׳חאו ןלפק | " "םדא תב איה תדלויהש ןיבהל בסיכון לפיתוח תסמינים פוסט־טראומטיים אחרי כוללת נשים המצביעות הקבוצה הראשונהלידה: על הלידה כחוויה טראומטית הכרוכה באבדן שליטה; מורכבת מיולדות בעלות רקע של הקבוצה השנייה אירועים טראומטיים קודמים, שאינם קשורים לתקופת ההיריון ולתהליך הלידה (כמו פגיעה מינית), שבמהלך הלידה נחשפו לטריגרים שונים אשר הפעילו מחדש תסמינים טראומטיים. שיטה המאמר מתבסס על מחקר שבוצע באחד מבתי החולים יולדות יהודיות וערביות, 150 בצפון הארץ בקרב בשילוב מתודולוגיה כמותית עם מתודולוגיה איכותנית. היולדות רואיינו בנקודת הזמן הראשונה לגבי חוויית הלידה שלהן באמצעות שאלון חצי־פתוח, הכולל שאלון דמוגרפי והיסטוריה פסיכיאטרית, שאלון חוויה סובייקטיבית בלידה, ושאלון תחושת שליטה ). בשתי נקודות זמן נוספות, לאחר SCIB בלידה ( חמישה שבועות וחמישה חודשים מהלידה, נשלחו )Google forms אליהן באמצעות טפסים דיגיטליים ( שאלון חוויה סובייקטיבית בלידה, בנוסח זהה לזה שמולא בסמוך ללידה, ושאלונים לבחינת סימפטומים ), דיכאון לאחר לידה PCL-5( פוסט־טראומטיים ), ושאלון STAI ), שאלון חרדה מצבית ( EPDS( חוויית משבר. המאמר הנוכחי מתמקד בשתי שאלות פתוחות שהיולדות התבקשו לענות עליהן: א. במידה שאת מעוניינת, נשמח אם תצייני הערות לשימור/הערות חיוביות לגבי התקשורת עם הצוות בחדר הלידה; ב. במידה שאת מעוניינת, נשמח אם תצייני נקודות לשיפור התקשורת עם הצוות בחדר הלידה. החלק הפתוח של השאלון נותח על ידי החוקרים בשיטת ניתוח תוכן קונסטרוקטיביסטי, לשם גיבוש תמות .)Shkedi, 2011( אשר עלו בשכיחות גבוהה זיהוין של יחידות ניתוח אלו מתייחס למילים ולתיאורים שעלו מקרב היולדות, במטרה למצוא ביטוי סובייקטיבי שלהן לרגשות, למחשבות ולחוויות רפלקטיביות הקשורים לתהליך הלידה. בתוך כך, החוקרים עשו שימוש באסטרטגיית התאוריה המעוגנת בשדה לשם הבניית מודל תאורטי מתוך .)Reichertz, 2019( הנתונים הקריטריונים להכללה במחקר היו נשים שגילן מעל שנים, ואשר קיבלו הסבר מקיף על המחקר וחתמו 18 מראש על טופס הסכמה מדעת. לא נכללו במדגם יולדות שילדו תינוק מת או שלא הסכימו למלא את השאלון לאחר ההסבר על המחקר. נשים עם עבר פסיכיאטרי נכללו במחקר, היות שהן מלכתחילה קבוצת סיכון המזוהה לפיתוח הפרעת דחק פוסט־טראומטית ). שיטת הדגימה שנעשה Harris & Ayers, 2012( בה שימוש לצורך גיוס הנשים למחקר הייתה דגימת נוחות על ידי שתיים מהחוקרות, שעובדות כאחיות במחלקת היולדות ויש להן גישה ישירה ליולדות ). המחקר אושר על ידי ועדת Stratton, 2021( הלסינקי של בית החולים וועדת האתיקה במחקר של המכללה האקדמית צפת. ממצאים ניתוח התוכן הניב שתי קטגוריות מרכזיות, אשר מתכתבות זו עם זו בכך שהקטגוריה הראשונה מתייחסת לארבע תמות המגלמות מרכיבי חוויית לידה חיובית בקרב יולדות, ואילו הקטגוריה השנייה מתייחסת לאותן תמות בהיפוך, בתוספת תמה אחת נוספת. קטגוריה ראשונה: מרכיבי חוויית לידה חיובית קטגוריה זו כוללת ארבע תמות, המגלמות ארבעה מרכיבים מרכזיים בחוויית לידה חיובית: תמיכה, מציג 1 תחושת שליטה, תקשורת ותיקוף. תרשים באופן גרפי את המודל שגובש בניתוח התוכן, אשר מנכיח את המרכיבים שציינו היולדות כנחוצים לשם הבניית חוויית לידה חיובית. : מרכיבי חוויית לידה חיובית 1 תרשים חוויית לידה חיובית תיקוף תחושת שליטה תמיכה תקשורת 1. תמיכה היולדות שהשתתפו במחקר ציינו כי קבלת תמיכה, המלווה בהקשבה מעמיקה לצורכיהן, סייעה להן בתהליך הלידה ונסכה בהן ביטחון. |||| 44
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=