ןוסדרכיר ךבצנמו דעיבא | תיביטקלוק המוארט תשגופ תישיא המוארטשכ לאחר מכן שמענו ארבע הרצאות קצרות ומרתקות "שימו לב לילדים - הגנה על ילדים בסימן :בעת מלחמה" "מציאות משותפת בעבודה סוציאלית מאז . ההרצאה הועברה על ידי עדי בן באוקטובר" 7 יהודה, עו"ס מכפר עזה. עדי סיפרה על המורכבות של עבודתה כעובדת סוציאלית בתקופה זו, על השילוב שבין הקושי האישי לקושי המקצועי ועל ההתמודדות עם כל אלה. היא הדגישה את החשיבות של קבלת גב מקצועי לעבודה בשטח, כמו שיתוף הפעולה הייחודי של משרד הרווחה ומכון חרוב סביב "חרבות ברזל". "ייצוג קטינים בסיכון בעיתות חירום - מה הדוברת הייתה רואים מאולם בית המשפט?" עו"ד לידיה רבינוביץ, ממונה ארצית על ייצוג קטינים בסיוע המשפטי של משרד המשפטים. לידיה הציגה כיצד מערך ייצוג הקטינים פוגש את הילדים בכל צומת בתקופה זו - החל מהסדרת המבוגר האחראי על הילדים שהוריהם נפגעו או נרצחו ועד לטיפול פסיכולוגי וסיוע כלכלי. "דברים שמעולם לא דמיינו שנעשה - התמודדות . העבירה מערכת הבריאות במלחמת חרבות ברזל" את ההרצאה עו"ס יפעת פולק־כהן, מנהלת תחום במחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית בשירות הארצי לעבודה סוציאלית של משרד הבריאות. יפעת אפשרה לנו הצצה אל מאחורי הקלעים של עבודת משרד הבריאות ולאופן שהמלחמה דרשה מהעו"סים ללמוד תוך כדי תנועה כיצד להתנהל ואיך לייצר מנגנונים חדשים לסיוע לילדים. "מה עושים ילדים ברשתות החברתיות הדובר היה אילן אביטן, במשברים לאומיים?" , מנהל תחום משרד הרווחה במטה MSW עו"ס . גם 105 הלאומי להגנה על ילדים ברשת - מוקד בשגרה, עולם הרשת חושף את הילדים לתכנים רבים, חלקם חיוביים וחלקם אינם מתאימים ועלולים להוביל לפגיעה. אילן פירט את הסכנה הגדולה הטמונה ברשתות בתקופה זו והדגיש את החשיבות של ייצור שיח עם ילדים סביב הנושא ושל צמצום החשיפה. אופיר אסולין, לאחר ארוחת הצהריים זכינו לשמוע את .מומחית מניסיון חיים, שעברה פגיעה בילדותה בכנות מרגשת וביכולת התבוננות מפעימה, אופיר שרטטה עבורנו את סיפור ילדותה בצל הפגיעה. היא שיתפה בקושי לחשוף את הפגיעה שעברה, מדוע סיפרה לבסוף לחברתה הטובה, וכיצד נשות המקצוע סייעו לה להתמודד עם הפגיעה ולצמוח ממנה. היא אפשרה לנו הצצה למחשבות ולתחושות שהציפו אותה כשפרצה המלחמה, כמי שעברה טראומה אישית. השיתוף של אופיר היה מלמד ומשמעותי, במיוחד עבור אנשי המקצוע, והציב זרקור אל חשיבות שמיעת קולם של הנפגעים בתהליכי פיתוח ידע ועיצוב מדיניות. "מיזם נוירולוג'יק - את ההרצאה הבאה - , כיצד שומרים על ויסות של ילדים Neurologic נפגעי טראומה במרחבים חינוכיים? הצצה , העבירה שירה אברהמי, לתאוריה ולפרקטיקה" יועצת חינוכית, רכזת תחום חינוך במכון חרוב. שירה הציגה מודל העוסק בהשפעת הטראומה על תפקוד המוח בתהליכי למידה וחשיבה. המודל מפרט רצף פעולות שעשויות לעזור בהתמודדות עם מצבי דחק ואובדן ויסות. רצף זה נקרא "שלוש ה־ל'" - לווסת, להתקשר ולחשוב. במהלך ההרצאה, הדוברת אפשרה לנו להתנסות בעצמנו בפרקטיקות לוויסות והדגישה כי לא נוכל לדאוג לוויסות של ילדים אם לא נדאג קודם כול לוויסות שלנו עצמנו. "מוגנות בקהילות יום העיון הסתיים בהרצאה על , שנשא מפונות - איך לא שוכחים את הילדים" פרופ' אשר בן אריה, מנכ"ל מכון חרוב ודיקן בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' בן אריה פתח את דבריו באמירה שאנו, כחברה, לא מספיק שמים לב לילדים. עבור ילדים רבים שחוו התעללות, ההצטלבות של טראומה אישית עם טראומה קולקטיבית גרמה לתחושה שהטראומה האישית שלהם אינה חשובה דייה. נוסף 7־ על כך, פרופ' בן אריה הדגיש כי הטבח הנורא ב באוקטובר והפינוי המסיבי והבהול יצרו סכנות רבות לילדים, שבין היתר חוו ניתוק מהמרחבים הפיזיים המוכרים ומהשגרה המוכרת ותחושה קשה של בגידה וחוסר מוגנות. מעבר לכך, בתי המלון עצמם עשויים להוות קרקע פורייה לפגיעות. הילדים נמצאים מראש במצב רגשי פגיע יותר ולעיתים גם מרגישים "אשמת ניצולים"; ההורה מתפקד פחות לאחר הטראומה; אין שגרת חיי משפחה רגילים והילדים והנוער מסתובבים חסרי מעש ברחבי המלון, ללא השגחה או מסגרת לימודית מסודרת. אם לא די בכך, במלון מסתובבים אין־ספור אנשים שאינם מוכרים ואין השגחה מספקת על הנכנסים והיוצאים. פרופ' בן אריה הדגיש שכדי ליצור מוגנות בקהילה נדרשים עזרה הדדית בין חברי הקהילה, הסתייעות במבנים חברתיים פנימיים ושילוב בין כוחות סיוע חיצוניים לכוחות סיוע פנימיים, אלא שמנגנונים אלו מתקשים לתפקד בימים אלו. הוא הזכיר שבקבוצות מיקוד שנערכו עם ילדים, הילדים שיתפו שהם מרגישים שלא רואים אותם, שאין להם פרטיות ושהם רוצים שיקשיבו להם. ההרצאה הדגישה כי יש לנו חוב גם לקהילות יישובי עוטף עזה וגם לילדים עצמם, וכי עלינו לסייע לשתי הקבוצות מתוך כבוד, תוך הקשבה ||| אמיתית והתכווננות לעמדותיהם. |||| PDF להורדת המאמר בקובץ 58
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=