2023 , מאי 101 מידעו"ס ס״מידעו ביטאון העובדות והעובדים הסוציאליים 2023 מאי || 101 גיליון זה הזמן 8 ׳ עמ || ליה לוין איכות הזוגיות של נפגעות פגיעה מינית: כוחה של הגמישות הפסיכולוגית רוני בן שלום מזרחי, זהר אלון, גל ארליך ניצן, יעל גולדוסר, 22 ׳ עמ || איילת גור קבוצת אבות יוצאי החברה החרדית: תהליך קבוצתי קצר־מועד בני ביילי, אביבה || בורו , נטע קמר 46 ׳ עמ
| biu.ac . i l היום.משפיעים על המחר, תוכניות לפסיכותרפיה פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית פסיכותרפיה בגישת הפסיכולוגיה האנליטית היונגיאנית – התפתחות לאורך החיים פסיכותרפיה ממוקדת קצרת מועד פסיכותרפיה בילדים ובמתבגרים בגישה פסיכואנליטית תוכניות התמחויות בטיפול טיפול מיני בגישה פסיכודינמית הכשרת מטפלים זוגיים ומשפחתיים באוריינטציה פסיכודינמית טיפול במשחק בגישה פסיכודינמיתהתפתחותית טיפול בעברייני מין )DBT( טיפול דיאלקטי-התנהגותי טיפול במצבי פרידה וגירושין תוכניות להתפתחות מקצועית הורות מיטיבה: עבודה טיפולית עם הורים טיפול בהתנהגויות מיניות פוגעניות אצל אנשים עם צרכים מיוחדים סדנה טיפול בקשיים מיניים בהתבוננות )2023 זן בודהיסטית (תתקיים בקיץ קורסי הדרכה הדרכה בגישה פסיכודינמית )2023 הדרכה בטיפול מיני (קורס קיץ תרגום לשפת סימנים תוכנית להכשרת מתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית )2023 מכינה בשפת סימנים (קורס קיץ ניהול ופיתוח קורס ניהול בתי אבות – הכשרת מנהלים למערכי דיור לגיל השלישי ההרשמה בעיצומה! social-work.biu.ac.il/programs >> פרטים באתר היחידה במרכז לטיפול במשפחה ע"ש קיוקין שהוא חלק מהיחידה ללימודי המשך, פועלות קליניקות לשירות הקהילה: הקליניקה לטיפול זוגי ומשפחתי, הקליניקה לטיפול במשחק לילדים עם קשיים רגשיים. 2024 – 2023 לימודים לשנת תשפ"ד תוכניות הכשרה לאנשי ולנשות מקצוע מתחומי הטיפול היחידה ללימודי המשך קשובה לצרכים המשתנים של הקהילה המקצועית בהיבט הלימודי ומציעה מגוון רחב של תוכניות למידה חדשות ומתחדשות עם מיטב המרצים מן האקדמיה ומן השדה.
2023 , מאי 101 מידעו"ס
המערכת אילנה בן שחר - יו”ר המערכת איה אלמוג זקן - עורכת משנה אהובה אוברשטיין, ד"ר שלי אינדאגו־ונדה, ד"ר עפרה ארן, ד״ר לירון בן־עזרא, פרופ' יעל גירון, מיטל ויסמן־צברי, ד"ר מאיר חובב, נחום מיכאלי, ד״ר עמית צריקר, ד"ר עינב שגב, ד״ר ענת שליו, ד"ר ארנה שמר מו״ל האגודה לקידום העבודה הסוציאלית 62098 , ת”א 93 רח’ ארלוזורוב ,03-6921180 . טל 054-6921148 www.socialwork.org.il meidaos.new@gmail.com הפקה "דבר פלוס" - מבית "דבר העובדים בארץ ישראל בע"מ" ta199@davar1.co.il מודעות ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע”מ עריכת לשון נעמה דותן עיצוב גרפי מבט. עיצוב. שינוי. | עיניים גדולות לתשומת לבכם - כדאי לבדוק מראש כל תוכנית לימודים, השתלמות וקורס המוצעים לכם על ידי המפרסמים ולברר אם הם מוכרים ע"י האיגוד לצורך גמול השתלמות. תוכן 2023 מאי || 101 גיליון עמדה זה הזמן ליה לוין 8 דבר יו״ר האיגוד ענבל חרמוני 7 דברי פתיחה אילנה בן שחר, איה אלמוג זקן 6 מי מפחד ממחלות נפש? קורס אקדמי משולב למתמודדים עם מחלות נפש וסטודנטים לרפואה יעל מזור, ענבר אדלר בן דור, נעמי הדס לידור, ורד שפיר קיסר, יעל דור, נועה גלאור טפרברג, נגה שטיימן, הדס וייל לביא 10
meidaos.new@gmail.com : כתובת המייל של המערכת מן המחקר איכות הזוגיות של נפגעות פגיעה : כוחה של מינית הגמישות הפסיכולוגית רוני בן שלום מזרחי, זהר אלון, גל ארליך ניצן, יעל גולדוסר, איילת גור 22 מן השדה הטיפול הפסיכו־סוציאלי במשפחות של ילדים המטופלים באקמו במסגרת טיפול נמרץ ילדים נתניה מישל, סנדרה קודסייה אלזגבי, נורית זידל־לוי 35 מן השדה קבוצת אבות יוצאי החברה :החרדית תהליך קבוצתי קצר־מועד , בני ביילי, אביבה בורו נטע קמר 46 :"צו השעה" מִנהלת סיוע הומניטרי לנמלטי המלחמה מאוקראינה נפתלי יעבץ, ארנון לוי 52 על המדף עבודה סוציאלית : תיאוריה, תחת אש מחקר והתערבות יעל הוכמןסקרה: 61 על המדף לראות את האור - התערבויות טיפוליות בילדים, נוער, צעירים והורים ב"אור שלום" אהובה סקרה: אוברשטיין 59
