׳חאו רוזמ | ?שפנ תולחממ דחפמ ימ |||| תדירות המגע תכופה יותר - העמדות חיוביות יותר )Alport, 1954( ). אלפורט Kishi & Meyer, 1994( הניח שמגע בין קבוצות רוב ומיעוט יהיה אפקטיבי אם יתממשו כמה תנאים: מפגש שווה־סטטוס, המתקיים תוך חתירה להשגת מטרות משותפות ומתוך שיתוף פעולה הדדי. נמצא כי האמצעי היעיל ביותר לשינוי עמדות הוא שילוב של שתי הגישות - גישת המגע וגישת הידע - בתהליכי השתלבות קהילתיים של מתמודדים .)Wallach, 2004( השתלבות קהילתית כאמצעי למיגור סטיגמה והדרה ) השתלבות Salzer et al., 2014( ' לפי זלצר וחוב קהילתית היא זכות העומדת לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית כמו לכל אדם אחר, ומהותה השתתפות בהיבטים שונים של חיי הקהילה שהם מוצאים כבעלי משמעות. השתלבות קהילתית מסתמנת בשנים האחרונות כגורם משמעותי בתהליך ההחלמה. יש הרואים בה את אחת התוצאות של תהליך ההחלמה .)Abdullah & Brown, 2011( השנים האחרונות אנו עדים 20־ ב למעורבות הולכת וגדלה של מתמודדים (צרכנים) באקדמיה. מגמה זו מעלה שאלות רבות ומורכבות, כגון כמה מקום צריך להיות למערך הידע של ידע מניסיון ביחס למערך הידע האקדמי או המקצועי ) מתארים Wong & Solomon, 2002( וונג וסולומון השתלבות שלושה מרכיבים של השתלבות קהילתית: - המידה שבה אדם משתתף בפעילויות וצורך פיזית Townley שירותים וטובין בקהילה מתוך יוזמה אישית ( , הכוללת שני השתלבות חברתית ;)et al., 2009 ממדים - אינטראקציה המייצגת את מידת המעורבות (כמותית ואיכותית) של אדם באינטראקציות חברתיות עם חברי קהילה, וממד הרשת החברתית - המידה שבה רשת הקשרים של האדם משקפת, הן בגודלה והן בגיוון שבה, את תפקידיו החברתיים וכוללת קשרים חברתיים המתאפיינים בהדדיות ובתמיכה; - שמתייחס ממד ההשתלבות הפסיכולוגיתולבסוף, לאופן שהאדם תופס את השתייכותו לקהילה ואת המידה שהוא מביע קשר רגשי עם שכניו ומאמין ביכולתו למלא צרכים דרך שכנות. על אף חשיבותה של ההשתלבות הקהילתית, רוב המתמודדים עם מגבלה נפשית מדווחים על מחסור בסדר יום מובנה או בפעילויות מובנות, המסייעים בהשתלבות שכזו .)Townley et al., 2009( יש מגוון מודלים בקהילה התומכים בתהליכי השתלבות חברתית של מתמודדים. במאמר הנוכחי נציג שלושה מודלים נבחרים של השתלבות קהילתית, אשר מייצגים את העשייה הנחקרת במאמר זה, ונסיים בתיאור מפורט של הקורס הנחקר במחקר הנוכחי. מודל השתלבות קהילתית מנקודת מבט ארגונית־שיקומית: קורסים משולבים בתוכנית עמיתים לבוגרים " היא תוכנית ארצית, משותפת עמיתים לבוגרים" לחברה למתנ"סים ומשרד הבריאות, הפועלת לקידום השתלבותם בקהילה של אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית, זכאי סל שיקום, באמצעות השתלבותם בפעילויות פנאי וחברה הפתוחות לציבור הרחב שנה ופעילה 20־ בקהילה. התוכנית פועלת מזה כ מתנ"סים ברחבי הארץ. תוכנית "עמיתים 80־ כיום ב לבוגרים" רואה את השתלבות המתמודדים בקהילה כתהליך הדדי, שמעורבים בו המתמודד וחברי הקהילה, ואת הסטיגמה כחלק ממגוון האתגרים העומדים בפני המתמודד בשובו לקהילתו. לכן, לצד העבודה במישור הפרטני, התוכנית פועלת במישור הקהילתי, לקידום שינוי עמדות בקהילה. שינויים אלו מתאפשרים באמצעות סדנאות הסברה, קבוצות מעורבות וקבוצות משולבות. הקבוצות המשולבות של תוכנית "עמיתים לבוגרים" יוצרות מפגש בין־אישי משמעותי בין מתמודדים לבין אנשים מהקהילה. הן פועלות במרכזים קהילתיים ובמוסדות אקדמיים. המפגש מאפשר דיאלוג וקשר מתמשך, כאשר תהליך ההיכרות ההדדית מתפתח סביב יצירה משותפת באחד מתחומי האמנות והלמידה. מודל הקבוצות המשולבות מאפשר ליישם תפיסה ערכית הדוגלת במגע ישיר ובהיכרות הדדית, באמצעות מפגש בלתי־אמצעי בין אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית (מעתה ייקראו כאן "מתמודדים") וכלל האוכלוסייה. מערך השיקום בבריאות הנפש של משרד הבריאות מוביל מיזמים ייחודים, שמטרתם להפגיש בין הקהילה לבין המתמודדים ולייצר שיח מקדם ולמידה הדדית. כחלק מתפיסת מערך השיקום בדבר קידום השתלבות מתמודדים בקהילה לא רק באמצעות מתן מענים כדוגמת תוכנית עמיתים להשתלבות בקהילה, אלא גם תוך עידוד שינוי חברתי־קהילתי והרחבת ההכללה הקהילתית, עלתה חשיבותן של תוכניות התערבות לשינוי הסטיגמה הציבורית כלפי מתמודדים, בהן קורסים משולבים באקדמיה. 12
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=