׳חאו לשימ | ומקאב םילפוטמה םידלי לש תוחפשמב ילאיצוס־וכיספה לופיטה ילדים. נמצא שחוויה קשה וטראומטית של ההורים עלולה להשפיע לרעה על יכולתם לטפל בילדיהם, עד כדי סיכון מצבם הבריאותי של הילדים. מעבר לכך, הם מצאו שהמצב עלול להוביל לבעיות פסיכו־סוציאליות ורגשיות אצל ההורים, שעלולות למנוע מהם להבין את המצב הרפואי של ילדם ובכך לקבל החלטות מושכלות. הורים לילדים עם מחלות כרוניות צריכים להתמודד עם אתגר נוסף: הטיפול בילדים הבריאים שנמצאים בבית. במחקר על התמודדות של אחים לילדים עם מחלות כרוניות, הודגש כי מחלה כרונית של ילד אחד משפיעה ישירות על כל אחד מבני המשפחה, כולל הילדים הבריאים, שלרוב שגרת חייהם משתנה בצורה Knecht et מהותית, במיוחד סביב אשפוזים ארוכים ( ). יתר על כן, במחקר על חוסן בקרב אחים al., 2015 לילדים עם מחלה כרונית, הודגש כי אחד מתפקידיה של העובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה הוא לעזור לאחים, שלא תמיד מגיעים לבית החולים, להתמודד עם Bellin & Kovacs הקשיים הנלווים לאשפוז אחיהם (, ). בטיפול במשפחתה של אמונה, התגלעו חילוקי 2006 דעות בין ההורים לגבי מעורבותם של הילדים הנוספים במצבה הרפואי של אמונה. תפקיד העובדת הסוציאלית כלל לפיכך עזרה להורים להגיע להחלטה לגבי שיתוף האחים ולגבי הדרך הנכונה לתווך להם את המצב, כולל סיוע בהתמודדות עם הקשיים העלולים לעלות סביב השיתוף. לצד המאפיינים המשותפים בהיבט הדחק והאתגרים שההורים לילדים המאושפזים מתמודדים עימם, יש גם מאפיינים המשתנים בין משפחות מרקע שונה. שתי הדוגמאות שהבאנו ממחישות זאת. האם הנמצאת לבדה, הרחק מהמשפחה התומכת, ואינה מבינה את השפה העברית, זקוקה לתמיכה בהיבטים שונים ובאינטנסיביות שונה מאשר בני משפחה דוברי עברית, המתגוררים בקרבת בית החולים. לצד זאת, גם בדידותם של הוריה של אמונה הייתה ניכרת, אם כי שונה מהבדידות הפיזית של אימו של טהה. במחקר על בדידות בקרב הורים, נמצא כי הורים לילדים עם מחלות כרוניות עלולים לחוות בדידות ברמה גבוהה יותר מאשר הורים לילדים .)Nowland et al., 2021( בריאים בספרות יש עדות גם להבדלים בין הורים מרקע שונה ולצרכים השונים שלהם. כך, לדוגמה, במחקר של פרנק ) נמצא כי אימהות Franck et al., 2010( ואחרים שנולדו מחוץ לממלכה המאוחדת (שם בוצע המחקר) או שהן מקהילות מעוטות משאבים, חוו רמות דחק גבוהות יותר. במחקר על אימהות ישראליות נמצא כי אימהות ערביות היו בעלות רמות דחק גבוהות יותר מאשר אימהות יהודיות וזכו לתמיכה חברתית נמוכה .)Ben Zur & Makhoul Khoury, 2017( יותר ) נמצא כי ההסתגלות 2017( במחקרה של מסאלחה של הורים ערבים למחלת הסרטן של ילדיהם טובה פחות מזו של הורים יהודים. הורים ערבים דיווחו על רווחה נפשית ותפיסת בריאות גופנית נמוכות יותר ועל מצוקה רגשית גבוהה יותר בהשוואה להורים )2017( יהודים. הממצאים במחקרה של מסאלחה הוסברו, בין היתר, על רקע ההסתמכות על דפוסי התמודדות שונים. ניתן לסווג את דפוסי ההתמודדות של הורים לילדים עם מחלות כרוניות לשלושה דפוסים שונים Amarneh & Hassan, 2022; McCubbin et( ). סיווג זה פותח במקור על בסיס שאלון al., 1983 שהועבר להורים לילדים חולי סיסטיק פיברוזיס ). ההורים התבקשו לסווג רשימה של התנהגויות CF( שונות לפי המידה שהם מעריכים שהן עוזרות להם ניתן להתנהגות שאינה עוזרת כלל; 0 בהתמודדות. ציון - התנהגות 2 ; - התנהגות שמסייעת במידה מעטה 1 - התנהגות שמסייעת 3־ שמסייעת במידה בינונית; ו במידה רבה. לתשובות ההורים בוצע ניתוח גורמים, ועל בסיס ניתוח זה התקבלו שלושה דפוסי התמודדות עיקריים: א. שמירה על לכידות משפחתית והגדרה אופטימית של המצב (לדוגמה: ניסיון לשמור על יציבות משפחתית, אמונה שמצבו של הילד ישתפר); ב. שמירה על תמיכה חברתית, הערכה עצמית ויציבות נפשית (לדוגמה: שינה, אכילה, שיתוף אחרים שאינם אנשי מקצוע בתחושות); ג. הבנת המצב הרפואי באמצעות תקשורת עם הורים אחרים במצבים דומים והתייעצות עם אנשי צוות רפואי (לדוגמה: קריאה על המצב הרפואי, שיחה עם הרופאים על הדאגות בנוגע לילד החולה). כל משפחה מאופיינת בדפוס אחד עיקרי שבעזרתו היא מתמודדת עם המצב. במשפחתה של אמונה היה אפשר לזהות שני דפוסים מובחנים של התמודדות שני ההורים. האם שמרה על נוכחות רציפה בבית החולים ותקשרה באופן יום־יומי עם אנשי הצוות הרפואי. היה חשוב לה לשמוע הסברים, לקרוא חומר, לשוחח גם עם העובדת הסוציאלית על מצבה של בתה ולנסות לשמוע מניסיונם של ילדים |||| לצד ההיבטים הדומים בין משפחות שונות, ישנם גם הבדלים בין־תרבותיים בהתמודדות עם הטיפול באקמו. לתפקיד העובדת הסוציאלית, כחלק מהצוות המטפל, יש חשיבות בהתייחס לכל אחד מההיבטים הללו 42
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=