עו״ס אילנה בן שחר || דברי פתיחה ועו״ס איה אלמוג זקן קוראות וקוראים יקרים, . הגיליון יוצא 101 אנו שמחות להגיש לכם את גיליון לאור בתקופה מיוחדת ומטלטלת, אשר מאיימת עלינו במגוון היבטים: חברתי, מדיני, כלכלי ופוליטי. כמי שעוסקים בחברה וברווחה, בזכויות, בשוויון הזדמנויות ובצדק חברתי, עלינו להשמיע את קולנו ולהיערך לעתיד. על ההיערכות לכלול שיח מחודש על ערכי המקצוע המנחים אותנו וההקשר של הפוליטי אל הפרופסיה. בגיליון זה אנו מציעות התייחסות ראשונית למצב החברתי־מדיני שנוצר, בתקווה שבהמשך ניצור גיליון מיוחד העוסק בקשר שבין ע"ס ופוליטיקה. בהתאם לרוח התקופה, חלקו הארי של הגיליון עוסק במצבי קיצון של מגוון אוכלוסיות פגיעות כנפגעות תקיפה מינית, משפחות עם ילדים המאושפזים בסכנת חיים, מתמודדי נפש, אבות יוצאים בשאלה, נפגעי טרור הנמצאים במקום לא בטוח. המאמרים מציעים פתח של תקווה באמצעות מחקרים, שיטות ודרכי התערבות למען אוכלוסיות הקיצון, שתוכלו ללמוד וגם לאמץ הלכה למעשה. הגיליון נפתח במאמר דעה של ד"ר ליה לוין מבית הספר לע"ס באוניברסיטת תל־אביב, המתאר את האי־היציבות הכלכלית, החברתית, המדינית והפוליטית שאנו שרויים בה ומדגיש כי זה הזמן שלנו להתגייס לשיקום ולזעוק את התקווה. ששת המאמרים שבהמשך עוסקים, כאמור, באוכלוסיות פגיעות ומנסים להציע מזור. ברובם שותפים ושותפות לכתיבה אנשי מקצוע ממסגרות מגוונות, בעלי עניין וידע משותפים. מאמרם של רוני בן שלום מזרחי, זהר אלון, גל ארליך ניצן, יעל גולדוסר וד"ר אילת גור מהחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל־חי, עוסק באיכות הזוגיות של נפגעות תקיפה מינית ובוחן את תפקידה של הגמישות הפסיכולוגית בקשר שבין תסמינים פוסט־טראומטיים ואיכות הזוגיות. מאמר על אודות הטפול הפסיכוסוציאלי במשפחות במשבר, שלהן תינוקות המטופלים באקמו, נכתב על ידי נתניה מישל, סנדרה קודסייה אלזגבי ונורית זידל־לוי, עו"סיות במחלקה לעבודה סוציאלית בבית החולים הדסה עין־כרם. עוד אוכלוסייה פגיעה מתוארת במאמר "מי מפחד ממחלות נפש", שכתבו ד"ר יעל מזור, ענבל אדלר־בן דור, יעל דור, נועה גלאור־טפרברג ונגה שטיינמן מתוכנית עמיתים של החברה למתנ"סים, יחד עם פרופ' נעמי הדס־לידור מהקריה האקדמית אונו, ורד שפיר־קיסר ממשרד הבריאות והדס וייל־לביא מאוניברסיטת תל־אביב. המאמר מתאר מחקר שנערך במסגרת קורס אקדמי משולב למתמודדים עם מחלות נפש וסטודנטים לרפואה באוניברסיטת תל־אביב. הוא עוסק בחוויית הסטיגמה האישית והחברתית לצד שינוי בזהות האישית והמקצועית של המשתתפים בקורס, שהוא ייחודי בארץ ובעולם. המאמר הבא מתאר קבוצת אבות יוצאי החברה החרדית המצויים בהליכי גירושין. הוא נכתב מתוך שותפות בין־ארגונית של "מרכז אבא" של נעמת, תוכנית "צעדים" ואנשי מקצוע: עו"ד נטע קמר מ"צעדים", אביבה בורו מ"יוצרים שינוי" וד"ר בני ביילי - עו"ס, מטפל וחוקר בתחום האלימות במשפחה. עוד בגיליון - המאמר "צו השעה", המתאר היערכות ארצית של מִנהלת הסיוע ההומניטרי לנמלטי המלחמה באוקראינה. כתבו אותו נפתלי יעב"ץ וארנון לוי, עו"סים במשרד הרווחה והביטחון החברתי. הם מתארים את יישום התוכנית ואת מדיניות הממשלה בהובלת משרד הרווחה. את הגיליון חותמות שתי סקירות של ספרים מקצועיים מצוינים שיצאו זה עתה לאור. וכפי שכתבה סוקרת הספר "לראות את האור", עו"ס אהובה אוברשטיין: "לצלול לתוכו כאילו הוא אגם מים חיים וללמוד ממנו". "לראות את האור" הוא אסופת מאמרים המתארת התערבויות טיפוליות בילדים, נוער, צעירים והוריהם ב"אור שלום", בעריכת אור בורשטיין, סטייסי יהושע ונורית ירמיה. מומלץ לאמצו ללב האנושי ולמהות המקצועית. "עבודה סוציאלית תחת אש" הוא ספר בעריכת פרופ' אורית נוטמן־שורץ, שסקרה ד"ר יעל הוכמן. זוהי אסופת מאמרים מקורית, חדשנית ומהודקת, המציעה קול אישי וקולקטיבי ועוסקת בכאב ובקושי, כמו גם בחוסן ובצמיחה, של תושבי הנגב המערבי - כיחידים וכקהילה. מאחלות לכן/ם קריאה מהנה ומלמדת. אילנה בן שחר - יו"ר מערכת מידעו"ס איה אלמוג זקן - עורכת המשנה 6
עו״ס ענבל חרמוני || דבר יו״ר האיגוד עובדות/ים יקרות/ים, אנו נמצאים בימים מורכבים עבור החברה הישראלית. השסע בחברה גדול ומשפיע גם עלינו - במקומות העבודה, בבית, בקהילה. זכויות פרט ואדם נמצאות בסכנה, כמו גם היכולת שלנו לקיים בישראל חברה חופשית. הקיימות של הקוד האתי שלנו מכתיבה את ההכרח למנוע אפליה חברתית באופן אקטיבי ולדאוג לכלל החלקים בחברה הישראלית, מה שעומד בניגוד לחלק מהצעות החוק שהונחו בחודשים האחרונים על שולחן הכנסת. לצד אלה הולכים וגוברים האיומים על העבודה המאורגנת בישראל ועל האיגודים המקצועיים. כמובן שלא נאפשר זאת ונעמוד - ביחד עם כלל העובדות והעובדים המאורגנים בישראל - כחומה בצורה מול מגמה זו. בימים אלה ממשיכים צוותי ההסתדרות והאוצר לעמול על ניסוח הסכם המסגרת. הכנת ההסכם והבאתו למצב של חתימה יכולות לארוך כמה שבועות, או אפילו כמה חודשים נוספים. בינתיים אמורים העובדים במקומות העבודה הציבוריים לקבל מקדמה בגין