ןמכוה | ףדמה לע מבט של מחנכים לעבודה סוציאלית המלמדים על כניסת המציאות הביטחונית לתהליכי ההוראה, של דיון בסוגיות של חשיפה עצמית ושימוש בעצמי במצבים של מציאות משותפת (ד"ר לימור גדות), ושל סטודנטים העושים הכשרה במציאות זו (אופיר שי). לפרקים אלה יש ערך מוסף של למידה על חשיבות השילוב של מתודות חדשניות בהוראה, כגון מיינדפולנס (ד"ר עינב שגב) ופוטו־וויס (ד"ר מני מלכה, ענוה צרפתי, רות דגורקר, הדיל אלקריני, הילה סוויל וגל דגורקר), המושתתות על עקרונות של למידה חווייתית וטרנספורמטיבית, שהן חלק בלתי ניפרד מחינוך, הוראה והכשרה לעבודה סוציאלית. השער הרביעי של הספר מתאר הלכה למעשה עושר של התערבויות טיפוליות בקונטקסט של מציאות טראומטית מתמשכת, ביניהן התערבויות עם הורים וילדים בדגש על שיטות ויסות רגשי של ילדים ואימהותיהם (ד"ר מיכל גטניו־קאלוש), הדרכת הורים (ד"ר תמר לביא ופרופ' רחל דקל), התערבות קוגניטיבית־התנהגותית עם זוגות כאשר אחד מבני הזוג מתמודד עם תסמונת פוסט־טראומטית (ד"ר יעל שובל צוקרמן, גל חייקין, נורית פרץ־סלטון, רוית רובנשטיין ופרופ' רחל דקל), כלים נרטיביים לעבודה עם זקנים החשופים למצבי איום וטרור (ד"ר עירית רגב) ומודלים קהילתיים לעבודה בהקשר של מצב חירום ביטחוני (נדב פרץ, נעמי רסיס־טל, מיה זילברבוש, תהילה רביביו וחנה טל). פרקים אלה מספקים תמונה רחבה ויישומית של התערבויות ומציעים ארגז של כלים פרקטיים חדשניים, המותאמים למצבים של מציאות טראומטית משותפת ומתמשכת. השער החמישי של הספר קושר בין הידע הלוקלי לגלובלי ועוסק בתפקידה של העבודה הסוציאלית במשברים גלובליים כגון סכסוך פוליטי אלים המעלה דילמות ערכיות ומקצועיות (פרופ' שולמית רמון), מגפת הקורונה (פרופ' אורית נוטמן־שורץ), טיפול בפליטים ומהגרים ועמידה על המנגנונים שבאמצעותם נשמר החוסן בבית ספר לילדי פליטים בלסבוס שביוון (ד"ר איתן שחר, פרופ' צביה ולדן, פרופ' סמדר בן אשר, פרופ' אפרת הוס ופרופ' שפרה שגיא). בשער השישי, החותם את הספר, מופיע אפילוג שכתבה עורכת הספר פרופ' אורית נוטמן־שורץ, מי שהקימה את בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר ועמדה בראשו. הוא כולל סיכום ביקורתי של עשרים שנות מחקר שהקדישה לבחינת השלכות החיים במציאות טראומטית משותפת ומתמשכת על אוכלוסיות שונות, בעיקר בנגב המערבי, תוך שימוש בשיטות מחקר מגוונות, כמותיות ואיכותניות. בפרק זה מצביעה העורכת על החשיבות של המשך פיתוח המחקר בתחום ועל כיווני מחקר עתידיים, כדי להמשיך ולהעמיק את ההבנה בנוגע לאוכלוסיות ייחודיות בנגב ולצורך פיתוח כלים יישומיים, מבוססי ראיות, למניעה והתערבות. לסיכום, על העובדים הסוציאליים בנגב המערבי מוטלת אחריות גדולה. עליהם להיות מודעים לקשיים ולרכוש כלים מתאימים כדי להבין אנשים במצבי מצוקה ולסייע להם, בעוד הם מתמודדים בביתם ובמשפחתם עם מצוקות דומות. הטראומה והטיפול בה חוצים מגוון הקשרים אישיים וקולקטיביים, סוכנויות, לקוחות וצרכים, ועל כן הם מהווים קונספט מאחד של מקצוע העבודה הסוציאלית, שעליו להיות ּבַלִיּבָה של החינוך וההכשרה למקצוע. תרומתו של הספר "עבודה סוציאלית תחת אש" היא בהשמעת קול, בהמשגה, בהכרה בצרכים של אלה החיים בצל איום טרור מתמשך ובמתן מענה לצורך זה. בכך, הספר הוא בגדר מורה נבוכים עבור אלה העוסקים בתחום - בטיפול, בהכשרה, בחינוך ובמחקר בעבודה סוציאלית - כמו גם למתגוררים וחיים באזור. בכך הוא יוצר גשר בין תאוריה, מחקר והתערבות במצבים של מציאות טראומטית מתמשכת ומשותפת, עם דגש על היות העבודה הסוציאלית הקו הראשון לסיוע במצבים שונים ומגוונים של טראומה, ועל תפקידי המפתח שיש ||| למקצוע בהתערבות במצבים אלה. |||| צילום: עמוס בן־גרשום, לע"מ PDF להורדת המאמר בקובץ 62
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=