״חיפשת זוויות חדשות ונרטיבים משתנים והתבוננת לעוולות חברתיות בעיניים, בלי למצמץ״ לפעמים, כך סתם באמצע הדרך, פוגשים את האנשים הנכונים. אילנה יקרה, רציתי לספר לך על שיח פנימי וחיצוני שמתנהל אצלי יחד איתך זה שנים, גם ללא ידיעתך. פסיפס של רגשות שנמהל בימים של פעם ובימים של עכשיו; אותו קשר אנושי שנרקם במהלך השנים, באמצעות שיחות על ערכים ואנשים ועל עבודה סוציאלית בארץ בכלל, ובמערכת הבריאות בפרט, וגם על משפחה ושמחות וכאב. ככה זה כששותפים למקצוע ונפגשים גם במערכת מידעו"ס. השיח הזה, אילנה, הוא על עשייה אישית וחברתית. את, מבחינתי, מודל לעבודה סוציאלית מקצועית, חומלת ומיטיבה, שאפתנית ולא מתנצלת. מקצוע ראוי. את רוחב אופקייך ניתן לראות בכל מה שאת עוסקת בו. גם כעורכת מידעו"ס. את אוהבת אמנות ומוזיקה ותמיד יצירתית, עכשווית ומכבדת את האחר. אני אוהבת את המרץ שלך, את העדכניות והחביבות. את דורשת מהאחר הרבה, אך דורשת בעיקר מעצמך. את נדיבה, יפה ורואה במידעו"ס שליחות לחיים. לא סתם עוד כתב עת, אלא אמצעי להציע במה אמיתית למה שנעשה בשטח העבודה הסוציאלית במדינה. נעים לעבוד איתך. את יודעת לבקש, מסבירה למה זה חשוב וכך מניעה אנשים לעשייה. באמצעות מערכת מידעו"ס, חשפת אותי ורבים אחרים להזדמנויות שונות, לנעשה בשטח וגם לנעשה באקדמיה. במהלך שנותיך כעורכת, תמיד חיפשת זוויות חדשות, נרטיבים משתנים ועדכניים. התבוננת לעוולות חברתיות בעיניים, בלי למצמץ. נכון, בעבודה סוציאלית עוסקים במצוקות, אך גם בתכנון, ניהול ותקווה - ואת תמיד שם. תמיד שואלת מה צריכים הפרט, הקהילה וגם העובדים הסוציאליים עצמם, כבני אדם. כאבת את סבלם של האנשים בקורונה ונתת לכך ביטוי מיוחד במידעו"ס, וגם את כאב המדינה בכאוס החברתי ועתה במלחמה הארורה, בטראומה הלאומית. מייד התגייסת לחשיבה אחרת ולפורמט חדשני של העיתון. ולמה? כי את רגישה ולא נופלת לאשמה, להאשמה ולשיפוטיות, אלא מצפה שנהיה טובים ונבין שהחוויה של כל אחד היא אישית, וככזו יש מקום לתת לכך ביטוי אחר, מיידי וקולע. באמצעות מערכת מידעו"ס אִפשרת לתת פורקן למערכת העצבים החברתית, לכעס, לבכי, לפחד, אך גם לעשייה הנפלאה ולשאר הרוח של העוסקים במלאכה. כי מילים שמלוות עשייה הן אמצעי משנה חיים, ואת יודעת זאת. את נזהרת מפאתוס, משחור ולבן, נותנת פרספקטיבה נכונה. זו התנועה שלך, של אדם שחווה באופן אישי את הנעשה סביבו, וגם של הגוף המקצועי המתבונן, המשתנה. אין סטגנציה. את יודעת ורואה שגם בעת מלחמה יש כאב נפשי ליחיד, מצוקה כלכלית, וגם לידה שקטה ועבודה קבוצתית. וגם תכנון לטווח ארוך, חיבוק ואוזן קשבת. לכולם נתת מקום בכתב העת שלנו. אופקים רחבים - כבר אמרתי. בחרת לפרוש ולהעביר את השרביט לעדי. אז בהצלחה לך גם בהמשך, בריאות ואושר עם המשפחה היפה לדורותיה ועוד הרבה עשייה ברוכה - כי את תמיד חושבת קדימה. ובהצלחה לעדי. ד״ר עפרה ארן ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר־אילן; חברת מערכת מידעו"ס חברי מערכת מידעו"ס נפרדים מעו"ס אילנה בן שחר, || תודה! המסיימת בימים אלה את תפקידה כיו"ר המערכת 60
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=