המענק. זכרו כי אם משתבש משהו בתהליך חתימת ההסכם, המעסיק יכול לקחת את סכום המקדמה בחזרה. עדיין יש בהסכם כמה נושאים שאינם סגורים או ברורים עד הסוף. העניינים יתבהרו עם החתימה הסופית - וכמובן שנעדכן אתכם. ברגע שייחתם הסכם המסגרת נעבוד על הרחבתו עבור העובדות הסוציאליות בשירותים המופרטים - לצד צוות המו"מ של ההסתדרות ומול משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. במקביל לניסוחים של הסכם המסגרת, אנו, באיגוד, ממשיכים להיערך לדיונים עם האוצר לגבי הפעימה השנייה של הרפורמה שלנו. כזכור, נוסף על תוספות 2020 השכר של כלל המשק, מחכה לנו על פי הסכם מש"ח. 200 פעימה נוספת, בגובה של אנו כבר למודי ניסיון ויודעים כי התהליכים הללו אורכים זמן. כמו כן, אנו צופים שיתעוררו מחלוקות בדיונים עם האוצר ואף תיתכן נסיגה של האוצר מהתחייבויותיו כלפינו - כפי שכבר ניסה לעשות בעבר, כולל בעבר הלא רחוק. נמשיך להגיב באותה דרך שבה הגבנו עד כה: כל נסיגה של האוצר מהתחייבויותיו כלפינו תיענה בתקיפות. לא נוותר עד שכל זכויותינו ימוצו. בימים אלה יוצאת משלחת של עו"ס לסיור לימודי באוגנדה, בהובלה ובארגון של האיגוד והאגודה לקידום עו"ס. אני בטוחה שיהיה 25 הע"ס. למשלחת יוצאות מרתק ומעשיר. שלכן/ם בסולידריות, ענבל 7
והָאָרֶץ הָיְתָה תֹהּו וָבֹהּו, וְח ֶֹׁשְֶך עַל ְּפְנֵי תְהֹום. ||| אי־ודאות קיצונית פוקדת את החברה בישראל בחודשים האחרונים. יש הטוענים, יתכן שבצדק, שהרבה לפני שמדובר בטלטלה פוליטית, כלכלית או דיפלומטית - מדובר בטלטלה חברתית. ומדוע? לא רק בשל הקרע החברתי העמוק שחשפה, אלא בעיקר בהתייחס לתהליכים חברתיים שקדמו לה ולהשלכותיה הצפויות בתחום החברתי. אין לטעות ולחשוב שגבולות המחלוקות המתגלעות סביבנו בזעמן שורטטו עם הקמת הממשלה, או אף עם פרסום מתווה החקיקה שהיא מקדמת. בעוד הסוגיות שעל הפרק הן כבדות משקל, אין בהן יותר מאשר הרחבה של סדקים ההולכים ומכרסמים ביציבות האדמה שעליה נבנית החברה עוד מיסודה. לתובנה זו משמעויות מרחיקות לכת עבור העבודה הסוציאלית כפרופסיה מעשית ורעיונית בישראל ולמוטביה, וכפועל יוצא מכך גם עבור מוסדות המקצוע, ובעיקר עבור העובדות והעובדים הסוציאליים. המשמעויות נוגעות להתמודדות עם עברנו, לצליחת ההווה ולהכנה לעתיד. ראשית ובאופן המיידי ביותר, הקו הראשון־תמיד של העובדות והעובדים נאלץ כבר היום, וייאלץ עוד בהמשך, לספוג את התוצאות של העלייה הדרמטית בהתמודדות עם קשיים רגשיים, של האתגר לשמור על שגרה, ואם לשפוט לפי נתונים ראשוניים - גם של החמרה באלימות במשפחה, במצוקה בקרב ילדים ונוער, ועוד. בראייה לאחור, אין פלא שהיכן שיש מערכות רווחה מורעבות ושירותים במלחמת הישרדות, אפשר למצוא התדרדרות מהירה בכל היבט סוציאלי של חיי הפרט, המשפחה, הקהילה והחברה ברגע שהלחץ גובר. כידוע, כדי להצליח להעניק סיוע מקצועי בנסיבות כאלו יהיה צריך להשקיע - בהדרכות, בהגנות ובמענים קונקרטיים. מקנן בי חשש שללא תמיכות כאלו, הפעם לא יצליחו העובדות והעובדים - גיבורי העל - לעמוד בפרץ ולהמציא שוב סיוע וכוחות יש מאין. על מנת שהאירועים הנוכחיים לא ירוקנו באופן סופי מכוח אדם את המחלקות לשירותים חברתיים, צריך לדאוג כבר עכשיו למשאבים נוספים והולמים. זו צריכה להיות משימה ראשונה במעלה בשדרת מטה משרד הרווחה. שנית, ולא בסדר חשיבות יורד, יש מקום להרחיב את שדה הראייה מעבר לדיכוטומיה המובנית (שבעיניי אינה משרתת אף אחד מן הניצים) של כל מה שהוא דמוקרטי או אנטי־דמוקרטי, ולהתבונן בהיקף העצום של מדיניות חברתית וחברתית־כלכלית הנקבעת מדי יום ביומו, כמעט מתחת למכ"ם. מבלי לגרוע מחשיבות הדיון על הקשר בין שיטות ממשל, איזונים בין רשויות ודוקטרינות רווחה - הרי שתוך שהוא מתקיים גובש תקציב מדינה, נחקקים (ונופלים) חוקים המשפיעים ישירות על קהילות וקבוצות גדולות בחברה ומתבססת יותר ויותר עליונות של אידיאולוגיה פוליטית על פני שיקולים מקצועיים בשירות הציבורי. כל אלו אמורים להעסיק אותנו לא פחות מאשר התהליכים המספקים את כותרות מהדורות החדשות. זה הזמן אחת הדרכים להגיב לדיכוטומיה המובנית היא להבחין מאחרים את הידע והניסיון שלנו בעיצוב וביישום של מדיניות חברתית ולהגן על האוכלוסיות שאנו עובדות ועובדים עימן; הגנה אשר מעניקה למקצוע את זכות קיומו 8 מרצה בכירה, בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל־אביב. | ד"ר ליה לוין levinlia@tauex.tau.ac.il ליה לוין עמדה
