2024 , מאי 103 מידעו"ס ממצאים: ניתוח השאלונים של היולדות הניב שתי קטגוריות מרכזיות: מרכיבי חוויית לידה חיובית וחסמים בפני חוויית לידה חיובית. בקטגוריה הראשונה נכללו ארבע תמות, המגלמות ארבעה מרכיבים של חוויית לידה חיובית ושעל בסיסן נבנה באופן אינדוקטיבי מודל המייצג הבניה זו. הקטגוריה השנייה כוללת ארבע תמות הפוכות ביחס לקטגוריה הראשונה, וכן תמה אחת נוספת בהקשר של רגישות מגדרית. מסקנות והמלצות: המחקר הנוכחי מחזק ממצאים מסקנות והמלצות: ) ביחס Horsch et al., 2024 קודמים (ראו סקירה אצל לחשיבות מתן תמיכה פיזית ונפשית ליולדות בחדר הלידה ולאחר הלידה, כמו גם לחשיבות מעורבותן של היולדות בתהליך הלידה על ידי מתן תחושת שליטה, תיקוף חוויותיהן ותקשורת שוטפת עימן. למחקר עשויה להיות חשיבות לתכנון ולקיום התערבויות על ידי עובדות סוציאליות, לשם מניעת סימפטומטיזציה פוסט־טראומטית אחרי לידה וטיפול בה, אם אובחנה. החוקרים ממליצים כי התערבויות אלו יתבצעו בהובלת מערך העו"ס, לאור הכשרתן בתחום בריאות הנפש ורווחה פסיכוסוציאלית של נשים. מילות מפתח: מחקר איכותני, לידה, הפרעת דחק פוסט־טראומטית, בריאות נפשית לאחר לידה, בריאות נשים מבוא 140־ מיליון נשים נכנסות להיריון מדי שנה וכ 210־ כ מיליון תינוקות נולדים לעולם. מחקרים מצביעים על כך שכשליש מהנשים תופסות את הלידה כאירוע מהיולדות 3%־ ), וכ Slade et al., 2022( טראומטי סובלות לאחר הלידה מהפרעת דחק פוסט־טראומטית American( )Post-Traumatic Stress Disorder( Psychiatric Association, 2013; Grekin & ). אנשי מקצוע נוטים להתייחס להיבט O'hara, 2014 הטראומה הגופנית בלידה, אך אינם מודעים מספיק לכך שזו עשויה להיות גם חוויה טראומטית מבחינה ). בהשוואה למצבי Reynolds, 1997( פסיכולוגית בריאות נפשיים אקוויוולנטיים כמו דיכאון אחרי לידה, תסמינים של הפרעת דחק פוסט־טראומטית אינם זוכים לתהודה מחקרית ומקצועית מספקת .)Cirino & Knapp, 2019( לאור זאת, מטרת המחקר היא להציג בגוף ראשון את חוויותיהן של יולדות לשם הבנת אפיוני חוויית הלידה הסובייקטיבית שלהן, ומתוך כך לגבש תובנות שתכליתן להפחית סימפטומטיזציה פוסט־טראומטית לאחר לידה, במיוחד בהקשר של התערבויות יזומות לפני לידה ואחריה על ידי מערך העבודה הסוציאלית במערכת הבריאות. רקע תאורטי היריון ולידה הם אירועים עוצמתיים בחייהן של נשים. הם מושפעים מגורמים ביולוגיים, פיזיולוגיים ופסיכולוגיים ומשפיעים על שינויים התפתחותיים בזהות ). כשהאישה חווה את Cigoli et al., 2006( הנשית הלידה כטראומטית, עלולה להתעורר אצלה מצוקה Delicate et רגשית מתמשכת המכונה טראומת לידה ( מהנשים היולדות מדווחות 40%-20%־ ). כ al., 2020 )Ayers et al., 2018( על הלידה כטראומטית עבורן מהנשים חוות תסמיני דחק פוסט־טראומטיים 16.8%־ ו 4%-3% ). בקרב Dekel et al., 2017( אחרי לידה Grekin מהנשים מופיעה פוסט־טראומה לאחר לידה ( &). תסמיני O'Hara, 2014; Yildiz et al., 2017 דחק פוסט־טראומטיים פוגעים ברווחתם הנפשית של היולדת, של התינוק ושל בני המשפחה, למשל על ידי פגיעה בהנקה וביכולת של האם לספק את Dekel et al., 2019;( צרכיו הרגשיים של התינוק .)Reynolds, 1997 גורמים מגוונים קשורים להופעת תסמינים פוסט־טראומטיים ברמות שונות בקרב יולדות. חלקם קשורים במאפיינים אישיים ואישיותיים של היולדת Alcorn et וחלקם קשורים במהלך הלידה עצמה ( ). תחושת שליטה al., 2010; Ayers & Ford, 2016 במהלך הלידה נמצאה כגורם בעל השפעה רבה על תפיסת האישה את הלידה ועל התפתחותם של תסמינים פוסט־טראומטיים לאחריה, כך שתחושת שליטה לפני הלידה ובמהלכה עשויה להפחית את רמת החרדה, לשפר את היכולת לשלוט בכאב ולמתן Tomsis et את תפיסת חוויית הלידה כטראומטית ( ). יחס הצוות המטפל במהלך הלידה והמידע al., 2021 שהוא מוסר ליולדת קשורים בתחושת השליטה של היולדת בזמן הלידה. נמצא כי נשים שחשו שלא כיבדו אותן ולא התייעצו עימן במהלך הלידה נטו Anderson, 2017; Creedy לדווח על יותר כאב ( .)et al., 2000 הגורמים המעוררים תסמינים פוסט־טראומטיים בקרב יולדות הם סובייקטיביים וקשורים גם בהתנהגות הצוות המטפל בזמן הלידה, ובפרט ביכולתו לתקשר עם היולדת באופן שוטף וכן במהלך הלידה ולספק לה תמיכה Ayers & Ford, 2016; Horsch פיזית ונפשית ( et al., 2024; Maputle, 2018; Mirmawlai ). בתוך כך, et al., 2003; Nikula et al., 2015 המצוקה הסובייקטיבית שחווה האישה נתפסת כגורם המשמעותי ביותר בהתפתחות סימפטומטיזציה Ford et al., 2010;( פוסט־טראומטית לאחר לידה .)Haagen et al., 2015 Grekin & O'Hara על פי גרקין ואוהרה (, ), שתי קבוצות עיקריות של נשים נמצאות 2014 43 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=