2023 , מאי 101 מידעו"ס המיומנויות שתוארו לעיל ושלושת סגנונות ההורות. משם ואילך, מתכונת כל מפגש הייתה כדלקמן: חצי שעה של שיתוף חופשי במחשבות/אירועים מהשבוע הקודם, חצי שעה למשתתף יחיד להציג ביתר עומק את עצמו ואת הדילמות שהוא מתמודד עימן בהווה, וחצי שעה של דיון קבוצתי עם מקום לשיתוף, עיבוד וסיכום. מבעד לנסיבות ולפרטיו השונים של כל מקרה, עלו שלוש תמות מרכזיות: 1. האם אפשר לתווך לילדים את הבחירה לצאת, כולל החששות ורגשות האשמה, ואיך נכון לעשות זאת? 2. הקושי מול ניכור הורי - או החשש מפני ניכור כזה - באמצעות האם ומול ניכור קהילתי מצד המוסדות הקהילתיים החרדיים. 3. המשמעות של צעד היציאה כבחירה אישית וכעיקרון מכונן בעיצוב נוכחותם ההורית: כמות ואיכות. : תיווך היציאה מהחברה החרדית 1 תמה לילדים, לצד חששות ורגשי אשמה הקושי של אב יוצא בשאלה מול ילדיו הנותרים בעולם הדתי ושימור נוכחות הורית משמעותית על אף הקשיים הצפויים והמאיימים - זה היה הנושא המרכזי שריחף מעל כלל המפגשים. מלכתחילה ניכר עיסוק מועט בקהילה החרדית ובתהליך היציאה, אל מול העניין בקשר עם הילדים ובתקשורת עם הגרושה: מהו תהליך התיווך הנכון לגרושה ולילדים והאם זה בכלל אפשרי; האפשרות שהם יפסלו את בחירתו של האב; יתרונות ה"התחפשות" ומחירי ההמשך שלה; משמעות הקשר עם הילדים ללא תפקיד "המחנך"; חשש להכאיב לילדים ולבלבלם בתכנים שהם מורכבים מדי עבורם להכלה ולהבנה. בקצה אחד של הרצף היה אב שתיאר אבהות מעורבת ומשמעותית, עם קשר חזק לילדיו, וחשש גדול לשתף את הילדים בבחירתו הפנימית. האב סיפר על נוכחותו המתמעטת בבית, עקב זהות שאינו יכול לחלוק עימם והסתרה שנעשתה בלתי נסבלת עבורו, לצד רגעים של קרבה וקשר חיובי ומשמעותי עם הילדים. הוא שיתף בפחד גדול לאכזב את הילדים, שלומדים במסגרות חינוך יוקרתיות בקהילה, ולפגוע בהם. סיפורו הוביל לדיון בנושא הריצוי, אשר מנהל את חייהם של משתתפי הקבוצה, ובשחרור ההדרגתי הנדרש מדפוס זה. קול המסמן בחירה אחרת הושמע על ידי אב שבחר להימנע ממעורבות הורית כדי למתֵן את הבלבול של ילדיו; בחירה מודעת להשאיר את הזירה ההורית כולה בידי האם ולהישאר בעמדה של "הורה משני", מעורב פחות ומשפיע פחות על התפתחות הילדים. משתתף אחר סיפר כי הוא וגרושתו בחרו לספר לילדים על תהליך הגירושין מבלי לשתפם בבחירת |||| משתתף אחר סיפר כי הוא וגרושתו בחרו לספר לילדים על תהליך הגירושין מבלי לשתפם בבחירת האב לצאת מהעולם החרדי. הוא טען כי כך טוב לו, וכי הוא אינו מתכוון לשתף אותם גם בעתיד האב לצאת מהעולם החרדי. הוא טען כי כך טוב לו, וכי הוא אינו מתכוון לשתף אותם גם בעתיד. הוא מעדיף את העמדת הפנים על פני גרימת צער, וממילא הייתה אשתו נוכחת יותר בגידול הילדים גם בהיותו חרדי. אב זה שיתף בישירות כי מאז עזב את הבית הוא גם התרחק רגשית, וכי עקרונות שהעסיקו אותו בעבר סביב גידול ילדיו וחינוכם הפכו לעניין מהותי פחות עבורו. כל האבות ביטאו תחושות עמוקות של אשמה וחשש לאכזב את הילדים, יחד עם חשש מהלא־נודע ומההשלכות הרגשיות והחברתיות של כל אלה על חייהם. לצד אלה, בוטאה ההכרה בכך שעשו בחירה אישית כואבת ומורכבת, שהם שלמים עימה אולם יש לה השלכות מאתגרות עליהם ועל ילדיהם - למשבר ולצמיחה. מחיר הבחירה לדבוק באורח חיים שאיבדו אמון ועניין בו, לעומת מחיר היציאה לשינוי, כבר נשקלו בכובד ראש ובחירתם היא עובדה קיימת, חלק ממהלך שנעשה ואין רצון להשיבו לאחור. בשלבים מתקדמים של הקבוצה שיתף אחד האבות, שבעבר בחר להימנע ממעורבות הורית, כי בעקבות העיסוק בנושא זה הרגיש רצון לקיים מפגשים סדירים עם ילדיו ולהיות דמות משמעותית יותר בחייהם. קול 49
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=