2023 , מאי 101 מידעו"ס אחת הדרכים להגיב להם - ובמקביל גם להתחזק בעצמנו - היא למצוא את קולנו המקצועי, לדייק את הערך המוסף שיש לעבודה הסוציאלית לתרום גם לתהליכי מַקרו, להבחין את הידע והניסיון שלנו בעיצוב וביישום של מדיניות חברתית מאלו של אחרים ולעמוד כחומה בצורה על הגנת האוכלוסיות שאנו עובדות ועובדים עימן; הגנה אשר מעניקה למקצוע את זכות קיומו. ככל שנבחר לעשות זאת במשותף, ונשכיל, יחד עם מי שנזקק לשירותינו, למצוא איים של צדק בתוך עשן הקרב המסמא את עיני כולנו, כן ייטב. שלישית, אירועי השעה מביאים לקדמת תשומת הלב את הציפיות ממוסדות המקצוע ואף את הנתקים ביניהם ושלהם מן השדה; כולם בעיניי תוצאה, בין היתר, של שיח מקצועי שרודד כדי לייצר מראית עין של הכללה. במחוזות מסוימים מדוקלמים זה שנים מסרים על עבודה סוציאלית פוליטית־ביקורתית, אך כמקצוע לא נדרשנו ליום שבו הפוליטיקה והביקורת יפגשו אותנו לא רק בחדר ההתערבות אלא גם מול המראה. במחוזות אחרים מוצבה הניטרליות, בשוגג, כתכונה מספקת ליצירת מרחב ביטוי הוגן או מאפשר. השאלות העולות כיום סביב תפקידו של האיגוד ושל העומדת בראשו במצבים שבהם נדמה כי האפשרויות היחידות הן שתיקה או נקיטת עמדה פסאודו־מפלגתית; סביב התנהלותה של האקדמיה בעבודה סוציאלית והענקת פרשנות מרחיבה או מצמצמת למחויבותה הערכית; וסביב הבחירות שמקבלת מדי יום המנהיגות המקצועית בשדה לגבי מה שמותר ומה שאסור להתלבט בו - הן שאלות חיוניות לשימור חוסנו של המקצוע ולבנייתו. רק דיאלוג סביב שאלות אלה, קשה ומרתיע ככל שיהיה, יאפשר הנחה של תשתית קשרים חזקה בין המוסדות, מיצוי כוחם המיטיב כלפי הנושאים אליהם עיניים בעיתות משבר וכינון מחדש של קהילה מקצועית עמידה. רביעית, נראה כי כדי לממש את חזון העבודה הסוציאלית ולהיות חוד החנית של הפרופסיות המקדמות חברה צודקת, שעל המקצוע וכל העוסקות והעוסקים בו - ברמות השונות, בזירות השונות ובשירותים השונים - ליצור מודלים אלטרנטיביים של יחסים. בערעור המלווה את התקופה שאנו נמצאות ונמצאים בה, יש, לטעמי, גם הזדמנות להתמקם - לא בין הפטיש לסדן (או בין קורבנות השיטה בעיני עצמנו לבין מייצגות השיטה בעיני מקבלי השירותים), אלא כמי שמסוגלות לאמץ זהויות מקצועיות מבוססות־ערכים מבלי לשחוק את הלגיטימציה של זהויות אחרות וערכים אחרים. הדבר דורש תעצומות אדירות. היחסים המורכבים בינינו הם במידה רבה השתקפות של היחסים המורכבים של מקבלי שירותינו איתנו. הגיע הזמן להמשיך הלאה מ"מי מסכים עם החקיקה" או "מי נעדר מן המחאה", ל"מי מודר באופן שיטתי מתהליכי קבלת החלטות" ו"קולו של מי מתבטל בפני שיקולים מקצועיים". בדרך נספוג ביקורת, נשמע נרטיבים שונים משלנו, יתכן שגם ניעלב, אבל אולי גם ננקה או נרפא מעט את הפצעים הפעורים בינינו לבין חלקים שלמים בחברה שרואים בנו אויב ממוסד, לא פחות. בעת הזו יש לעובדות ולעובדים הסוציאליים תפקיד ייחודי, שאיננו מסתכם במחאה כנגד החקיקה או תמיכה בה. חברה משוסעת, שמונעת יותר ויותר על ידי ההבדלים בין חבריה וחברותיה, מתקשה לייצר מרחבי סולידריות - שהם מעמודי התווך של העבודה הסוציאלית ותנאי ליכולתה לתקן עוולות חברתיות. חברה דמוקרטית, על פי כל הגדרותיה, אינה יכולה להתקיים לאורך זמן ללא הכלה של מגוון רצונות, צרכים ועמדות; זאת גם כאשר היא מנוהלת לפי חקיקה פרוגרסיבית וגם כאשר היא מנוהלת על ידי חקיקה שמרנית. שיח צר, על סוגיו, הוא דרך מוכחת ובטוחה להשטחה של תהליכי קבלת החלטות, ומשם להעמקה של אי־צדק חברתי. אל לנו לתת לכך יד. לצד כל אלה ובמקביל להם, ההיסטוריה הסבוכה של ההקשר שבתוכו נוצר המצב הנוכחי כוללת גם עשרות שנים ואין־ספור שעות של מפגשים מקרבים ושל התערבויות מיטיבות. אלו אבני הבניין של המקצוע ביום שאחרי ועוד לפניו. בדברי הימים שלנו אפשר למצוא ידע על משברים ועל דרכים להיחלץ מהם, וגם מאבקים - על החברה או על תנאי העבודה - שקצרו מידות שונות של הצלחה, לא רק בהישגיהם המוצהרים אלא גם ביכולתנו להישאר שלם מקצועי הגדול מסך חלקיו. בהתאם, משמעות אחרונה (ביריעה מתומצתת זו) היא ההזמנה לראות את הטוב. לא בהכרח את הזהה, אף לא את הדומה, אלא את השותף לרצון לתקן. זהו תרגיל באמון בעת שהאמון נמצא בשפל. ובכל זאת, כדאי לזכור שייאוש ושנאה בתוך החברה משרתים בדרך כלל את בעלי השררה. הם קרקע פורייה לתהליכים מסוכנים, שבהם למאבקים חברתיים אין מנצחים או מפסידים אלא כולם חולקים את ההפסד, אלה עם אלה. שינויים אבולוציוניים מוחשים בעיתות איום. זה הזמן שלנו להתגייס לשיקום ולזעוק את התקווה - ||| אם לא אנחנו, מי? ואם לא עכשיו, אימתי? PDF להורדת המאמר בקובץ 9
