2024 , מאי 103 מידעו"ס לבחון אילו אירועים במהלך לידות נשים מוצאות כטראומטיים במיוחד. כך, מעקב אחר היולדת לאורך זמן ינסוך אור על היארעות הסימפטומים הטראומטיים שלאחר לידה (כמו זיכרונות חודרניים) ויאפשר הבנה מעמיקה יותר של הטריגרים. היות שהפרעת דחק פוסט־טראומטית אחרי לידה היא מצב שלרוב נובע מטריגרים טראומטיים בתוך סביבת הלידה (בניגוד לשינויים הורמונליים או גורמים גנטיים), קיים פוטנציאל רב להתערבות מקצועית. אחת השיטות המועילות לצורך כך היא דיבוב - שיחה טיפולית פורמלית חצי־מובנית המיועדת למניעה ראשונית של סימפטומטיזציה נפשית כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומטי. מטרתו היא מתן תמיכה רגשית ופסיכולוגית מייד לאחר אירוע טראומטי והוא כרוך בעיבוד רגשי באמצעות עידוד להיזכרות אקטיבית באירועים ובטריגרים הטראומטיים. תהליך זה עוזר להחצין מחשבות ורגשות, תוך חוויה בו־זמנית של Bastos התגובה הרגשית המלאה לאירוע הטראומטי ( שלבים, כדוגמת 8-7 ). ההתערבות כוללת et al., 2015 שיתוף במחשבות ובתגובות הרגשיות, נרמול, ונטילציה, תיקוף וקבלה. עם זאת, שיטה זו נמצאה שנויה McKenzie-McHarg et במחלוקת בטיפול ביולדות ( ). אפשרות אחרת היא התערבות באמצעות al., 2015 ), שמתאימה CBT טכניקה קוגניטיבית־התנהגותית ( לנשים הזקוקות להתערבות מובנית אשר מאפשרת Lapp לבחון לעומק מחשבות ורגשות הקשורים ללידה ( הוא חוסר מיקוד CBT ). החיסרון של et al., 2010 אינהרנטי בעיבוד רגשי מעמיק. במקום זאת, הדגש הוא על זיהוי מחשבות ורגשות לא מועילים, שניתן לאתגר ולעבד מחדש. כהשלמה, אנו מציעים גם התערבות על פי עקרונות Boland-Prom המודל הביופסיכוסוציאלי (& ). לפי מודל זה, Macmullen, 2012; Engel, 1977 ההתערבות תנוע בין שלושה צירים: שיפור אוריינות הבריאות אצל הנשים והדרכה בסוגיות רלוונטיות לכך (כמו ניהול כאב, תזונה ושינה), זיהוי וטיפול בתסמינים פסיכולוגיים (כמו תנודות במצבי רוח, חרדה ואי־שקט פסיכומוטורי), וכן התייחסות לרשת החברתית של האישה המעניקה לה תמיכה חברתית. גישת התערבות פופולרית אחרת היא "טיפול מוכוון ), המיושמת Trauma-informed care טראומה" ( בקרב נשים עם דיכאון אחרי לידה. בהלימה עם ), אנו White et al., 2022( ' תובנותיהן של וייט ושות ממליצים להרחיב את השימוש בה גם לנשים עם תסמיני טראומה אחרי לידה. הגישה מושתתת על מתן ביטחון ותמיכה רגשית וחברתית, עקרונות של שיתוף פעולה והדדיות, העצמה של תחושת השליטה ומתן טיפול רגיש ). ניתן לשלבה גם Polmanteer et al., 2018( מגדר בטיפול על פי מסגרת התייחסות פמיניסטית, הנשענת על עקרון ההעצמה לשם החזרת השליטה והגברת החוללות העצמית, מתוך מערכת יחסים שוויונית בין מטפלת למטופלת ותוך בחינת תפקידי המגדר במשפחה מחדש, כך שיתאימו לצרכיה הנוכחיים של היולדת .)Krzemieniecki et al., 2022( לחלופין, ניתן להשתמש בהתערבות המושתתת על 72-48 : שני מפגשי ייעוץ ליולדות על ידי מיילדות שעות אחרי הלידה וארבעה עד שישה שבועות לאחר הלידה. התערבות זו מבוססת על תיקוף רגשות, סקירת אירועי הלידה, הגברת תמיכה חברתית ופתרון Asadzadeh et al., 2020; Gamble et בעיות ( ). אנו מציעים שמפגשים אלו יונחו על ידי al., 2009 עו"ס (או לכל הפחות על ידי מיילדות שעברו הכשרה ייעודית לכך על ידי צוות עו"ס/ברה"ן מומחה), אשר מטבע הכשרתן המקצועית מתאימות יותר לניהולם. זאת מכיוון שסימפטומטיזציה טראומטית לאחר לידה דורשת הפניה לטיפול אצל מומחים לבריאות הנפש ) - ובארץ זהו אחד מתחומי Slade et al., 2022( המומחיות של הפרופסיה, לצד תחום נשים ונערות. למחקר שלוש מגבלות בולטות: ההסתמכות הבלעדית על שאלונים לדיווח עצמי ולא על ראיונות עומק; העובדה שהמחקר נערך בין כותלי בית חולים אחד בלבד, המייצג אזור גאוגרפי בודד; והשימוש במדגם נוחות ולא בדגימה הסתברותית. לסיום, חשוב לציין שלא ניתן להכליל מן המקרים הפרטיים המובאים במאמר אל אוכלוסיית היולדות בכללותה, ולפיכך החוקרים ממליצים על ביצוע מחקרים נוספים ||| במתודולוגיה משולבת. רשימת המקורות Alcorn, K. L., O'Donovan, A., Patrick, J. C., Creedy, D., & Devilly, G. J. (2010). A prospective longitudinal study of the prevalence of post-traumatic stress disorder resulting from childbirth events. Psychological Medicine, 40(11), 1849-1859. https://doi.org/10.1017/S0033291709992224 American Psychiatric Association (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). Washington, DC: Author. Anderson, C. A. (2017). The trauma of birth. Health Care for Women International, 38(10), 999-1010. |||| 47
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=