2023 , מאי 101 מידעו"ס ודבריו נותחו בהקשר של נטייתו האישיותית לוותר ולהימנע מקונפליקט; סביב רקימת יחסים זוגיים בהווה, עלו נושאים כגון אחריות לשתף את בת הזוג החדשה בדילמות ובספקות, ואלה קיבלו תוקף ושימשו היבט נוסף ל"יצירת מציאות" תחת רגשות של בושה, ספק ואי־ידיעה, שבבסיסה כוונה חיובית לייצר קרבה אינטימית ושותפות. סיכום התנהלות מפגשי הקבוצה ב"זום" (כדי לאפשר השתתפות ברמה ארצית) והיות התהליך קצר־טווח הצרו את היכולת לבנות היכרות מעמיקה יותר עם מורכבות החיים של כל משתתף וליצור לכידות ו"שפה קבוצתית". עם זאת, נדמה שהאבות שהתמידו לכל אורך התהליך ניזונו מחוויה של שיתוף ונחשפו לידע ולאפשרויות פעולה שהרחיבו את תחושת השליטה שלהם בחייהם כאבות מול ילדיהם. מרבית המשתתפים שיתפו באופן כן וחושפני בהתמודדויות המרכזיות שלהם, שנעו בין נתק ממושך וארוך־שנים מילדיהם ומגרושתם ועד גיבוש ראשוני של הסכמי גירושין ותיווך ראשוני לילדים של תהליך היציאה והגירושין. תחושת האשמה עקב ההכרה בכך שבחרו לצאת מעולם ערכי אחד לאחר, שאין להם זכות לכפותו על בת הזוג או על הילדים, הייתה מרכזית בדיונים. אשמה זו, על ה"בגידה" בערכי ילדותם ובגרותם ובתפקיד החינוכי המרכזי של אב נוכח, עברה כחוט השני לאורך המפגשים. נראה כי פעמים רבות העדיפו לוותר על צורכיהם, על הקשר עם הילדים, כדי למנוע בעיות ומתחים נוספים. למול בחירות אלו הושמע קול שהתמקד באיכות הקשר אב-ילד, בחשיבותו להתפתחות הנפשית התקינה של ילדים ובמרחב הדרוש לעיצוב יחסים המבוססים על דיאלוג אינטימי עם ילדיהם, ברוח החוויה הקבוצתית. הקבוצה אפשרה חוויה ותרגול של דיאלוג שכזה, שיש בו קונפליקטים, התבוננות מודעת במגבלות המציאות, הקשבה, הזדהות, תמיכה, גילוי אמפתיה, סליחה ורכות, ובעיקר לגיטימציה להתלבטות, לשיתוף ברגשות קשים כמו אשמה, חרדה, חוסר ביטחון, אי־ודאות, אי־שליטה ובדידות. כמנחים, חשנו שנוצר בקבוצה מרחב אינטימי ומכיל שאִפשר לגעת בתכנים משמעותיים בחיי המשתתפים. לצד זאת, הבנו שקבוצה בת עשרה מפגשים היא פיסת מרחק קטנה במרתון הארוך שעדיין לפניהם. הדיונים בקבוצה מסגרו את היותם בעיצומו של תהליך ממושך הדורש עמידות מנטלית, סובלנות ושלמות עצמית; תהליך שמעצם טבעו מציף תחושות של בדידות, חוסר אונים וייאוש מאותו "שיח חירשים" שנדמה שנוצר עבור רובם מול הגרושה, המערכת המשפחתית הרחבה והמוסדות הקהילתיים. תהליך טיפולי מוצלח אמור לסייע למטופל להבין טוב יותר את עצמו, את רצונותיו, את יכולותיו ואת מגבלותיו ולהרחיב את מפת האפשרויות שלפניו. כוחו של תהליך קבוצתי נעוץ, בין היתר, בפתיחות לחלוק, בתמיכת שותפים לאותן חוויות ובהרחבת הפרספקטיבות באמצעות שמיעה של קולות אחרים, שנתונים גם הם במצבי קיצון כואבים כשלהם. אנו מקווים ומאמינים שעל אף מגבלות התהליך, היה משהו מנחם, מחזק ומעודד עבור החברים בשמיעת מגוון העמדות מול מצבי משבר דומים; שעבור רובם זו הייתה חוויה שמחזקת את הביטחון ביתרונותיהם של חשיבה רפלקטיבית ושל שיח אינטימי סביב דילמות אישיות, גם כשלא תמיד נמצא פתרון מוחלט ורצוי. בתום המפגש האחרון איחלנו למשתתפים שהתהליך הקבוצתי יותיר אותם שלמים יותר עם עצמם, מתוך הכרה בכך שבחירתם הדרמטית לא הייתה לא־מוסרית, ושביכולתם, לכל הפחות, להיות מודעים לחשיבות של שימור נוכחותם בחיי ילדיהם ושל עיצוב קשר משמעותי עימם, גם אם בטווח הקרוב הוא יתקיים ||| באורח חד־צדדי למדי. רשימת המקורות יציאה בשאלה: סיכון, סיכוי .)2018( ' הורוביץ, נ https://www נדלה מתוך: .ומדיניות חברתית. /יציאה-בשאלה-סיכון- leshinuy.org/research סיכוי-ומדיניות-חברת/ סכסוכי גירושין בעצימות גבוהה בקרב .)2020( ' כץ, כ דו"ח מחקר. נדלה יוצאים בשאלה והקהילה החרדית. https://steps.org.il מתוך: //פרסומים/ יציאה .)2022 מינהל סיוע לבתי משפט ותקון (פברואר בשאלה: מאפיינים, צרכים ודרכי טיפול (ממצאי שיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי. הציבור). מגמות ההצטרפות .)2021( ' רגב, א', וגורדון, ג המכון הישראלי והעזיבה בחברה החרדית. לדמוקרטיה: דו"ח מחקר. נדלה מתוך: https://www.idi.org.il/books/34096 Nadan, Y., Katz, C., Zion, T., & Wertheimer, A. (2021). High intensity parental dispute in the Jewish ultra-Orthodox community in Israel: Perspectives of social workers and disaffiliated parents. Children and Youth Services Review, 120, 105726. PDF להורדת המאמר בקובץ 51
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=