תקציר : גורמים רבים מובילים להדרה חברתית. אחד רקע המרכזיים שבהם הוא מחלת נפש. המאמר הנוכחי מתאר מחקר שנערך במסגרת קורס אקדמי משולב למתמודדים עם מחלת נפש וסטודנטים לרפואה באוניברסיטת תל־אביב. מי מפחד ממחלות נפש? יעל מזור, ענבר אדלר בן דור, נעמי הדס לידור, ורד שפיר קיסר, יעל דור, נועה גלאור טפרברג, נגה שטיימן, הדס וייל לביא קורס אקדמי משולב למתמודדים עם מחלות נפש וסטודנטים לרפואה 10 , מדריכה ומנהלת מחקר ופיתוח, תוכניות עמיתים, החברה למתנ"סים. MSW PhD | זורד"ר יעל מ yael.mazor@gmail.com , מנהלת תוכניות עמיתים, החברה למתנ"סים. MSW | ענבר אדלר־בן דור ראש ההתמחות בבריאות הנפש, הפקולטה למקצועות הבריאות, הקריה | פרופ' נעמי הדס־לידור האקדמית אונו; רכזת אקדמית של הקורס. , מנהלת תחום בכיר השכלה חברה ופנאי, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות. MSc.OT | ורד שפיר־קיסר , מנהלת מחוזית, מחוז חיפה והעמקים, תוכנית עמיתים לבוגרים, החברה למתנ"סים; רכזת הקורס. MA | יעל דור , מטפלת בהבעה ויצירה, מנהלת תוכנית עמיתים לבוגרים, החברה למתנ"סים. MA | נועה גלאור־טפרברג , מנהלת תוכנית עמיתים לזכויות, החברה למתנ"סים. MA | נגה שטיינמן ב., מנהלת מקצועית, תוכנית מתחברים פלוס, היחידה למעורבות חברתית, אונ׳ תל־אבי MSW | הדס וייל־לביא
2023 , מאי 101 מידעו"ס עדויות של משתתפים עם מחלת נפש 10 : שיטה עדויות של סטודנטים שאינם מתמודדים עם מחלת 27־ ו נפש נותחו בגישה האיכותנית קונסטרוקטיביסטית כדי לתאר את חוויית הסטיגמה האישית והחברתית, לצד השינוי בזהות האישית והמקצועית של המשתתפים בקורס משולב של תוכנית עמיתים לבוגרים והיחידה .1 למעורבות חברתית בעדויותיהם של הסטודנטים והמתמודדים תוצאות: שהשתתפו בקורס המשולב "מי מפחד ממחלות נפש" עלו שלוש תמות מרכזיות. התמות כללו קטגוריות ותוארו באמצעות קודים. מרבית התמות והקטגוריות נמצאו משותפות לסטודנטים ולמתמודדים - סטיגמה חברתית ועצמית, המבנה והמתודות בקורס כגורמים המשפיעים על השינוי, ושינוי התפיסה האישית והמקצועית בעקבות הקורס. הממצאים הראו כי הן הסטודנטים והן המתמודדים יצאו עם תפיסה שונה וחיובית יותר ביחס לעצמם, לסביבתם ולזהותם האישית ו/או המקצועית. הממצאים נדונו בפרק הדיון, לצד אישוש באמצעות ספרות מחקרית ותאורטית עדכנית. עולה כי הייחודיות של הקורס המוצג מסקנות: במאמר הנוכחי היא בהחלת עקרונות של שינוי עמדות וסטיגמות, הן ברמת התוכן והן ברמת התהליך. יש צורך במחקר המשלב שיטות מחקר איכותניות וכמותניות כדי להרחיב את בסיס הידע ביחס לקורס המוצג במאמר זה. השתלבות קהילתית, מתמודדים עם :מילות מפתח מגבלה נפשית, אוניברסיטה, סטיגמה, שינוי עמדות, קורס משולב. רקע הכללה והדרה הן מילות מפתח בשיח מערך בריאות הנפש של ימינו. ישנם גורמים רבים להדרה חברתית. אחד הגורמים המרכזיים המובילים להדרה הוא מחלת נפש, בשעה שהשתתפות היא ממד מרכזי של הכללה חברתית. במאמר זה ננסה להבין את משמעות ההשתתפות, באמצעות קורס אקדמי משולב שנועד למתמודדים ולקהילה כאחד. אנחנו מתמקדים בהשתתפות המתקיימת במפגשים חברתיים פנים אל פנים, ובפרט במסגרת אקדמית, מתוך הנחה כי כל השתתפות, בכל תחום חברתי, מערבת אינטראקציה .)Weiste et al., 2020( חברתית הקורס המשולב, המשותף לתוכנית "עמיתים . 1 לבוגרים" והיחידה למעורבות חברתית באוניברסיטת תל־אביב, התקיים בחמש שנים האחרונות הודות להובלתן המסורה והמקצועית של פרופ' נעמי הדס לידור, יעל דור והדס וייל לביא. התוצאה המזיקה ביותר של הסטיגמה הציבורית היא שאנשים בעלי דעות קדומות מאמצים את הסטריאוטיפים השליליים ועקב כך מפתחים רגשות והתנהגויות שליליים כלפי אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית, דבר העשוי לפגוע אף יותר מהמחלה עצמה סטיגמה והדרה - תאוריית המגע ותאוריית הידע גורם משפיע מרכזי בתהליכי הכלה והדרה הן סטיגמות כלפי אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית. התוצאה המזיקה ביותר של הסטיגמה הציבורית היא שאנשים בעלי דעות קדומות מאמצים את הסטריאוטיפים השליליים ועקב כך מפתחים רגשות והתנהגויות שליליים כלפי Ben-Zeev et אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית ( ), דבר העשוי לפגוע אף יותר מהמחלה עצמה al., 2010 ). שתי גישות מרכזיות נועדו 2009 ,' (גרינשפון וחוב לקדם שינוי עמדות בקרב הקהילה ביחס למתמודדים Favazza עם מחלת נפש: גישת הידע וגישת המגע ( .)