2024 , מאי 103 מידעו"ס דוגמה למעברים אלו נצפתה בפגישותיי עם קבוצה של מפונים מאזור עוטף עזה. בפגישה הראשונה, שהתקיימה סמוך לפינוי, הם הביעו שוב ושוב את הרגשות והמחשבות וסיפרו על המעשים שעשו בעת שישבו בחדרים המוגנים/ באוקטובר. הם חזרו והקריאו את הודעות 7־ מקלטים ב הווטסאפ שקיבלו באותו יום מיקיריהם שבסופו של דבר נרצחו. הם ציינו כי האירועים והתמונות של אותו יום עוררו זיכרונות מאירועים טראומטיים קודמים לאורך ההיסטוריה, בעיקר מהשואה, והביעו צער ואכזבה גדולה מהצבא. שוב ושוב חזר המשפט: "אני לא מבין למה הם לא הגיעו בזמן והשאירו אותנו לדאוג לעצמנו". שבוע לאחר מכן, נראה היה שאנשים הצליחו להתחיל להתארגן באוקטובר 7 בכוחות עצמם. הם מיעטו לדבר על אירועי וניכר שהתחילו לחשוב איך להתמודד עם האובדנים הרבים שחוו. חלקם אף העזו לשאול את עצמם אם הם צריכים ללכת לכל ההלוויות, אם הם רוצים ללכת, או שניתן "רק" ללכת ולנחם במעגלי השבעה השונים. נראה כי דיון מסוג זה עוזר לעכל את האירועים הקיצוניים שפקדו אותם ואת האבדות הרבות שחוו. בחלוף חודש, המשתתפים התחילו לשאול על מצב בתיהם שנשארו מאחור והכניסה אליהם אסורה, על חזרה לעבודה חלקית, ובמקביל החלה לחלחל ההבנה שתקופת הפינוי תימשך זמן רב ויש להתאים לכך את ההתארגנות. התבוננות מקרוב בדברי המפונים ובהתנהגותם עזרה לזהות שונות בתגובות: יש אנשים שהצליחו, לדבריהם, "למשוך את עצמם למעלה"; אחרים שעברו מתגובת דחק ); כאלה שחזרו ASD ) להפרעת דחק חריפה ( ASR חריפה ( |||| לתפקוד הנורמטיבי המאפיין אותם; וכאלה שהתעלמו מן הסכנה. הצורך לנסות להבין מה מאפיין את האנשים שאנחנו פוגשים כעובדים סוציאליים, בין אם הם מטופלים, מודרכים או עמיתים, הופך למשמעותי במיוחד לא רק לאור שונות המשותפּות, אלא גם לאור העובדה שתושבי עוטף עזה שנחשפו לאירועי השבת השחורה ולמלחמה כבר עברו שנות חשיפה ממושכת ומצטברת - והמלחמה עדיין 20 נמשכת, שרבים מבני משפחותיהם או חברים וקרובים אחרים עדיין בשבי בעזה ושהם עדיין חיים בבתי מלון ובדיור זמני. מציאות זו מגבירה את תחושת חוסר היציבות והניכור, מקטינה את יכולתם להתאבל ולעבד את אירועי ה"שבת השחורה" ואירועי המלחמה ומבליטה את רמות Nuttman הדמיון והשוני בין המטפלים למטופלים (- .)Shwartz & Shaul, 2021 תובנות חדשות אלו מחדדות את הצורך לאפשר גם את השונות בין עובדים סוציאליים הנמצאים באותה סירה עם מטופליהם לבין אלו שרמת המשותפות שלהם שונה/קטנה ו/או אחרת. מחקר שנערך בקרב עובדי טראומה מאזורים שונים בארץ בתקופת מגפת הקורונה, מעלה כי בעוד באזור הדרום ובעוטף עזה העובדים הסוציאליים דיווחו כי הם בעלי ידע ומיומנויות מותאמים למצבים שהם ומטופליהם נמצאים בהם במציאות טראומטית משותפת, במיוחד לאור ניסיונם מזה שני עשורים בעבודה מתמשכת "תחת אש" ובמעבר ממצבי שגרה למצבי חירום, עובדים באזורי הארץ האחרים, שלא חוו "שגרת חירום", דיווחו כי הידע הכללי המתמקד במצבי טראומה, חירום ואסון www.depositphotos.com : צילום 11 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=