים שלא גרים בעוטף, להם אין משפחה .ו/או חברים שנרצחו ו/או נחטפו" או אחרת שאומרת לי: "בעלי בעזה... נלחם, ופה בתי הקפה מלאים... מצד אחד אני שמחה, מאידך אני שואלת את עצמי: האם זו אותה מדינה?". דוגמאות אלו מחדדות את השאלה אם אכן כולנו באותה סירה. מאפייני האירועים הנוכחיים והיקף הנפגעים מחייבים הערכה מחדש של המצופה מאנשי המקצוע המטפלים כדי שיוכלו לסייע לאזרחים הנמצאים תחת אש, לאלה שפונו אחוזי אימה מבתיהם שבקו הגבול או ממסיבת הנובה, ללוחמים השבים מהקרבות ולמשפחותיהם. לאור מורכבות האירועים המשלבים מצבי טראומה ואובדן, טבח, רצח, חטיפה ושבי, פינוי ומלחמה - יש לבדוק מחדש את התאמת ההגדרה "מציאות משותפת" ולשאול באומץ אם אכן מדובר ב"מציאות משותפת" אחת או בריבוי "מציאויות משותפות". האם די בעובדה שאני, כעובדת סוציאלית, שייכת לאותה קהילה, כדי להגדיר "מציאות משותפת" ולהבין את השלכותיה, או שמא זה נכון רק למצבים שחוויתי באופן ישיר - כ"עובדת טראומה" וכאדם - את אירועי "השבת השחורה" או את המציאות שבה הבן/הבעל לוחם בימים אלו בעזה? ואולי בעצם היותי תושבת המדינה, אני שותפה לאותה מציאות במקביל להיותי מסייעת? תחום דעת נוסף המסייע להתמודדות עם שאלה זו הוא תחום החירום (נוטמן־שורץ ושחר, בפרסום). בעת ימים אנחנו נמצאים באירוע 120 כתיבת שורות אלו, מזה מתמשך ומתגלגל, שעוצמתו פחתה ככל שחלף הזמן ומיקודו הנוכחי הוא הן באזורי הלחימה והן באתרי הפינוי. השוני וההשתנות תואמים במהותם את הגדרותיהם של ) על אודות חשיפה אינטנסיבית, 2010( להד ולנקין חשיפה מתמשכת ועימותים ממוקדים ספורדיים כמו פיגועי טרור, המסייעות לאפיין בין היתר את רמת מצב החירום ואת הנחיצות לעבור ממצב אקוטי פתאומי, שיש בו סכנה קיומית המחייבת תגובה מיידית, למצב שבו אנו נדרשים לפעול בו־זמנית כבמצב המלחמה ובמקביל לקיים שגרה. זאת תוך שליטה במצב והבנה כי בעיות החיים השגרתיות (כמו אלימות במשפחה או חולי ממושך) ממשיכות להתקיים במקביל, וכי עלינו להיערך לשגרת חירום המחייבת גם להתחיל להיערך לעתיד לבוא, "ליום שאחרי", ולקבל את העובדה שיותר ויותר אנשים חוזרים למעגל העבודה ומצליחים לנהל את תפקידיהם ושגרת חיים נורמטיבית, בידיעה שמעת לעת יארעו מצבי חירום. ניתן לראות זאת בציר שלהלן: באוקטובר - 7 התקפת הפתע, כניסה קרקעית מצב חירום ככל שחולף הזמן ....ועד לחזרה לשגרה שגרת חירום השבוע השלישי למלחמה - התארגנות למצב מתמשך השגרת חירום 10 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=