& Odom, 1997 גורסת כי הקניית ידע על אוכלוסיות גישת הידע מודרות מסייעת למיגור תפיסות מוטעות, להשרשת Pettigrew ידע ולהעברת נתונים נכונים ומדויקים ( &). גישה זו Tropp, 2009; Pinfold et al., 2003 נמצאה מוגבלת בהשפעתה וביעילותה. גישה נוספת . מגע גישת המגעשנמצאה יעילה לשינוי עמדות היא מוגדר כתהליך של יחסי גומלין, שבו עצם החשיפה למושא העמדה גוררת תהליך של למידה, הפרה או ביסוס של איזון פנימי והשפעה על תהליכים קוגניטיביים, ). דהיינו, 1987 , רגשיים והתנהגותיים (קנדל־גרוס גישת המגע גורסת כי מפגש בין אדם ללא מוגבלות לאדם עם מוגבלות מאפשר היכרות עם האדם כמכלול ומעורר חשיבה, רגשות והתנהגויות שונים. מחקרים מראים שמגע הוא מרכיב משמעותי בשינוי עמדות ), וכאשר Angermeyer et al., 2004( בכיוון החיובי הקורס המשולב, המשותף לתוכנית "עמיתים לבוגרים" והיחידה למעורבות חברתית באוניברסיטת . 1 תל־אביב, התקיים בחמש השנים האחרונות הודות להובלתן המסורה והמקצועית של פרופ' נעמי הדס לידור, יעל דור והדס וייל לביא. 11 ||||
׳חאו רוזמ | ?שפנ תולחממ דחפמ ימ |||| תדירות המגע תכופה יותר - העמדות חיוביות יותר )Alport, 1954( ). אלפורט Kishi & Meyer, 1994( הניח שמגע בין קבוצות רוב ומיעוט יהיה אפקטיבי אם יתממשו כמה תנאים: מפגש שווה־סטטוס, המתקיים תוך חתירה להשגת מטרות משותפות ומתוך שיתוף פעולה הדדי. נמצא כי האמצעי היעיל ביותר לשינוי עמדות הוא שילוב של שתי הגישות - גישת המגע וגישת הידע - בתהליכי השתלבות קהילתיים של מתמודדים .)Wallach, 2004( השתלבות קהילתית כאמצעי למיגור סטיגמה והדרה ) השתלבות Salzer et al., 2014( ' לפי זלצר וחוב קהילתית היא זכות העומדת לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית כמו לכל אדם אחר, ומהותה השתתפות בהיבטים שונים של חיי הקהילה שהם מוצאים כבעלי משמעות. השתלבות קהילתית מסתמנת בשנים האחרונות כגורם משמעותי בתהליך ההחלמה. יש הרואים בה את אחת התוצאות של תהליך ההחלמה .)Abdullah & Brown, 2011( השנים האחרונות אנו עדים 20־ ב למעורבות הולכת וגדלה של מתמודדים (צרכנים) באקדמיה. מגמה זו מעלה שאלות רבות ומורכבות, כגון כמה מקום צריך להיות למערך הידע של ידע מניסיון ביחס למערך הידע האקדמי או המקצועי ) מתארים Wong & Solomon, 2002( וונג וסולומון השתלבות שלושה מרכיבים של השתלבות קהילתית: - המידה שבה אדם משתתף בפעילויות וצורך פיזית Townley שירותים וטובין בקהילה מתוך יוזמה אישית ( , הכוללת שני השתלבות חברתית ;)et al., 2009 ממדים - אינטראקציה המייצגת את מידת המעורבות (כמותית ואיכותית) של אדם באינטראקציות חברתיות עם חברי קהילה, וממד הרשת החברתית - המידה שבה רשת הקשרים של האדם משקפת, הן בגודלה והן בגיוון שבה, את תפקידיו החברתיים וכוללת קשרים חברתיים המתאפיינים בהדדיות ובתמיכה; - שמתייחס ממד ההשתלבות הפסיכולוגיתולבסוף, לאופן שהאדם תופס את השתייכותו לקהילה ואת המידה שהוא מביע קשר רגשי עם שכניו ומאמין ביכולתו למלא צרכים דרך שכנות. על אף חשיבותה של ההשתלבות הקהילתית, רוב המתמודדים עם מגבלה נפשית מדווחים על מחסור בסדר יום מובנה או בפעילויות מובנות, המסייעים בהשתלבות שכזו .)Townley et al., 2009( יש מגוון מודלים בקהילה התומכים בתהליכי השתלבות חברתית של מתמודדים. במאמר הנוכחי נציג שלושה מודלים נבחרים של השתלבות קהילתית, אשר מייצגים את העשייה הנחקרת במאמר זה, ונסיים בתיאור מפורט של הקורס הנחקר במחקר הנוכחי. מודל השתלבות קהילתית מנקודת מבט ארגונית־שיקומית: קורסים משולבים בתוכנית עמיתים לבוגרים " היא תוכנית ארצית, משותפת עמיתים לבוגרים" לחברה למתנ"סים ומשרד הבריאות, הפועלת לקידום השתלבותם בקהילה של אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית, זכאי סל שיקום, באמצעות השתלבותם בפעילויות פנאי וחברה הפתוחות לציבור הרחב שנה ופעילה 20־ בקהילה. התוכנית פועלת מזה כ מתנ"סים ברחבי הארץ. תוכנית "עמיתים 80־ כיום ב לבוגרים" רואה את השתלבות המתמודדים בקהילה כתהליך הדדי, שמעורבים בו המתמודד וחברי הקהילה, ואת הסטיגמה כחלק ממגוון האתגרים העומדים בפני המתמודד בשובו לקהילתו. לכן, לצד העבודה במישור הפרטני, התוכנית פועלת במישור הקהילתי, לקידום שינוי עמדות בקהילה. שינויים אלו מתאפשרים באמצעות סדנאות הסברה, קבוצות מעורבות וקבוצות משולבות. הקבוצות המשולבות של תוכנית "עמיתים לבוגרים" יוצרות מפגש בין־אישי משמעותי בין מתמודדים לבין אנשים מהקהילה. הן פועלות במרכזים קהילתיים ובמוסדות אקדמיים. המפגש מאפשר דיאלוג וקשר מתמשך, כאשר תהליך ההיכרות ההדדית מתפתח סביב יצירה משותפת באחד מתחומי האמנות והלמידה. מודל הקבוצות המשולבות מאפשר ליישם תפיסה ערכית הדוגלת במגע ישיר ובהיכרות הדדית, באמצעות מפגש בלתי־אמצעי בין אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית (מעתה ייקראו כאן "מתמודדים") וכלל האוכלוסייה. מערך השיקום בבריאות הנפש של משרד הבריאות מוביל מיזמים ייחודים, שמטרתם להפגיש בין הקהילה לבין המתמודדים ולייצר שיח מקדם ולמידה הדדית. כחלק מתפיסת מערך השיקום בדבר קידום השתלבות מתמודדים בקהילה לא רק באמצעות מתן מענים כדוגמת תוכנית עמיתים להשתלבות בקהילה, אלא גם תוך עידוד שינוי חברתי־קהילתי והרחבת ההכללה הקהילתית, עלתה חשיבותן של תוכניות התערבות לשינוי הסטיגמה הציבורית כלפי מתמודדים, בהן קורסים משולבים באקדמיה. 12
