2024 , מאי 103 מידעו"ס במהלך המפגשים, לצד הסכמה לגבי התנהלות בעת מצוקה או משבר - למשל, מידע על אנשי הקשר של המטופל, שמוסכם שהמטפל ייצור איתם קשר אם המטופל "נעלם" מהפגישה הטיפולית. כמו כן, חשובה של המטופל בכל הקשור הסכמה לפתיחות מוגברת ל"דברים שאינם נראים מכאן" בגלל האילוצים של המדיה; לדוגמה, מטופלת עם אנורקסיה שממשיכה לרדת במשקל ומכוונת את המצלמה באופן שמסתיר את גופה, סימני הפגיעה העצמית של מטופלים שמוסתרים מהמסך, ועוד. בתחום זה, כפי שאנחנו לנהל סיכוניםרביעית, חשוב עושים בתחומים אחרים. מטרת ניהול הסיכונים היא לאתר סיכונים/מפגעים, לבצע הערכה של עוצמת הפגיעה/הנזק ולערוך תיעדוף של הטיפול בהם על פי העוצמה, להגדיר את השיפור ההכרחי ואת ההשקעה הנדרשת להשגתו ולקיים בקרה על ביצוע פעילויות השיפור. נדרש לעשות זאת בצורה שיטתית, לטובת שיפור תהליכי העבודה בתחום הטיפול מרחוק. ,מחקר מבוסס ראיותלבסוף, דרוש המשך בין היתר כדי לקבוע כללים וקווים מנחים אתיים מקיפים בטיפול מרחוק ולאפשר פרקטיקה מקצועית יעילה יותר. סיכום טיפול מרחוק הפך לחלק מהשגרה היום־יומית של אנשי טיפול רבים והוא טומן בחובו הזדמנויות ויתרונות רבים, לצד מורכבויות ואתגרים ייחודיים שיש לתת עליהם את הדעת. בין המורכבויות עולות דילמות וסוגיות אתיות בנוגע לפרטיות, סודיות, גבולות במרחב הדיגיטלי ועוד. נושאים אלו עולים מהשטח, ויש מקום להעמיק את השיח עליהם בהדרכה ובהכשרה מתאימות, לצד פיתוח של מדיניות ושל ||| ניהול סיכונים מוקפד. רשימת המקורות ). "את יכולה להתקשר אחר כך? אני 2020( ' ארבל, ח נקודת באמצע פרק" - טיפול מרחוק בילדים בסיכון. .67-64 ,20 , מפגש אמות מידה .)2019( מנהל רפואה, משרד הבריאות . משרד הבריאות.להפעלת שירות בריאות מרחוק קוד האתיקה המקצועית של העובדים הסוציאליים ). האגודה לקידום העבודה הסוציאלית 2018( בישראל בישראל מיסודו של איגוד העובדים הסוציאליים. Brown, M., Glendenning, A. C., Hoon, A. E., & John, A. (2016). Effectiveness of web-delivered acceptance and commitment therapy in relation to mental health and well-being: A systematic review and meta-analysis. Journal of Medical Internet Research, 18(8), e6200. Carlbring, P., Maurin, L., Törngren, C., Linna, E., Eriksson, T., Sparthan, E., ... & Andersson, G. (2011). Individually tailored, internet-based treatment for anxiety disorders: A randomized controlled trial. Behavior Research and Therapy, 49(1), 18-24. Chenneville, T., & Schwartz-Mette, R. (2020). Ethical considerations for psychologists in the time of COVID-19. American Psychologist, 75(5), 644-654. https://doi.org/10.1037/amp0000661 Knechtel, L. M., & Erickson, C. A. (2020). Who’s logging on? Differing attitudes about online therapy. Journal of Technology in Human Services, 39(1), 24-42. Ontario Psychological Association. (2015). Guidelines for best practices in the provision of telepsychology. Stoll, J., Müller, J. A., & Trachsel, M. (2020). Ethical issues in online psychotherapy: A narrative review. Frontiers in Psychiatry, 10, 993. Thompson, E. M., Destree, L., Albertella, L., & Fontenelle, L. F. (2021). Internet-based acceptance and commitment therapy: A transdiagnostic systematic review and metaanalysis for mental health outcomes. Behavior Therapy, 52(2), 492-507. Weinberg, H. (2021). Obstacles, challenges, and benefits of online group psychotherapy. American Journal of Psychotherapy, 74(2), 83-88. PDF להורדת המאמר בקובץ 53
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=