׳חאו ןלפק | " "םדא תב איה תדלויהש ןיבהל האשפוז בבית החולים הייתה התעללות אחת גדולה לי ולתינוק שלי". 3. היעדר תקשורת כאמור, תקשורת שוטפת עימן בתהליך הלידה צוינה כצורך משמעותי של היולדות. בהיעדרה, היולדות חשו את עצמן כאובייקט ולא כסובייקט, דבר המפחית מתחושת המסוגלות. "חשוב לשתף את היולדת בנעשה. חשתי שמדברים 'מעליי' ו'סביבי', ונמנעו לתת לי מידע לגבי הנעשה". "חשוב שהשיתוף יבוא גם מהצוות [...] יש בזה חשיבות לתחושת המסוגלות שיוצאים איתה". |||| "הצוות היה קשוב, ענה בצורה מכבדת ועניינית על השאלות שלי. הסבירו לי כל דבר שרוצים לעשות ולמה, והדגישו את הזכות שלי לבחור בטיפול המתאים לי, גם אם הוא בניגוד לנוהל" 4. היעדר תיקוף כאשר יולדות חוות היעדר תיקוף לתחושותיהן ולאינסטינקט האימהי שלהן - הן מרגישות תסכול ובלבול. רגשות אלה פוגעים משמעותית בתפיסתן את חוויית הלידה כחיובית וכמעצימה עבורן. "בגלל שהתינוקת נולדה מאוד קטנה, אחת מהאחיות בתינוקייה התעקשה לתת לה פורמולה, למרות שאני מעדיפה הנקה. כשאמרתי שאני לא מעוניינת, היא אמרה שאם לא אתן לה פורמולה, היא תיכנס לפגייה ואז לא אוכל לקחת אותה הביתה ארבעה חודשים. כל התרחישים שהצוות מעלה בפנייך ברגע כ"כ קריטי, גורם לך לפקפק בידע שלך ובאינסטינקטים הטבעיים, ולקחת החלטות שלא היית לוקחת ברגע של חשיבה צלולה. אני חושבת שהמון פעמים הצוות מבטל את התחושות של היולדת בטענה שהם הרופאים והם יודעים - וזה לא תמיד נכון [...] מניסיוני לאחר לידות, כל פעם שביטלתי את תחושת הבטן שלי 3 בעקבות הטענות של הצוות, בדיעבד גיליתי שאני צדקתי, דבר שיוצר תחושת תסכול גדולה. האינסטינקט האימהי מאוד חזק, ולרוב הוא נכון. הצוות צריך לתת יותר קרדיט לאימא ולניסיון שלה, ולא לבטל כל רצון בטענה שהיא לא יודעת". 5. היעדר רגישות מגדרית חלק מהיולדות לא חסכו ביקורת מאנשי הצוות ממין זכר אשר נכחו בחדר הלידה וטיפלו בהן ברגעים רגישים אלה. הביקורת שלהן משקפת את היותן שקופות בעיני אותם אנשי צוות רפואי, שלא היו ערים ורגישים מספיק לצורכיהן כנשים הנתונות במצב פגיע ורגיש. "הרופאים הגברים הבכירים היו חסרי רגישות, חסרי סבלנות ומתנשאים". "כל צוות הניתוח היה מורכב מגברים (מלבד המיילדת) שדיברו ביניהם רוב הזמן מבלי להתייחס אליי, על אף שהייתי בהכרה מלאה". דיון מורכבות הלידה ותפיסתה על ידי היולדת כטראומטית אינם מנבאים כשלעצמם התפתחות של טראומה בקרב יולדות, אלא מדובר בקשרי גומלין מורכבים בין אירועי הלידה לבין תפיסותיהן ורגשותיהן של נשים Harris במהלך הלידה ואת הלידה ברטרוספקטיבה ( &). האינטראקציה בין הצוות הרפואי Ayers, 2012 ליולדת במהלך הלידה, יחד עם תחושת שליטה במהלכה, היא בעלת חשיבות גבוהה לחוויית היולדת ולהשלכות הנפשיות עליה. המתודולוגיה האיכותנית שנעשה בה שימוש במחקר מאפשרת נקודת מבט אינטימית על תהליך הלידה ועל גורמי סיכון לפיתוח טראומטיזציה לאחריה. אכן, כפי שממחישים ממצאי המחקר, ההבנה של היולדת את הדינמיקה הבעייתית במהלך אינטראקציה זו משמעותית לשיפורה, וכתוצאה מכך - להפחתת הסיכון להתפתחות סימפטומים טראומטיים לאחר הלידה. אחת הדרכים לבחון מה הופך את הלידה לטראומטית היא להתמקד ברגעים של מצוקה קיצונית או איום נתפס במהלך הלידה. רגעים אלה תוארו בספרות כ"נקודות .)Grey & Holmes, 2008( )hotspots חמות" ( נקודות אלה נמצאו כקשורות לסיבוכים במהלך הלידה או לקשיים בין־אישיים (בדרך כלל מול הצוות המטפל). אחת מן "הנקודות החמות" הרגישות ביותר עבור יולדות נמצאה כתחושה של חוסר שליטה במתרחש במהלך ). מחקרים נוספים Harris & Ayers, 2012( הלידה מצביעים על מגמה דומה, לפיה על אף שפיזיולוגית יולדת עשויה לחוות לידה ללא סיבוכים - תחושות של חוסר שליטה ו/או יחס בלתי הולם מצד הצוות עלולות Patterson et לעורר אצלה תסמינים טראומטיים ( ). ממצאי המחקר מהדהדים ממצאים דומים al., 2019 מן הספרות, לפיהם חשוב לתת לאישה תחושה של נראות ומרחב להבעת רחשי ליבה ומחשבותיה כדי שלא .)Elmir et al., 2010( " תחוש את עצמה "לכודה חקר "הנקודות החמות" הוא אפוא דרך שימושית 46
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=