2023 , מאי 101 מידעו"ס מודל השתלבות קהילתית באקדמיה מנקודת מבט צרכנית: מעורבות מתמודדים באקדמיה השנים האחרונות אנו עדים למעורבות הולכת 20־ ב וגדלה של מתמודדים (צרכנים) באקדמיה. מעורבות זו מתקיימת בתחומים מגוונים: במחקר, הוראה והכשרה, Happell הדרכה קלינית, השתלבות כסטודנטים ועוד ( et al, 2014; O'Reilly et al., 2010; Stickley et ). מגמה זו מעלה שאלות al., 2009; Tew et al., 2004 רבות ומורכבות, כגון כמה מקום צריך להיות למערך הידע של ידע מניסיון ביחס למערך הידע האקדמי או המקצועי, או שאלת הייצוג - האם מתמודדים המשתלבים בעשייה האקדמית מייצגים את האוכלוסייה הרחבה של ?)2018 , אנשים מתמודדים (קרויז ולכמן )1( : קיימים שני מודלים נפוצים במעורבות צרכנים המתמודדים משתתפים כמרצים בשיעור אחד (שבדרך כלל מובא בו הספור האישי של הדובר) או בסדרת ) המתמודדים משתלבים 2( ; שיעורים מתוך קורס שלם כסטודנטים בקורסים. סטודנטים שאינם מתמודדים המשתתפים בקורסים אלה מדווחים על שינוי חיובי בתפיסות הסטיגמטיות שהגיעו איתן, על שבירת מחסומים ועל הבנה טובה יותר את נקודת המבט של .)Schneebeli et al., 2010( המתמודדים הוא דוגמה טובה "ללמוד עם המטופל"הקורס להתפתחות ולצמיחה של השתלבות כזו. את הקורס הגו לפני יותר מעשור פרופ' מקס לכמן ופרופ' נעמי "שעל אף שאנחנו עובדים שנים הדס־לידור, במחשבה רבות עם אנשים מיוחדים המתמודדים עם מוגבלות נפשית, ורובם מקיימים חיים מלאים בקהילה - אנחנו לא יודעים די להקשיב, ללמוד מהם ולעבוד מתוך למידה . קורס זה היה הראשון מסוגו בארץ, נלמד במסגרת זו" לימודי התואר השני בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל־אביב והוטמע גם באוניברסיטה העברית בירושלים ובחוג לריפוי בעיסוק בחיפה. דוגמה נוספת למעורבות מתמודדים היא בעמותת . בפרויקט פרויקט "דו־שיח""אנוש", שמפעילה את זה מגיעים המתמודדים למפגש חד־פעמי עם סטודנטים ועם תלמידי תיכון. המפגשים כוללים סיפורים אישיים של המתמודדים ודיון פתוח. עוד דוגמה היא מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שם משתתפים מתמודדים ובני משפחותיהם בתהליך ההוראה במסגרת לימודי התואר השני בעבודה סוציאלית, והקורס מרוכז במשותף על ידי עמית מומחה ואיש אקדמיה. - שם "עמיתים לזכויות"דוגמאות נוספות הן מתוכנית מרצים מתמודדים העובדים בתוכנית בפני קהלים "צרכנים נותני שונים בנושאים מגוונים, ותוכנית - המפעילה את פרויקט "לומדים מניסיון", שירות" שבמסגרתו נפגשים מתמודדים עם סטודנטים ומספרים על חוויותיהם מעבודתם כצרכנים נותני שירות ועל ידע מניסיון ככלי מקצועי. יש לציין כי בד בבד עם מעורבות מתמודדים בתהליכי הוראה והכשרה של סטודנטים, אנו עדים גם לצמיחה בהשתלבותם כסטודנטים מן־המניין בכל האוניברסיטאות והמכללות בארץ. מודל השתלבות קהילתית באקדמיה למגוון אוכלוסיות מודרות היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטת תל־אביב שנה במטרה לקדם מעורבות חברתית 40־ נוסדה לפני כ של סטודנטים וסגל בקהילה. היחידה היא חלק מדיקנט הסטודנטים ומהווה מוקד פעילות מרכזי בתחומי החינוך https והרווחה, ובכללן קידום אוכלוסיות מוחלשות (//: deanstudents.tau.ac.il/social-involvement/ - אוחזר מתוך דף about_social__involvement היחידה למעורבות חברתית). ליחידה למעורבות חברתית כמה מטרות מרכזיות, וביניהן הענקת שירותים מקצועיים, בדגש על ניהול ופיתוח פרויקטים חברתיים, ומתן הזדמנויות חברתיות ואזרחיות באמצעות תוכניות וקורסים אקדמיים המשלבים עשייה חברתית. דוגמה ליוזמה פורצת דרך בתחום המעורבות החברתית "מתחברים באמצעות קורסים אקדמיים היא תוכנית ."מתחברים פלוס" שמה לה למטרה לקדם פלוס" יוזמה ופעילות חברתית באמצעות קורסים אקדמיים המשלבים קבוצות אוכלוסייה שונות, דהיינו "קורסים משלבי עשייה". אלה הם קורסים אקדמיים יישומיים, אשר מקדמים מטרות חברתיות באמצעות הדיאדה שבין המרכיב היישומי לבין המרכיב התאורטי. דוגמה "מי מפחד ממחלות נפש",לקורס כזה הוא הקורס העוסק בהתמודדות נפשית ובשינוי חברתי. קורס ייחודי זה, שלמיטב ידיעתנו אינו קיים במתכונת זו בעולם, יוצג להלן. קורס אקדמי משלב עשייה חברתית בתחום בריאות הנפש באוניברסיטת תל־אביב - תיאור מקרה "מי מפחד ממחלות נפש?" הוא קורס אקדמי המשלב עשייה חברתית, שמתקיים בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל־אביב ותוכנית עמיתים לבוגרים. ייחודו בכך שהוא משותף לסטודנטים לרפואה במהלך לימודי התואר הראשון שלהם ולמתמודדים משתתפי תוכנית עמיתים לבוגרים. יש בו מפגש מפחית סטיגמה, המאפשר אינטגרציה של מקורות ידע שונים. צוות הקורס מורכב משתי רכזות (רכזת אקדמית ורכזת מ"עמיתים"), מתמודדים ובני משפחה המגיעים להרצות, מרצים |||| 13
