2024 , מאי 103 מידעו"ס יש משהו בשגרה שהוא מבורך. שפתאום אתה חוזר לשגרה הרגילה שלך.״ דנה מתייחסת לכך שלא רק שהמפונים נשארו במלון, אלא גם היציאה ל"שגרה" אינה לגמרי יציאה, כיוון שהמלחמה לא נגמרה. נוסף על כך, היא מתייחסת להקלה שמביאה החזרה לשגרת חייה, גם אם בשגרה זו מתחוללת מלחמה. "יש לנו גם מטופלים": ההקלה שביציאה מהמלון ובחזרה לשגרת העבודה בהמשך לדבריה של דנה, עובדות נוספות תיארו מידה של הקלה סביב סיום העבודה במלון בהקשר המקצועי; כלומר, יכולתן לשוב לעבודתן הרגילה. עבור חלקן, העבודה במלון לוותה בתסכול עקב הדרישה לשים בצד את צורכי הפונים "הרגילים" שלהן, ותסכול זה עורר מתח שליווה אותן לאורך תקופתן במלון. ים אמרה: ״אני חושבת שבתקופה האחרונה... בימים האחרונים שלי במלון, אני הרגשתי, וזה אולי לאורך כל התקופה, שההתגייסות במדינה, בעירייה, סביב המפונים, סביב האנשים שנפגעו ישירות מהמלחמה הייתה טוטלית... בואו לא נשכח שיש לנו גם מטופלים. הייתה לי מטופלת שאמרה לי, את יודעת, ראינו כל כך הרבה תרומות, שאחר כך גם צחקו על זה שיש יותר מדי, ואנשים זרקו... והיא אמרה לי - ׳הייתי מתה לקבל איזה ארגז כזה, עלינו אף אחד לא חושב׳. ואני זוכרת שזה ממש צבט לי [...] וככל שזה [החזרה לעבודה] קרה, אז הדילמה נפתרה, כי היה לי ברור שהחשיבות שלי במלון פוחתת והחשיבות שלי במחלקה עולה.״ כמו שמתארת ים, סיום העבודה במלון אפשר פתרון למתח שחוותה. סיכום והמלצות מאמר זה הציג חלק מממצאיו הראשוניים של מחקר שנערך עם עובדות סוציאליות במלונות ברחבי הארץ באוקטובר. ממצאי המחקר נמצאים בהלימה 7־ החל ב עם ממצאיהם של מחקרים שנערכו עם עובדי סיוע הומניטריים שעבדו באזורי מלחמה או במחנות עקורים e.g., McCormack et al., 2009; Wersig &( ). בין היתר, מחקרים אלה Wilson-Smith, 2021 מדגישים את חשיבותה של תמיכה ארגונית בעובדי סיוע לאחר שיבתם ממשימת הסיוע. בהקשר הישראלי, הבנת חוויותיהן של העובדות סביב סיום העבודה במלון תוכל לתרום לליווי ולהדרכה מקצועית במצבי חירום בכלל, ובמרחבי פינוי כמו מלונות בפרט. על סמך חוויותיהן של העובדות, ניכר שחשוב כי מסגרת ההדרכה תתקיים לא רק בעת העבודה בחירום, אלא תימשך גם סביב המעבר לשגרה. "פרוטוקול חזרה", כדבריה של רונית, יוכל לכלול מתן תוקף לקושי שבהתמודדות עם הפערים שבין השגרה לחירום ובין החירום לשגרה, וכן למגוון הרגשות המלווים את החזרה לשגרה - החל בקושי, דרך אשמה ועד הקלה. לבסוף, חשוב להכיר בכך שהשלכותיהן הנפשיות והמקצועיות של העבודה בחירום בכלל, ושל החשיפה לטראומה בפרט, ניכרות לעיתים רק במרחק הזמן. יתרה מזאת, במחקר הנוכחי חזרת העובדות מתקיימת על רקע העובדה שהמלחמה טרם הסתיימה, ויש לכך השלכות הן על העובדות עצמן והן על הפונים שהן עובדות עימן בשגרה. מציאות זו מחדדת את חשיבותם ||| של ליווי והדרכה מתמשכים. רשימת המקורות עקורים בארצם: כיצד לסייע לקהילות .)2023( ' וולוך, ר . מרכז טאוב 11 ' נייר מדיניות מסהמפונים? לחקר המדיניות החברתית בישראל. נדלה מתוך: https://www.taubcenter.org.il/research/ uprooted-in-their-own-country/ ). פרק ראשון: מציאות 2022( ' נוטמן־שוורץ, א טראומטית משותפת. בתוך: א' נוטמן־שורץ (עורכת), עבודה סוציאלית תחת אש: תיאוריה, מחקר והתערבות ). פרדס הוצאה לאור. 48-19 ' (עמ Baum, N. (2010). Shared traumatic reality in communal disasters: Toward a conceptualization. Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Training, 47(2), 249-259. Charmaz, K. (2014). Constructing grounded theory. Sage. Internal Displacement Monitoring Centre (IDMC) (2023). Global report on internal displacement 2023. Retrieved from: https:// www.internal-displacement.org/global-report/ grid2023/ McCormack, L., Joseph, S., & Hagger, M. S. (2009). Sustaining a positive altruistic identity in humanitarian aid work: A qualitative case study. Traumatology, 15(2), 109–118. Wersig, E. M., & Wilson-Smith, K. (2021). Identity in transition: An interpretative phenomenological analysis of international humanitarian workers’ experiences of returning home. Journal of International Humanitarian Action, 6, 1-15. PDF להורדת המאמר בקובץ 35
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=