׳חאו רוזמ | ?שפנ תולחממ דחפמ ימ מהאקדמיה ואנשי מקצוע מהשטח. בבסיס החשיבה על מבנה זה עומדת המטרה להפגיש את הלומדים עם שלושה בסיסי ידע: ידע מניסיון, ידע אקדמי וידע פרקטי; שילוב המייצג את הנעשה בשטח ומאפשר עבודה שבה כולם שווים ומכולם אפשר ללמוד. "מי מפחד ממחלות נפש?" הוא קורס אקדמי המשלב עשייה חברתית. ייחודו בכך שהוא משותף לסטודנטים לרפואה במהלך לימודי התואר הראשון שלהם ולמתמודדים משתתפי תוכנית עמיתים לבוגרים. יש בו מפגש מפחית סטיגמה, המאפשר אינטגרציה של מקורות ידע שונים |||| הקורס בנוי מארבעה מרכיבים עיקריים: . . - המאפשרת היכרות ראשונית למידה אקדמית עם עולם בריאות הנפש. . . - באמצעות סדנאות המזמנות המפגש הפורמלי והמפגש מפגש ושיח בין שתי הקבוצות, - באמצעות בניית הפרויקטים.הלא־פורמלי . . נעשית במשותף, בקבוצות של בניית הפרויקט סטודנטים ומתמודדים. . . - בקורס עצמו ובמקומות הצגת הפרויקטים רלוונטיים נוספים. שיטה ומדגם מאמר זה עוסק בניתוח משובי הסיום לקורס בשיטה האיכותנית באוריינטציה קונסטרוקטיביסטית. השאלה האונטולוגית שהובילה את המחקר הנוכחי עוסקת באופן שהסטודנטים והמתמודדים תפסו את המציאות של הקורס המשולב. בבסיס גישה זו עומדת ההנחה כי תודעתו של האדם מבנה את מציאותו החברתית באמצעות מיקומו התרבותי והאופן שהוא מעניק Lieblich et ;2003 , משמעות לתופעות (שקדי .)al., 1998 purposeful המדגם הנוכחי הוא מדגם מוכוון ( ), שמטרתו לייצג באופן הטוב ביותר את sample האוכלוסייה שממנה נבחר לצורך חקר התופעה שאנו רוצים ללמוד עליה. הוא מתרכז בסקירת מסמכים/ כתיבה אישית, דהיינו מקורות מידע ראשוניים (שקדי, 27 ). המדגם כלל Merriam & Tisdell, 2015 ;2003 מתמודדים שהשתתפו בקורס 10־ סטודנטים לרפואה ו באוניברסיטת 2020/21 "מי מפחד ממחלות נפש" בשנים תל־אביב. כלל משתתפי הקורס חתמו עם כניסתם על הסכמתם לעשות שימוש בכלל תוצרי הקורס. שלבי ניתוח הניתוח האיכותני התבצע באמצעות - של קריאת החומרים שנאספו וכתיבת מוקדמים הערות על ידי שלושה מכותבי המאמר הנוכחי, ובאמצעות - שכללו קטגוריזציה, חלוקה שלבי ניתוח מתקדמים לתמות והוצאת קודים מתוך הטקסטים, כדי למפות את הקטגוריות וההקשרים ביניהן וכן את התמות הכוללות בתוכן את הקטגוריות. במהלך הניתוח נוצרו עצי קטגוריות, שסייעו למפות את הנרטיבים המרכזיים של הנבדקים, ולבסוף בוצעה טריאנגולציה בין הניתוח של שלושה מכותבי המאמר הנוכחי לבין ניתוח מקביל של שתי כותבות המאמר, וזאת כדי להגביר את התוקף והמהימנות. תוצאות במאמר הנוכחי בדקנו את ההשפעות של קורס אקדמי משלב עשייה חברתית בבריאות הנפש, המשותף לסטודנטים לרפואה ולמתמודדים. לאחר תהליך ניתוח איכותני של הרפלקציות של הסטודנטים והמתמודדים בסיום הקורס, התקבלו שלוש תמות מרכזיות, הכוללות כמה קטגוריות, כדלהלן: - סטיגמה חברתית ועצמית, אשר 1 ' תמה מס מכילה שלוש קטגוריות (סטיגמות בתחילת הקורס, המפגש האישי כמחולל שינוי בסטיגמה, ושינוי עוסקת 2 ' תמה מסבסטיגמה בעקבות הקורס כולו). במבנה ובמתודות של הקורס כגורמים המשפיעים על השינוי אצל המתמודדים והסטודנטים. היא כוללת שלוש קטגוריות (הקניית ידע מתאוריה וידע מניסיון, אינטראקציות אישיות, ועבודה על הפרויקט והצגת עוסקת בשינוי התפיסה האישית 3 ' תמה מסתוצרים). והמקצועית בעקבות הקורס וכוללת שתי קטגוריות (שינוי בתפיסה האישית ושינוי בתפיסה המקצועית). מרבית התמות והקטגוריות משותפות לסטודנטים ולמתמודדים ומיעוטן שונות, בהתאם לרעיון המרכזי שעלה מתוך הראיונות. : סטיגמה חברתית ועצמית 1 תמה תמה זו מתייחסת לסטיגמה העצמית והחברתית בקרב משתתפי הקורס, והיא התמה המרכזית והדומיננטית שעלתה מתוך הרפלקציות. גם אצל המתמודדים וגם אצל הסטודנטים ניכר שינוי בתפיסות הסטיגמטיות לאורך הקורס, כאשר אצל המתמודדים השינוי המרכזי היה בסטיגמה העצמית ואצל הסטודנטים בסטיגמה החברתית. התמה מתחלקת, כאמור, לשלוש קטגוריות: 14
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=